לאשה

    עם אהבה כן קונים במכולת: להתגבר על חשיבה שלילית – ולהרוויח בגדול

    סמדר שמואלי מסבירה למה אנחנו כל כך חוששים משינוי, ומה אפשר לעשות כדי לנצח את הפחד. זה עזר לברק אובמה ולסטיב ג'ובס – אז זה בטח יהיה טוב גם לכם

    סמדר שמואליפורסם: 13.08.17 13:18
    קודם כל אמצו חשיבה חיובית כלפי עצמכם - רק כך תוכלו להיות חיוביים גם אל העולם (צילום: Shutterstock)
    קודם כל אמצו חשיבה חיובית כלפי עצמכם - רק כך תוכלו להיות חיוביים גם אל העולם (צילום: Shutterstock)

    בשנת 2000 התמודד פוליטיקאי שחור וצעיר על מקום בבית הנבחרים האמריקאי, אך נחל כישלון מטלטל. בנקודת השפל ההיא לחשו לו יועצים רבים כי אמריקה אינה בשלה למועמד שצבע עורו אינו לבן, אלא שהוא בחר שלא להקשיב להם. כך נפתח מסע נחוש ואופטימי בן שמונה שנים, שבסופו נבחר ברק אובמה לנשיא השחור הראשון של המעצמה החזקה בעולם.

     

    בתיאוריה, כולנו יודעים את זה: כדי לחולל שינוי עלינו לפתוח בתוך הראש והלב מבערים של אופטימיות, אהבה ותשוקה לדבר הבא. כי כשמאמצים תפישת עולם חיובית קל לבצע פעולות, להתמודד עם קשיים ולחשוב בדרך יצירתית ובונה. האדרנלין מציף את הגוף, והוא מתגייס למרוץ אל היעד. זה כל כך הגיוני, שאפשר היה להניח שחשיבה חיובית היא האוטומט האנושי.

     

    אלא שבפועל קורה בדיוק ההיפך. כשאנחנו ניצבים בפני אתגר – בין אם מדובר בהמצאת הדבר הבא בהייטק או בעריכת שינוי לא עצום בחיים שלנו - מחכה לנו בדרך כלל מאבק לא קל בחשיבה שלילית, שלנו ושל הסביבה. אותה סביבה קרובה, שכל כך דואגת לנו, תזהיר אותנו מפני נישואים, גירושים, הקמת עסק, הסבה מקצועית, חיפוש פטנט, אודישן, רילוקיישן או השקעה בסטארט אפ.

     

    ארגז של שליליות

    מחקרים רבים מוכיחים כי האדם הממוצע אינו מחבב שינויים. ולכן, כשנדלקת מעל ראשנו נורה עם רעיון נהדר נשמע הרבה פעמים משפטים כמו “זה לא יעבוד”, “תפסיק לחלום”, “לא כדאי”, “אין תקציב”, “אין זמן” או “את תתאכזבי”, שכל מטרתם היא להרוג את הרעיון שעדיין לא נבדק.

     

    אם אתם מזהים את עצמכם בסיפור הזה הרי שאתם בחברה טובה, טובה מאוד אפילו. סטיב ג’ובס, מייסד חברת "אפל", סיפר כי התמודד עם אינסוף תחזיות שליליות כשחלם על מחשב עם ממשק גרפי או על טלפון שהוא מחשב כף יד. אבל ג’ובס האופטימיסט הנצחי התעקש - ושינה לנצח את העולם.

     

    הרבה לפניו זה קרה לעוד אחד שגילה אובססיה לטלפונים, אלכסנדר גרהאם בל. גם בני המשפחה והחברים של בל לא חשבו שאלכסנדר החרוץ שלהם משנה ברגע זה את האנושות, ויש מצב שהם ביקשו ממנו להפסיק לחפור. כשהם פינו בכל זאת רגע כדי להתעמק ברעיון של מכשיר טלפון, הם שוב עיקמו את הפרצוף כי סברו שאיש לא יגלה עניין בדיבור באמצעות מכשיר שבו איננו רואים עם מי אנו מדברים.

     

    הדוגמאות הגדולות האלה הובאו כאן כדי לחדד שאלה חשובה: למה חשיבה שלילית היא הכלי הראשון שאנחנו שולפים מארגז הכלים שלנו, על אף שהמציאות מוכיחה כי בעולם המודרני פורצים דרכים חדשות – ובסוף מרוויחים - עם חשיבה חיובית, אמונה ואהבה? אם חשיבה חיובית היא כלי כה רב עוצמה, איך זה שהיא חמקנית ודורשת מאיתנו כל כך הרבה מודעות ומשמעת עצמית?

