חופש - מילה משמעותית עם אינספור פירושים אינדוידואליים; יש כאלו שיממשו אותו ע"י שהייה נוחה ושקטה בבית, בעוד אחרים יחפשו טראק מאתגר בהרים. אדריכלית הפנים מיכל קינן סיני (50) מקשרת את מושג החופש לחללים בהם אנחנו נמצאים - מחשבה שניכרת בבתים המיוחדים שבעיצובה.
קינן סיני החלה את דרכה בלימודי עיצוב טקסטיל בשנקר, אחריהם עבדה תקופה בדלתא. משם עשתה קפיצת מדרגה ומונתה למעצבת ראשית במפעל הטקסטיל "אידן גרופ" שבתאילנד - שם הכירה גם את בעלה. לאחר שנישאו עברו לבלגיה, בה חיו 18 שנים במהלכן נולדו ילדיהם המשותפים. העבודה כמעצבת טקסטיל, המלווה בלוח זמנים עמוס וטיסות מעבר לים, התאימה פחות בשלב הזה והובילה את קינן לפתוח גלריה לאמנות עכשווית. במקביל פנתה גם ללימודי אדריכלות פנים, וכשחזרו לארץ בשנת 2013 פתחה את המשרד "מיכל קינן סיני אדריכלות פנים".
קשה לפספס את סגנונה המיוחד של קינן, בעיקר בזכות שילובי הצבעים, הטקסטורות וחפצי האמנות הייחודיים - זאת לצד תחושות של זרימה בין חללי המבנה ותחושת החמימות הביתית שנשמרת בין האלמנטים המודרניים המזוהים לרוב עם קור.
"חשוב לי שהבית שאני מעצבת יספר סיפור כלשהו, לכן הרבה פעמים אני תופסת תפקיד דומה לשל אוצרת בתערוכה. צריך להיות חיבור בין החפצים והחללים שהוא מעבר ליופי או התאמת צבעים. היו מקרים בהם הזמנתי לקוחות להצטרף לסיור בחו"ל כדי לחפש את הפריטים שהכי מתאימים להם".
רוב האנשים לא בקיאים בניואנסים כמוך, איך מנגישים להם את כל הדקויות?
"בסופו של דבר העיצוב פחות מתבסס על ידע באומנות, אם כי יש חשיבות מרובה לזרמים והסגנונות השונים, אלא על החיבורים. אני אוהבת שהפריטים משתלבים יחד בצורה מעניינת לצד התחושה שתמיד יש מה לראות, שהעין לא נתקעת, אני גם תמיד מתייחסת לנוף שרואים מבחוץ".
איך מתחיל תהליך העיצוב מול לקוח?
"לפני שחושבים מה מתאים ומה לא אנחנו מבינים ביחד את הצרכים של החלל והדיירים שלו. הרבה פעמים לאנשים יש צרכים ורצונות שהחלל לא מאפשר אותם - אז אנחנו מוצאים יחד את הדרך הטובה ביותר לפתור אותם, לפעמים צריך להרוס ולבנות מחדש. אני עוזרת ללקוח לצמצם את האפשרויות האינסופיות על ידי בחירה מראש של קונספט סגנוני, שלפיו יעוצבו החללים והבית. מתוך הקונספט הזה נגזרים גם החומרים (חיפויים, ריצופים וכו') וגם הריהוט".
"פריטים או חומרים יכולים להיות מאוד יפים בפני עצמם, אך לא מתאימים לקונספט ולכן מוותרים עליהם. אני אף פעם לא לוחצת על בחירת פריט מסוים כי אני מבינה שבסופו של דבר הם יגורו שם ולא אני - אבל אני מנסה להסביר את ההגיון של המחשבה שעומדת מאחוריו. חשוב לי שהלקוחות שלי יעברו תהליך מהנה, הרי שיפוץ דירה זה כאב ראש לא קטן, אני תמיד משתדלת להעביר אותם מסע כייפי וצבעוני".
מה מייחד אותך ממעצבי פנים אחרים?
"אני מעצבת בתים לאנשים שרוצים למקסם את תחושת החלל והזרימה; מאוד חשובים לי יחסי הגומלין בין פנים לחוץ, הסביבה בה נמצא הבית ותנועת האור הטבעי במהלך היום. הדברים הללו משתקפים ומשפיעים על חלוקת החלל, בחירת הצבעים החומרים והטקסטורות. בזכות הגלגולים שעברתי ממעצבת טקסטיל לבעלת גלריה לאמנות מודרנית לאדריכלית פנים, צברתי ניסיון בתחומי עיצוב רבים ונחשפתי לסגנונות, תרבויות ואופקים חדשים שנפתחו בפניי".
"אני תמיד מעודכנת בטרנדים עכשוויים, ולמרות זאת אני מבינה שצריך לתת חשיבות לחיבור ולא סתם לזרוק דברים יפים זה לצד זה, כי טרנדים מתחלפים כל הזמן. יש לי חשיבה שהיא הרבה מעבר לאסתטיקה או סטריליות, המשחק הוא למצוא את הקו המנחה והשילובים הנכונים שיספרו את סיפור הדיירים בצורה הטובה ביותר. בסופו של דבר מה שהכי חשוב לי זה שהאנשים שגרים בבית שאני מעצבת ירגישו שלוות נפש ורגיעה".
שמענו שאת לא אוהבת להשתמש בדלתות, האם זו חלק מתפיסת החופש בעינייך?
"לא נכון לטעון שאני לא אוהבת להשתמש בדלתות, אבל אני תמיד שואלת את עצמי אם באמת צריך אותן".
כלומר?
"אני אוהבת להגדיר את החללים בצורה שונה ומעניינת יותר. אני אוהבת שהעין נעה בחופשיות בין החללים והחפצים ומתענגת על המעברים. דלתות הרבה פעמים חוסמות את הזרימה וקוטעות את הרצף. כמובן שבמקרים בהם צריך דלתות אז יש דלתות, לדוגמה לחדרי הבנות שלי יש דלתות מן הסתם".
אז מה זה חופש בשבילך?
"האפשרות להיות מי שאתה בלי להרגיש שאתה חייב למישהו משהו. התפיסה הזאת משפיעה על הבתים שאני מעצבת, אני רוצה שכשהלקוח יגיע הביתה בסופו של יום קשה ויסגור את הדלת, הוא ירגיש שהגיע למקום בו הוא יכול להתרווח, להירגע, להיות הוא עצמו ולחוות מרחב לגוף ולנפש. השלווה שמרגישים בבית זה החופש האמיתי בעייני".
