הלכתם יחפים במלתחות הקאנטרי? בדקנו מה באמת יקרה לכם

השתמשתם במברשת שיניים לא שלכם, נטלתם תרופה שפג תוקפה או התיישבתם על אסלה רטובה? מהו התרחיש הכי גרוע, מה סביר להניח שיקרה ומה כדאי לעשות

OMG  מישהו עשה כאן דאבל-דיפ (צילום: Shutterstock)
OMG מישהו עשה כאן דאבל-דיפ (צילום: Shutterstock)
 

אכלתם משהו שנפל על הרצפה בבית

תנו ביס, הכל בסדר (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)
    תנו ביס, הכל בסדר(צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)

     

    מה הכי גרוע שיכול לקרות: אתם עלולים ללקות במחלה זיהומית מחיידק מחולל מחלות, וחוק חמש השניות לא יעזור לכם: חיידקים חודרים למזון ברגע שהוא בא במגע עם המשטח המזוהם, וכמות החיידקים המועברת יכולה להיות מספיקה כדי לגרום לכם להיות חולים.

     

    מה סביר להניח שיקרה: שום דבר. הסיכוי לחלות מאכילת מזון שנפל על הרצפה נמוך מאוד. הרצפה הביתית עצמה ברוב המקרים לא מכילה חיידקים מחוללי מחלות. כדי לחלות במחלה זיהומית ממזון שנפל על הרצפה תצטרכו: א. להביא הביתה מזון מזוהם; ב. להפיל אותו על הרצפה; ג. להפיל מזון אחר על אותה נקודה שבדיוק זיהמתם - ואז לאכול אותו.

     

    מה עושים: אם מערכת החיסון שלכם חלשה, השליכו את המזון לפח - אל תסתכנו.

     

    לא החלפתם את הציפית של הכרית שלכם מאז... מי זוכר?

    מגעיל אבל לא מסוכן  (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)
      מגעיל אבל לא מסוכן (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)

       

      מה הכי גרוע שיכול לקרות: כשאנו שוכבים במיטה, חלקיקי עור יבשים עוברים מגופנו לשטח הסדין והציפית ומעודדים הצטברות של קרדיות האבק. בנוסף, חום הגוף מעודד גדילה מרובה של קרדיות האבק. לכן, אם אתם סובלים מאלרגיה לקרדית האבק, החלפה לא תדירה של הציפיות והסדינים עלולה לגרום לאלרגיה להתלקח.

       

      מה סביר להניח שיקרה: אם אתם לא סובלים מאלרגיה, רוב הסיכויים שלא תחושו בנוכחות קרדיות האבק. אם אתם אלרגיים, האלרגיה עלולה להוביל לגודש ולנחירות, מה שיגרום לכם להסתובב במיטה ולהרגיז את בן/בת זוגכם.

       

      מה עושים: השתמשו בציפיות חסינות לקרדית האבק העשויות מבד צפוף במיוחד, והשתדלו להחליפן מדי שבוע.

       

      הלכתם יחפים במקלחות של חדר הכושר או הבריכה הציבורית

      תישארו בחיים, אבל בפעם הבאה כדאי שתנעלו כפכפים  (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)
        תישארו בחיים, אבל בפעם הבאה כדאי שתנעלו כפכפים (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)

         

        מה הכי גרוע שיכול לקרות: זה צריך להיות יום גרוע במיוחד, אבל אם נניח יש לכם יבלת וחטפתם מכה בדיוק ביבלת מפינה של שטיחון מקלחת מחוספס, או אם דרכתם במקרה על ציפורן חדה מזוהמת בחיידק, אתם עלולים להיות בצרות. במקרה כזה עלול להתפתח זיהום עמוק שיכול להוביל אפילו לאשפוז. אבל בינינו, כמה ציפורניים חדות מזוהמות בחיידקים מסתובבות להן במלתחות?

         

        מה סביר להניח שיקרה: ככל הנראה שום דבר. עם זאת, אתם עלולים להידבק בפטרת כף הרגל או לפתח יבלות ויראליות כתוצאה מהפטריות והנגיפים המשגשגים בסביבה הלחה.

         

        מה עושים: השרו את הרגליים במי מלח חמימים או במים עם כף חומץ. לאחר מכן יבשו היטב ומרחו תכשיר נגד פטריות כדי למנוע התפתחות של פטרת. לחלופין: ערבבו 4־5 טיפות שמן עץ התה ו־4־5 טיפות שמן לבנדר עם כמה טיפות מים מזוקקים, ובאמצעות מקלון צמר גפן מרחו את התערובת על כפות הרגליים, בעיקר בין האצבעות. לשני השמנים יש יכולת לחסל ולהביס זיהומים פטרייתיים.

         

        רק לאחר שנטלתם את התרופה מארון התרופות, הבחנתם שפג תוקפה

        מקסימום - זה לא יהיה יעיל (צילום: Shutterstock)
          מקסימום - זה לא יהיה יעיל(צילום: Shutterstock)

           

          מה הכי גרוע שיכול לקרות: החומר הפעיל בתרופה עובר פירוק. תוצרי הפירוק עלולים להיות רעילים ולסכן אתכם.

