כשהדלת נפתחת, מתברר שהסרט רק התחיל. עזריה־ברקוביץ' (51) היא דוגמנית, זמרת ורקדנית לשעבר, עם גזרה אלוהית ורעמת שיער בהירה ומטופחת. יש לה חיוך חם וזוהר ותווי פנים קלאסיים כמו של קמרון דיאז. לא משהו שרואים כל יום. היא חיה בפריז במשך 30 שנה, יש לה מבטא סקסי והיא מעצבת בתים שנראים כמו מלונות חמישה כוכבים וגם גרה באחד כזה.
כיום היא כבר חולשת על משרד של כעשרה עובדים שפועל מביתה בקיסריה ועוסק גם בפרויקטים בתקציבים בינוניים. היא נעזרת בשתי אדריכליות, שתי עוזרות אישיות, מנהלת חשבונות, מנהל עבודה וגם בבעלה השני, קבלן הביצוע סיון ברקוביץ'. בימים אלה היא מעצבת את ביתם של לב ואולגה לבייב בסביון, ובעלה בונה בניינים במרכז ההייטק של הרצליה פיתוח. מעגל החברים שלהם מורכב מהיצרנים והיבואנים המובילים במדינה לחומרי בנייה, לצד בכירים רבי השפעה מקליקות אחרות. החיים, בקיצור, מחייכים.
למרות הקשרים בצמרת, עזריה־ברקוביץ' מתעקשת שהיא לא מעצבת לעשירים בלבד: "אני לא מעצבת רק של האלפיון העליון", היא טוענת. "אני בהחלט יכולה ליצור את אווירת היוקרה והפינוק גם בתקציבים שמתחילים ב־300 אלף שקל לבית, כולל הכל. יש לי דרכים שפיתחתי שהן לא יקרות, אבל מובילות לתוצאות מצוינות ומרשימות".
מה למשל?
"אני עובדת עם נגר משכם, שמגשים את כל הפנטזיות שלי בתחום הריהוט. יש לי למשל אהבה גדולה לראשי מיטות. אני אוהבת שגב המיטה הוא בעל נוכחות, גבוה ונותן את הטון בחדר. המיטה היא הרי לב הבית, המקום שבו הזוג בונה את הקִרבה, הברית והאינטימיות, שזה מה שמחזק ומשמר את הבית כולו".
פרק 1: ילדות בין צרפת לישראל ותצוגות של ז'אן פול גוטייה
היא נולדה ב־1966 בישראל, ילדת סנדוויץ' בין שני אחים בנים להורים ממוצא מרוקאי. כשהייתה בת שלושה חודשים עברה המשפחה לפריז לנהל מסעדה בבעלות האב. אריאלה הקטנה, שסבלה מאסתמה קשה, הייתה נודדת בין ישראל לצרפת לפי עצת הרופאים, בהתאם לשינויי האקלים.
"בגלל המעברים האלה לא ממש למדתי", היא מגלה. "יש לי גם הפרעות קשב רציניות. אני אנרגטית מדי, לא מסוגלת לשבת בכיתה יום שלם ולהקשיב למורים שמדברים לאט. אז כבר בתיכון הפסקתי ללמוד והתחלתי לעבוד כמשווקת סיטונאית ברובע השני בפריז – רובע האופנה, שאז נשלט על ידי יהודים. שם למדתי איך לשווק ולמכור, וזה היה הבסיס לכל מה שעשיתי בהמשך כבעלת עסק. הייתי פלפלית בת 16 וצברתי שם הרבה ניסיון".
אבל עוד בשנות העשרה בחייה כבר היה לה יותר מאפיק הכנסה אחד. "בגיל 19 התחלתי לדגמן והצטלמתי לקמפיינים ולפרסומות טלוויזיה של לוריאל, סיטרואן וחברת הקוסמטיקה 'מארי קור'", היא מספרת ושולפת עיתונים צרפתיים משנות ה־80, שעמודים שלמים בהם מוקדשים לצילומים שלה מאותה תקופה. "דגמנתי בתצוגות של ז'אן פול גוטייה והצטלמתי לחברת הלנז'רי ובגדי הים 'לה פרלה'. חוץ מזה רקדתי אצל המורה הכי טוב בפריז לג'אז אמריקאי – אמדאו, אחיה של השחקנית שגילמה את המורה לידיה בסדרה FAME. הופעתי הרבה".