     

    או! כדי לענות על זה צריך לדבר רגע על מה שמעכב את החשיבה החיובית: פחד. הפחד מאובדן שליטה. הפחד מכישלון. הפחד משינוי. כל הפחדים שלנו הם אלה שמתכנסים לישיבת הנהלה אצלנו בראש, כדי לקבל החלטה. בישיבה הזאת המוח מזהה בדרך כלל את השינוי המוצע כאיום ולכן כל הצעה לשינוי נדחית על הסף כדי להמשיך לספק לנו ודאות וביטחון. מכאן, שקולות החברים המתנגדים לשינוי שהזכרנו קודם הם במידה רבה מערכת הגברה של הפחד הפנימי שלנו.

     

    בחר שלא להקשיב ליועצים הפסימיים. ברק אובמה (צילום: AP)
      בחר שלא להקשיב ליועצים הפסימיים. ברק אובמה(צילום: AP)

       

      יצרן הביטחון מספר אחת שלנו (אם נוציא לרגע מהמשוואה קשר נפלא עם ההורים בילדות) הוא שימור הרגלים. הרגלים שעליהם אנו חוזרים שוב ושוב נוטעים בנו ביטחון וגורמים לנו להרגיש בבית. בדרך כלל יש בהרגלים היגיון. למשל, אנחנו עוסקים בפעילות ספורטיבית באופן קבוע כי ברור לנו שזה הרגל בריא. אבל איך נסביר את ההגנה המופרזת שלנו על הרגלים רעים – למשל, נישואים שלא עובדים כבר 20 שנה, עבודה במחיצת אנשים שאנחנו לא אוהבים או עיסוק שמכבה אותנו?

       

      את ההסבר לכך אפשר למצוא בפירמידת הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו – תיאוריה שמדרגת את חשיבות הצרכים השונים של האדם. הצורך בביטחון מופיע בפירמידה בדרגה השנייה בחשיבותה, מיד אחרי מזון ומים. הוא כל כך יסודי וחיוני לקיום שלנו, שהוא קודם אפילו לשייכות חברתית ולאהבה. מכאן קל להבין מדוע כל רעיון חדש, מהפכני ונפלא יוצר אצלנו חוסר ביטחון.

       

      וזה נכון לא רק לגבי אנשים, אלא גם לארגונים ואפילו למדינות. לא חשוב אם מדובר בשירות נפלא וזול או בתהליך שלום שיסיים מלחמה מצלקת וקשה - שינוי הסדר הקיים הוא ערך הפוגע בביטחון, כי מי יודע מה יהיה. מי מבטיח שיצליח לנו? יש בהסבר זה כדי להבהיר מדוע מתוך כל אוכלוסיית העולם יש רק שיעור קטן של אנשים בעלי מבנה אישיות של יזם, חלוץ או ממציא, והם בדרך כלל מוצאים עצמם בודדים במאבק לשינוי.

       

      דברים שלמדנו מפייסבוק

      כל כך התרגלנו לצמד המילים "חשיבה חיובית" שנדמה לנו שהיו כאן תמיד, אלא שזה לא מדויק. ענף הפסיכולוגיה החיובית

      החל להיחקר כתחום מדעי רק בשני העשורים האחרונים ואילו הכנס הראשון בנושא התקיים רק לפני שבע שנים בפילדלפיה. מי שהיתה כאן מאז ומעולם היא החשיבה השלילית, הביקורתית, השיפוטית כלפי עצמנו וכלפי האחר. אבל עכשיו מאמנים, מנטורים ופסיכולוגים רבים עובדים על שינוי חוט החשיבה העיקרי שלנו ומציעים אימון לפרשנות חיובית לאירועים. כמו שאמר אחד מחלוצי המנטורים באמריקה, סטיבן קובי: “הדרך שבה אנו רואים את הבעיה היא הבעיה”.

       

      מנטורית ענקית אחרת היא ביירון קייטי, ממציאת שיטת The work (העבודה), מחברת רב המכר “לאהוב את מה שיש” ומרצה כבר עשור רביעי על חשיבה חיובית מלאת אהבה וחמלה. אלא שלא הכל דבש ויש ימים שבהם אנו חשים פחד וכעס. על אלה אומרת קיטי: “אני כבר לא מאמינה למחשבות שלי”. המטפלת שהתעוורה סיפרה כי החליטה לחשוב באופן חיובי על מצבה גם כששלא יכלה לראות את פני הנכדים שלה, והתמקדה ברווח הערכי שבניסיון הטראגי. זמן מה אחר כך החלימה והראייה שבה אליה.