           

          מה ככל הנראה יקרה: שום דבר. תוכנית Shelf Life Extension  של מחלקת ההגנה האמריקאית וה־FDA, המבוססת על מחקרים רבים, קובעת שניתן להאריך את תוקפן של תרופות הרבה מעבר לזמן המצוין על האריזה. התוכנית מיושמת בצבא האמריקאי וגם במחסני החירום בישראל. לכל היותר, התרופה לא תהיה יעילה, אבל גם זה על פי תוכנית ה־SLEP זה כנראה לא נכון. נמצא שבמקרים רבים תרופות נותרות יעילות גם שנים לאחר תאריכי התפוגה המוצהרים על האריזה.

           

          מה עושים: אם אתם עדיין מודאגים, עשו סדר תקופתי בארון התרופות שלכם והחזירו תרופות שפג תוקפן לעמדה המיועדת לכך בבתי המרקחת.

           

          השתמשתם במברשת שיניים, והיא לא שלכם

          מרתיע, אבל לא ממש שונה מנשיקה  (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)
            מרתיע, אבל לא ממש שונה מנשיקה (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)

             

            מה הכי גרוע שיכול לקרות: בתיאוריה התרחיש עגום למדי. אתם עלולים לחטוף מחלת חניכיים, אולי אפילו הרפס במקרה שבעל המברשת לוקה במחלה. אם החניכיים שלכם מדממות ונגיף או חיידק חודר לזרם הדם שלכם, אתם עלולים גם להסתכן בהפטיטיס, HIV או מחלה זיהומית מידבקת אחרת.

             

            מה סביר להניח שיקרה: לחלוק מברשת שיניים זה ככל הנראה לא יותר מסוכן מאשר לחלוק נשיקות, כלי אוכל, מזון משותף ודברים רבים אחרים שזוגות ומשפחות חולקים. לכל היותר, אם בעל המברשת סובל משפעת, אתם עלולים להידבק בה.

             

            מה עושים: אם אתם עדיין בפאניקה, שטפו את הפה שלכם במי פה מיד לאחר האירוע, וכך תצמצמו את החשיפה למזהמים.

             

            התיישבתם בטעות על שתן בשירותים הציבוריים

            רטוב אבל לא מסוכן  (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)
              רטוב אבל לא מסוכן (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)

               

              מה הכי גרוע שיכול לקרות: למרות התדמית הגרועה שיצאה לו, השתן איננו נושא חיידקים מזיקים ברוב המקרים, כך שהסיכון להידבק במחלה זעום. עם זאת, נגיעה במשטחים מזוהמים בשירותים הציבוריים שנחשפו לידיים מזוהמות של אנשים אחרים יכולה לגרום לכם להידבק בשפעת, הצטננות, נגיף בטן או זיהום חיידקי.

               

              מה סביר להניח שיקרה: האחוריים שלכם יירטבו. ברצינות, אלא אם כן יש לכם חתך פתוח באזור, לא סביר שיקרה לכם שום דבר.

               

              מה עושים: התקלחו או נגבו את עצמכם היטב והמשיכו בשגרת היום שלכם. כדי להקטין את הסיכון להידבקות במחלות ממגע במשטחים מזוהמים, השתמשו בחלק הפנימי של נייר הטואלט (זה שלא היה גלוי לנתזי מי אסלה) ורחצו היטב את הידיים במים ובסבון לאחר הביקור בשירותים.

               

              מישהו טבל את הקרקר שלו במטבל הגווקאמולי במסיבה אחרי שכבר אכל ממנו

              דוחה, אבל לא יותר מזה (צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)
                דוחה, אבל לא יותר מזה(צילום: בן יוסטר, סגנון: נועה קנריק)

                 

                מה הכי גרוע שיכול לקרות: אם האדם שעשה זאת סובל מנורו־וירוס (וירוס בטן שיכול לחיות מחוץ לגוף במשך ימים), אתם עלולים למצוא את עצמכם בתוך שעות ספורות רכונים מעל האסלה ומקיאים את נשמתכם. אבל בינינו, מה הסבירות שמישהו עם וירוס בטן חמור ישתתף במסיבה - ועוד פחות מכך יאכל חטיף וגוואקמולי?

                מה סביר להניח שיקרה: לא הרבה. אם האדם שזיהם את המזון המשותף אכן לקה בנגיף בטן או בנגיף אחר, אתם עלולים להידבק ממנו, אבל זה לא מאוד סביר. רוב הנגיפים נותרים במזון למשך זמן קצר. בנוסף, החיידקים הידידותיים בפה ובמערכת העיכול שלכם פועלים כדי להגן עליכם.

                מה עושים: אם בכל זאת אתם חוששים, קחו סיבוב של תוסף פרוביוטיקה.

                 

                * הכותבת היא בעלת דוקטורט (.Phd) בתקשורת בריאות וחוקרת באוניברסיטת חיפה

                 

                 

                 
                הצג:
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד