לפני כמעט חצי שנה עמדה עדן הראל במרכז סלון הבית שלה ברמת־השרון והסתכלה מסביב. עמדו שם חמישה ילדים, שיחקו בכדור ונסעו על בימבה. בעלה, מנחה הטלוויזיה עודד מנשה, עבד על המחשב, והיא חייכה לעצמה כי לא האמינה שיום אחד תהיה אם לחמישה. שעות ספורות אחר כך היא גילתה, במפתיע, שהיא שוב בהיריון.
"תמיד ידעתי שאני רוצה משפחה גדולה, עוד לפני החזרה בתשובה", היא מלטפת בטן בשבוע 23. "זה היה רצון בסיסי כי באתי ממשפחה מפורקת וקצת לא מתפקדת. דמיינתי שלושה־ארבעה ילדים, כן? בחמישי אמרתי, אוקיי, אבל די. אמרנו, יש לנו חמישה ילדים, סבבה, נגדל אותם. חוכמה מאוד קטנה לעשות אותם וחוכמה מאוד גדולה לגדל אותם. השישי ממש לא היה בתכנון. זה בן, והוא בא בהפתעה. זה היה שוק גדול כי השתמשנו בכל האמצעים שרופאים אומרים שיש להם 99 אחוז ביטחון. מישהו למעלה תכנן ורצה אחרת. בהתחלה לא ידענו איך להכיל את זה, כאילו, איך זה קרה? (צוחקת) אנחנו מתבדחים שאולי נתבע את הרופא".
את מעכלת שתהיי אמא לשישה?
"ממש לא. אני לא יכולה לדמיין את זה. קשה לגדל חמישה ילדים, איך מתפעלים שישה אני לא יודעת. נחיה ונראה, תבדקי בסוף אוגוסט אם לא ברחתי לתאילנד והשארתי את כולם".
אפשר, כמובן, להירגע: עדן הראל (41), עדיין אחת הנשים הכי קוליות בסביבה, לא באמת תברח לתאילנד. החיוך הרחב שלה מסגיר אושר גדול. היא דווקא משתדלת לא לדבר על במילים גבוהות, כמו "אושר". "כי אם אגיד שאני מאושרת, אנשים יגידו: 'היא חזרה בתשובה והיא מיסיונרית', ואני לא כזאת", היא מסבירה.
היא נראית נפלא, אבל מתקשה לקבל את המחמאה. "אני מסתכלת במראה ורואה אישה עייפה שצריכה להשלים שעות שינה דחוף", היא מצחקקת. "אני גמורה. אתמול נרדמתי בשעה אחת וחצי וקמתי בשש וחצי. הבוקר הגננת רצתה לדבר איתי ופיהקתי לה מול הפרצוף. אמרתי: 'סליחה, זה כל כך חסר נימוס'. ברוך השם, אנחנו נוסעים בסוף השבוע להר מירון, לקבר רבי שמעון. זה ימלא את המצברים".
מה עוד נותן לך כוחות?
"ההרצאות שאני עושה על סיפור חיי ממלאות אותי. גם שיעורי התורה שאני שומעת באוטו. אני גם זקוקה ליוגה ולאוכל טעים".
איך הסביבה קיבלה את ההתקרבות לדת?
"הייתה בהלה בהתחלה. לפעמים עדיין יש ויכוחים, אבל בגדול כולם רואים שזה דבר טוב, שהילדים מחונכים ושאנחנו מאושרים. הצד שלי קיבל את זה קצת יותר בקלות. לצד של עודד היה יותר קשה. אני מזמינה לקידוש, שיראו מה זה שהילדים יושבים ושרים שירי שבת ואוכלים כל הסעודה ולא קמים ויושבים עם אייפון על הספה".
שקלת למחוק את הקעקועים?
"לא מוחקת כלום. זה כאילו למחוק חלק מהעבר והאישיות שלי. אני באה לתשובה גם עם הקעקועים וגם עם הנזירות. אני לא יודעת מה יותר חמור ביהדות, קעקוע או לעבוד עבודה זרה, את בודהה במנזר. אגב, ביהדות אתה לא מתנתק מהעולם כמו במנזר. העבודה הפנימית הנכונה היא בתוך החיים, העבודה, עם הילדים והבעל, לא להסתגר בקהילה בבית־שמש או בצפת".