פרק 2: זמרת ליווי, אלבום יחיד וניסיון ראשון כמעצבת פנים
הנערה המוכשרת והאמביציוזית תפסה את עינו של מפיק מוזיקלי בשם מיק לנרו, שפנה אל עזריה־ברקוביץ' הצעירה ובדק אם היא מעוניינת גם לשיר. הם התחילו לעבוד יחד, והיא הוחתמה על חוזה בחברת תקליטים והקליטה אלבום יחיד. דרך אותו לנרו היא זכתה גם לניסיון הראשון שלה כמעצבת: הוא נתן לה לעצב את דירתו ברובע ה־17 בפריז, והתוצאה זימנה לה הצעות לעבודות דומות מחבריו.
נשמע שהלך לך טוב מאוד בפריז. למה חזרת לישראל?
"כמו כל צרפתייה טובה, נתתי לאהבה להכתיב את הגורל שלי. בגיל 29 התאהבתי במסעדן צרפתי, ואחרי שלושה חודשים כבר עברנו לגור ביחד והתחלנו לתכנן משפחה. בדיעבד הרגשתי כבר בשלב ההתאהבות שהוא לא מתאים לי, אבל נראה שהלחץ המשפחתי שהופעל עליי בגלל שהייתי רווקה לקראת גיל 30 עשה את שלו. מתחת לחופה אמרתי לרב שרצה לומר את שבע הברכות שיגיד אחת. לא צריך להשקיע הפעם. כשהייתי בהריון כבר הבנתי שצריך להיפרד, אבל העדפתי לעשות את זה בישראל, כי החוק הצרפתי נוטה לצד הגברי. הצלחתי להגיע לישראל בחודש השביעי, ברגע האחרון שבו עוד אישרו לי לטוס, ילדתי פה את בִתי קלי ואז נפרדנו. הוא חזר לפריז".
מי עזר לך לגדל את הבת?
"אמא שלי, שגם היא כבר הייתה גרושה. שכרנו יחד דירה ברמת גן וגידלנו יחד את בִתי האהובה, שהיום היא בת 21, מעצבת אירועים, דור שלישי למעצבות. אמא שלי היא מעצבת אופנה שעבדה כתדמיתנית עבור דיור".
פרק 3: אריאלה מוכרת תכשיטים, מביאה שף מפריז ופותחת פטיסרי מצליח
אחרי הלידה, כגרושה, אמא טרייה ומפרנסת יחידה, יצר ההישרדות שלה הוכיח את עצמו. "טלפנתי לחברתי, אשת יחסי הציבור רות שטרית, וביקשתי שתלווה לי כסף לכרטיס טיסה לפריז כדי שאמצא שף־קונדיטור ואקים פה פטיסרי שבו יימכרו הפטיפורים שאז לא היו פה. היא שאלה איך אפתח קונדיטוריה אם אין לי אפילו כסף לטוס
"כשהוא הגיע הוא הופתע לגלות שיש לי רק תנור אפייה ביתי ומיקסר. אני חשבתי שזה יספיק, כי לא היה לי מושג איך אופים אפילו עוגייה. כדי להתחיל את העסק מכרתי בשוק הפשפשים צמידים ויהלומים שקיבלתי ממחזרים בשווי חצי מיליון שקל. קיבלתי עבורם רק 60 אלף שקל והשקעתי אותם בציוד אפייה מקצועי ובתנורים גדולים.
"שכרנו מקום ברמת גן. שטרית בחרה את השם Paris Delish ואני שכנעתי גם את פלקו להשקיע את החסכונות שלו במקום. תוך שלושה חודשים התחלנו להרוויח יפה מאוד. הזמינו מאיתנו עוגות ממלונות הילטון, מאוניות קזינו באילת, מקפה אלכסנדר המצליח ברחוב בן יהודה בתל אביב ועוד. היו לנו שלוש שנים רווחיות, עד שלצערי הכנסתי שותף ומצאתי את עצמי מחוץ לעסק שהקמתי".
פרק 4: אריאלה מתחילה לעבוד כמתווכת, הופכת למעצבת ובדרך מוצאת אהבה
עזריה־ברקוביץ' נדרשה פעם נוספת לכישורי ההישרדות שלה. "בגלל שלשווק ולמכור אני יודעת, התחלתי לעבוד כמתווכת נדל"ן וחיברתי לקוחות צרפתים לדירות במרינה שנבנתה אז בהרצליה", היא מספרת. אבל תחום הנדל"ן היה רק מקפצה אל התשוקה האמיתית: עיצוב. "הדפסתי כרטיסי ביקור שלי כמעצבת, ולכל מכירה שעשיתי הצעתי את עצמי", היא מסגירה.
