פיקו אייר, 60, הוא סופר ועיתונאי יליד אנגליה, בן למהגרים הודים, הנחשב לאחד מסופרי המסעות המצליחים בעולם. כשהיה בן שבע עברה המשפחה שלו לגור בקליפורניה, אבל הוא נשלח לפנימיות באנגליה וכך מצא את עצמו טס בין שתי היבשות לעתים קרובות.
אייר כתב 11 ספרים, שניים מהם רומנים, והאחרון שבהם, "אמנות השקט", התפרסם לאחרונה בעברית (הוצאת ידיעות ספרים). הוא כותב מאמרים למגזינים שונים ברחבי העולם, ביניהם הניו יורק טיימס, הניו יורק ריוויו, ואניטי פייר, הרפר'ס באזאר ונשיונל ג'יאוגרפיק.
1. זכרו שאתם לא יודעים כלום
"אחד הדברים שגיליתי במהלך המסעות שלי בעולם הוא כמה מעט אני יודע על העולם. כשאני יושב בבית אני יכול להניח כל מיני דברים על איראן או על ישראל למשל, אבל כשאני מגיע פיזית למקומות האלה, 15 דקות אחרי שאני יורד מהמטוס במשהד או בתל אביב, אני מבין שאני לא יודע כלום.
"כשאני נוחת בצפון קוריאה אני שם לב שכל הרעיונות שלי על 'חיי היומיום' ו'המציאות' מטופשים ולא רלוונטיים ל־25 מיליון אנשים שחיים תחת המשטר של קים ג'ונג און, בדיוק כמו שהם לא רלוונטיים ל־25 מיליון האנשים שחיים בתימן, או בקיצור - לרוב האנשים על הפלנטה. כל המושגים שלי על מה שגלובלי ואוניברסלי פשוט לא נכונים, ותואמים את המציאות של מעט מאוד אנשים בעולם. נסיעות פוקחות את העיניים שלנו לדברים רבים, וביניהם גם לעומק הבורות שלנו".
2. כל תרבות היא כמו אדם
" עבורי כל תרבות היא כמו אדם, ולפגוש מקום חדש זה כמו לפגוש זר מוחלט ומרתק ולדבר איתו במשך 18 שעות או 18 ימים. כמו עם בני אדם, הזר הזה לא חייב להיות יפה, נעים או מנחם כדי ללמד אותי משהו ולערער את תפיסות הקיום שלי. בגלל זה אני אוהב לנסוע למקומות כמו צפון קוריאה, בוליביה ותימן - כולם יציגו לפניי מציאות שונה מאוד מהמציאות הנוחה והמוגנת שיש לי ביפן או כשאני מבקר את אמא שלי בקליפורניה.
"אני יודע שרוב האנשים שיוצאים לחופשה אחת בשנה מעדיפים לנסוע למקום נוח ומפנק, אבל מכיוון שאני מטייל למחייתי, אני מעדיף לנסוע למקומות שבהם אפגוש אנשים שלא הייתי פוגש בנסיבות אחרות. אני תמיד אעדיף, למשל, לנסוע לירושלים מאשר לוואקיקי, כי אני בטוח שירושלים, שוב ושוב, תחזיר אותי הביתה אדם שונה ממי שהייתי כשהגעתי אליה".
3. אתם לא חייבים לנסוע רחוק
"מפגש עם זר מרתק, התעוררות מהמציאות הנוחה שלכם או פשוט תזכורת לכך שיופי לא באמת לוקח אתכם רחוק בחיים, יכולים לקרות גם בזמן שאתם צועדים או נוהגים ליד הבית שלכם. אני בחרתי בנסיעות כאמצעי, אבל הן לא המטרה והן לא החלק החשוב באמת של החיים. מה שקורה לכם תוך כדי הוא מה שחשוב".
4. אבל סעו לטיבט
"לחברים האמריקאים שלי אני ממליץ בדרך כלל על שלושה מקומות לבקר בהם: איראן, וייטנאם וקובה. כולם יפים, אלגנטיים ונמנים עם המקומות העשירים ביותר בעולם מבחינת התרבות. הם גם יכולים להציע לאמריקאים שיעורים בהיסטוריה מנקודת מבט שונה על מלחמת וייטנאם, מהפכת קסטרו או המשבר בטהרן. לישראלים אני ממליץ דווקא לנסוע לטיבט כמקום שיציע לכם נקודת מבט שונה לגמרי על העולם. אני אכן פוגש הרבה ישראלים כשאני נמצא באזור ההימלאיה או בדרמסלה".