       

       

      קל להגיד, קשה לבצע. מצאתי דוגמה נפלאה לקונפליקט ב"שיר נחמה" של להקת הדג נחש, שבו הגישה החיובית והשלילית מתקוטטות ביניהן על מי מוביל כאן קיבינימט: “ושרים שיהיה טוב/ שרים כדי לא לרעוב/ שרים כדי לא לראות שאין על מה/ שרים עוד שיר נחמה… סובבוני בשקלים/ הלעיטוני בכזבים/ ואני כשה תמים עודני מאמין”. הנה דוגמה מעולה למשורר שמדבר בו זמנית בשני קולות הנמצאים במודעות שווה: הידע החדש כי הסתכלות אופטימית על החיים תגרום לנו להרגיש טוב ולנצח - ומולה מרים ראש הפחד מהקושי הלא ידוע ונאבק כדי לשלוט.

       

       

      אם נחפש את האחראי לעימות הזה, שמתרחש כיום יותר ויותר, רבים יצביעו על עולם ההייטק אשר שינה את כללי המשחק. המוח האנושי, החרד משינוי, פוגש בימינו עולם המכור לשינוי ומשתנה ללא הרף. אנחנו מוצאים את עצמנו מוכרחים לדבר ולחשוב בכלים חדשים, כלים של העולם החיובי החדש. דוגמה מובילה לכך היא פייסבוק. הרשת החברתית מבוססת על ערכים של חברות, אהבה, אופטימיות ופרגון. פה מדברים בלייקים, אין כפתור לפחד ואין אייקון אנלייק. כך שינתה הרשת מקצה לקצה את השיח החברתי ולימדה את כולנו דבר או שניים על מה שאנו אוהבים להרגיש ולשמוע.

       

      אז איך מרוויחים מחיוביות?

      אוקיי, אז לחשוב חיובי זה חשוב ואפילו יכול להועיל לחשבון הבנק שלי, אבל איך עושים את זה? הדרך לשימוש יומיומי במודעות החיובית עוברת בסדרה של החלטות, והנה דוגמאות לכמה מהן:

       

      • אהבה היא תנאי מפתח להצלחה. מקדו את העסק או הקריירה שלכם בתחום שאתם אוהבים. אם אתם לא עפים על תחום העיסוק שלכם, נרגשים ממנו ומתעניינים בו, חפשו את עצמכם במקום אחר או פתחו תחביב מרגש.

       

      • אם יש לכם עסק, אמצו גישה חיובית שאוהבת את הלקוחות שלכם ותנו להם ערך מוסף. כן כן, לפנק לפנק לפנק. זה עובד תמיד. הם לא יעזבו ויפיצו את כל הטוב הזה לחברים שלהם.

       

      • תרגלו באופן פעיל גישה חיובית לעצמכם: מדיטציה או כתיבה או כל דרך אחרת שתסייע לכם לא לקחת את עצמכם כמובן מאליו. כך תמיד תהיו מלאי אנרגיה כדי להתמודד עם הכדורים שהחיים יימסרו לכם.

       

      • כשמתרחש אירוע שלילי שאלו את עצמכם אם אפשר לתרגם אותו לפעולה חיובית. לדוגמה: לקוח עזב? אני מגייס חדש! המכירות בירידה? אני משדרג את צוות המכירות! בדיקות הדם לא משהו? עוברים לתפריט בריאותי!

       

      • מומלץ לשתף בתהליך חברים שהאופטימיות זורמת בדמם. בעזרתם תוכלו לבצע את המעבר לתקשורת חיובית ובונה. וברור כי כאשר מוקפים באנשים אהובים ושמחים תמיד קל יותר להיות חיובי ושמח. בהצלחה.

       

       

      השבוע בדוכנים
      (השבוע בדוכנים)

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מאמנת למנהיגות אנשים, עסקים וארגונים. מדברת, מצייצת וכותבת 24/7 את הערכים ותפיסת העולם שלי. מאמינה ביכולת של כל אדם למצוא בתוך עצמו כוח בלתי נגמר להיות השינוי שהוא רוצה ליצור בעולם. מברכת על עידן הניו מדיה שבו הכל מונח בכף היד. פריקית של הסתכלות אותנטית ואמיצה על החיים עצמם. חוקרת דילמות אנושיות לפרנסתי ומחפשת בכל יום עוד הוכחה או לפחות רמז לכך שהכל אפשרי.

      וכן. החשיבה המקובלת לא תמיד מקובלת עלי, קמטי צחוק לא מצחיקים אותי ופוליטיקלי קורקט לרוב משעמם אותי.

      מסניפה את הילדים שלי רועי וגלי, שותה קפה הפוך, אוהבת ריח מלוח של ים ואת החדש של פראדה. מודה ליקום על כל רגע ומתפללת שיום אחד הוא יודה לי בחזרה.