עדן הראל בבתקופת MTV
הבטחתי לעצמי שלא אתגרש שוב
הראל ומנשה לא חזרו בתשובה באופן שניתק אותם מחייהם הקודמים. הם חיים בעיר חילונית, מנחים יחד את התוכנית "יום שישי הגיע" בערוץ 24. לפני שנתיים הופיעו יחד בסרט הילדים הישראלי "גויאבות". חוץ מזה, מנשה מפתח פורמטים לטלוויזיה ומכר כבר כמה לחו"ל. "לא מפרנסים חמישה ילדים ברמת־השרון מהמקצוע שלנו", צוחקת הראל, "אבל אנחנו לא מדברים על זה, רק אומרים ברוך השם".
ביחד הם עובדים על דיבוב לסרט האנימציה לילדים "אגדת שלמה", היא גם כותבת טור הורות לעיתון הדתי "פנימה", ולאחרונה עלה "רואים עין בעין" – מופע משותף שלה ושל מנשה, "שנוצר תוך כדי האכלות, הנקות, ניקיונות, בישולים והכנות לשבת, כשהוא יושב ממול וכותב. חלק מהדברים נכתבו תוך כדי נסיעה באוטו, או כשהילדים צורחים וקופצים עלינו ואנחנו מנסים לתקשר. אנחנו צוחקים על עצמנו, הקְצַנו את עצמנו כאילו אני דוסית משוגעת והוא נגרר, זה לא ככה במציאות".
איך הצלחתם לחזור בתשובה וגם לשמור על חייכם הקודמים?
"פעם היו זמנים אחרים, לא היה לאן ללכת ואם רצית לעשות תשובה, היית חייב להיטמע בעולם החרדי באיזה לוך. היום יש ברירה: יש גרעינים תורניים וחינוך בכל מיני רמות. התפקיד של החוזרים בתשובה הוא לעשות את הגשר הזה, להראות את הדברים היפים ביהדות ושהחיים לא נגמרים, רק מקבלים תוספת. אבל חזרה בתשובה לא מתאימה לכל אחד. יש אנשים שאני אומרת להם: 'אם לא מתאים לך, עזוב'".
אמרת פעם שאם זוגות היו שומרים על טהרת המשפחה, היו פחות גירושים בישראל.
"אני מאמינה בזה. מי שתשמור על טהרת המשפחה, יהיה לה גם סקס יותר טוב. קיבלנו עלינו את המצווה הזו בנישואים בלי להבין. הרב שחיתן אותנו אמר, תשמרו על טהרת המשפחה, ואמרנו, בטח! יצאנו ושאלנו מה זה, צריך לעשות גוגל. גילינו מתנה נפלאה. אם אפשר היה לנתק את זה לרגע מהיהדות ואנשים היו מבינים את הגאונות בזה, כולם היו שומרים".
למה? מה הסוד?
"עזבי את השנה הראשונה וההתלהבות. זיבי שנה ראשונה (צוחקת), כשכל פעם זה יו־הו־הו. בואי נדבר כמה שנים אחרי, עם העייפות, הילדים וההרגלים. אם לאורך השנים לא לומדים לייצר תנועה אנרגטית של ריחוק והתקרבות אחד לשנייה, לא נוצר געגוע. ואז אתה פוגש מישהי בעבודה ויושב איתה שלוש שעות לשיחה מרתקת, או את פוגשת מישהו שמעיף לך את הסכך ומתחילות מחשבות. אחרי שבועיים של געגוע ורצון לקרבה, גם אם אני עייפה ועצבנית, כשאני יודעת שזה יום הטבילה והילדים בשבע כבר מקולחים, אני מתרגשת מהגבר שאני איתו כבר 11 וחצי שנה וזה מדהים".
ומה את יודעת היום על זוגיות שלא ידעת קודם?
"לא לנהל פנקס רישומים, כמו שעשיתי בנישואים הקודמים שלי. כולם נופלים לשם. חוץ מזה, הבטחתי לעצמי שלא אתגרש שוב, שאני אהיה כל כך מדויקת בבחירה שלי, שזו לעולם לא תהיה אופציה, ברוך השם".
- הריאיון המלא עם עדן הראל בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
- עשו מנוי ללאשה