5. הקדישו 30 דקות ביום ללא לעשות כלום
"אף פעם לא תרגלתי מדיטציה, יוגה, צ'י קונג או טאי צ'י. אני עצלן מדי ובלתי ממושמע מדי. אני כן חושב שכולנו צריכים לדעת לקחת
צעד אחורה מהמרוץ היומיומי, להיזכר במה שחשוב לנו באמת ולנסות לראות את התמונה הגדולה. אנחנו חיים בעידן שבו מי שיקרא את המגזין שלכם יקבל יותר מידע ממה שוויליאם שייקספיר קיבל במהלך כל חייו, אבל אין לנו זמן כמעט לעבד את המידע הזה. בעיניי הדרך היחידה לשמור על איזון ועל שפיות היא לקחת הפסקה.
"אני משתדל להקדיש 30 דקות ביום ללא לעשות כלום. זה 3% מזמן הערות שלי אבל הם כל כך משנים את שאר ה־97%. אני גם משתדל לנסוע לריטריט של שתיקה לשלושה ימים, לפחות פעם בעונה. אני עושה את זה כבר 26 שנים באותו המנזר, וזה ללא ספק סוג המסע האהוב עלי מכולם".
6. למדו מהדלאי לאמה ולאונרד כהן
"אנחנו כל כך רצים היום, שאין לנו מושג לאן בהכרח אנחנו רצים. למדתי במשך השנים שהאנשים שתמיד עסוקים מדי הם לעתים רחוקות חכמים מדי (בדיוק כמו שהאנשים החכמים הם לעתים רחוקות עסוקים מדי). כבר 42 שנה אני מדבר ונוסע עם הדלאי לאמה ה־14. נסעתי איתו בכל יפן, ואני תמיד מתרשם מכך שהוא ער וסבלני לכל אדם שניגש אליו בלובי של מלון או בשדה תעופה. אני סבור שחלק מכך מגיע מהעובדה שהוא מבלה במשך ארבע שעות מדי בוקר במדיטציה.
"ביליתי גם הרבה זמן עם המשורר והמלחין הגדול לאונרד כהן, שפגשתי לפני 21 שנה במנזר זן, שם הוא ישב ללא תנועה במשך 17 שעות ביום. התרשמתי מאוד מהעובדה שאדם כמוהו, שיכול היה לבחור בכל אחת מהנאות החיים שרק רצה, בחר לשים את עצמו בתרגול כל כך קפדני וקשה. הוא אמר לי שלראות את החברים שלו במנזר, לקרצף רצפות ולערום שלג היו הפעילויות הכי מענגות שהוא חווה ב־61 שנותיו. אין ספק שהייתי ממליץ למי שרוצה לחוות את החוויה הכי עשירה ומאושרת בחייו לשכוח מפריז, טהיטי או איזה ספארי ופשוט לנסוע למנזר שתיקה".
7 . גם חמש דקות יכולות להיות חופשה
"אתם לא חייבים להפוך את זה ל'רשמי' - להכריז שאתם עושים מדיטציה עכשיו או יוצאים לחופשה. אם יש לכם קצת זמן, כבו את האורות בבית, שבו בחושך והאזינו למוזיקה. אם אתם ממתינים בתור לבנק ויש לכם חמש דקות לא לעשות כלום, אלה יכולות להיות חמש דקות של מיקרו־חופשה. אותו הדבר בפקק תנועה שלא מאפשר לכם ללכת לשום מקום.
"ככל שתצליחו לפתוח יותר ספייס בתוך הראש שלכם, בתוך לוח הזמנים שלכם, כך תיעשו שמחים, בריאים ויצירתיים יותר. מובן שכל זה דורש תרגול, אבל זכרו שהעולם קיבל את הרעיון הזה של מנוחה מכם, מהשבת שלכם. אפילו אלוהים לקח את היום השביעי למנוחה".
