"שלום, אני יוסי גושן. אני הילד שמופיע על השער הראשון של לאשה. היום אני בן 72, חי ובועט. אם יש לכם עניין לשמוע עוד פרטים, צרו קשר". כך נפתח המייל שקיבלנו לאחר השקת גיליון שבעים שנה ללאשה. גושן, פנסיונר של אל-על, אבא וסבא, התרגש מאד לראות את תמונתו יחד עם אמו אסתר, מתנוססת על הגיליון הראשון של שבועון לאשה שיצא לאור בשנת 1947. גם אנחנו התרגשנו והזמנו אותו לפגישה עם עורכת שבועון לאשה, קרינה שטוטלנד, כדי לשמוע את הסיפור מאחורי הצילום המפורסם.
גושן הגיע למערכת עם אשתו ציפי (מנוית "לאשה" שנים), והביא עותק מקורי וממוסגר של הגיליון משנת 1947, שתלוי עד היום בחדר העבודה שלו בביתו בנס־ציונה.
"אבא שלי, אהרון קוגוס, היה צלם וממייסדי חנות הצילום התל-אביבית המיתולגית הצלמניה" סיפר גושן. "הוא שמע שמחפשים תמונות של ילדים לעיתון, צילם אותי, שלח ושכח. כמה חודשים אחר כך התנוססה התמונה שלי ושל אמא שלי, יושבים בסלון, על הגיליון הראשון אי פעם של שבועון לאשה. בזמנו כמובן, לא הבנתי למה כולם התרגשו, אבל הגיליון המקורי נשמר מיד, מוסגר והיה תלוי הרבה שנים בבית הוריי. כשבגרתי, הוא עבר איתי לחדר העבודה שלי וכל המשפחה שלי מכירה את הסיפור".
בתמונה אתם מגלגלים יחד כדור צמר. יש סיפור גם מאחורי התמונה עצמה?
"כמובן. תמיד יש סיפורים מאחורי תמונות. הייתה אז תקופת צנע, המצב הכלכלי לא היה טוב ואנשים היו פורמים בגדים ישנים או בגדים שלא היו בשימוש וסורגים או תופרים אותם מחדש. אמא שלי, שהייתה תופרת וסורגת וגם עבדה עם מעצבת האופנה לולה בר, הייתה מושיבה אותי בחיקה או בסלון ומבקשת ממני לסייע לה. אני זוכר גם שהרבה מהבגדים שתפרה עברו לאנשים מעוטי יכולת שנזקקו לבגדים חדשים. אנשים שהגיעו לארץ מכלום והבגדים שתפרה היו הבגד הארצי-ישראלי הראשון שלהם".
האב, אהרון קוגוס היה חבר אצ"ל ונהרג על ידי הבריטים זמן קצר לאחר שצילם את התמונה. אמו אסתר נישאה מחדש לצלם אלברט שימל. יוסי גדל, בגר, התחתן עם ציפי והביא לעולם שלוש בנות שהולידו לו חמישה נכדים. אסתר, אמו של יוסי נפטרה בגיל 93 והספיקה להתארח שוב בלאשה בחגיגות לגיליון ה-60 לפני עשור.
מה תרצה להגיד לילד ההוא, בן השנתיים, שמופיע בתמונה?
"למרות הטרגדיה הגדולה שתעבור עם מות אביך, עוד יהיו לך חיים נהדרים"