"זה תפס תאוצה ודי מהר הפכתי למעצבת של הצרפתים. במשך שנים שירתּי רק קהל צרפתי והעסקתי רק עובדים דוברי צרפתית. זה הלך טוב והגעתי לשלב שבו הצלחתי להגשים חלום: פתחתי חנות ברחוב בוגרשוב בתל אביב והצגתי בה, בחלל של 80 מ"ר, את כל מה שצריך לבית: מטבחים, ריהוט, אמבטיות. זו הייתה חנות מדהימה. יום אחד נכנס אליה אייל חכם, מקבוצת אפריקה ישראל, שאהב את הטעם שלי והציע לי לעשות עיצוב פנים לדירה לדוגמה בפנטהאוס בפרויקט שלהם. אחרי אותו פנטהאוס עיצבתי להם עוד 13 דירות לדוגמה, ומאז אני עובדת גם עם קהל ישראלי.
"אין לי השכלה מקצועית מסודרת כאדריכלית. בהתחלה נהגתי לצייר את התוכניות שלי על קירות, אבל אז לקחתי לצוות שלי אנשי תכנון ובנייה מקצועיים והתחלתי לעבוד מסודר. היום, ניסיון של 20 שנה כבר עומד לזכותי ומספק לי הבנה עמוקה בתכנון".
גם עם 20 שנות ניסיון, עדיין מפתיע שלקוחות נותנים לך חופש מוחלט ולא מתערבים בעיצוב ביתם הם.
"כמה הפתעות כבר יש לאדם בוגר בחייו? כמה דברים הוא עוד יכול לגלות בפעם הראשונה? אני נותנת לאנשים חוויה מדהימה - להתמסר ולתת לאיש מקצוע שמבין אותך להפתיע אותך בענק. אני פוטרת את הלקוח מהתלבטויות ומאינספור החלטות והתעסקויות.
"אני פוגשת את הלקוחות פעם אחת ומבינה מי הם ומה ירגש אותם. אני יכולה לקלוט את הצבעים שיתאימו להם ועד כמה רחוק הם רוצים להגיע מבחינת הדמיון והריגוש שבעיצוב. לקוחות מבינים שהסגנון שלי הוא חם ורגשי ויודעים שאצלי לא ייצא בית הייטקי קר. אני חתומה תמיד על בתים שמדברים בשפה שלמה ואחידה, והם מלאים בהפתעות בטעם טוב, עם רהיטים מושלמים שאני בונה לבד ובדים וטפטים שאני בוכה כשאני נוגעת בהם מרוב שהם מדייקים את החזון שלי. אני טסה לפריז להביא את הבדים והאקססוריז הכי מתאימים. אני לא יודעת לעבוד בלי רגש".
בגלל צורת העבודה יוצאת הדופן שלה היא מקפידה לתעד את רגע הכניסה של הלקוחות לדירתם המוגמרת. היא מראה לי סרטון לדוגמה שבו מצולם זוג, מנכ"ל ומנכ"לית של חברות פארם בפרק ב' לחייהם, שהפקידו בידיה את תכנון דירתם המשותפת. השניים נכנסים, מופתעים עד דמעות מהמקום המהודר והמתוקתק שהוא הבית החדש שלהם ומוציאים מהכיס נאום אהבה שהכינו מראש, לאריאלה ולבעלה, ששימש כקבלן הביצוע של התוכניות שרקמה אשתו.
נראה שבפעם השנייה הצלחת להתחתן טוב יותר.
"כבר הייתי חכמה יותר. הוא היה הישראלי הראשון שהציע לי על ההתחלה כוס יין ולא קפה או מים, כמו האחרים. הוא מחובר לעשייה שלו מכל הלב וזה ריגש אותי. תוך שישה חודשים התחתנו. העולמות המקצועיים שלנו קרובים ואנחנו מעריצים אחד את השני. אנחנו פותחים כל בוקר בחיבוקים, ולא משנה כמה מוקדם הוא יקום, אני תמיד ארד להכין לו קפה ולהפך.
"לסיוון יש שלושה ילדים מנישואים קודמים שמגיעים אלינו בכל יום שישי ואני מבשלת להם אוכל מרוקאי. למדתי לבשל רק אחרי גיל 40, כשהכרתי אותו. הוא שאל בדייט השני אם אני יודעת לבשל. לא ידעתי, אבל הבנתי שכדאי לענות כן, כי כך מצופה ממרוקאית", היא צוחקת. "אחר כך הלכתי ללמוד".
אז את עדיין מעצבת ויוצרת ועכשיו גם מבשלת. מה לגבי השירה?
"מאז שהגעתי לישראל אני רק צועקת על ספקים כדי לקבל דברים בזמן ולהגיע בדיוק לתוצאות שאני מתכננת. אני כבר אחרי שלושה ניתוחים במיתרי הקול. קריירה אני כבר לא אעשה מהקול שלי".
_____________________________________________________
