עשו בעצמכם

    כולם ירצו להיכנס פנימה: "בונים" ארמון בסלון משאריות בדים

    גם פעילות יצירתית עם הילדים וגם ארמון מקורי ומקסים שיספק לבני הבית שעות של משחק והנאה. ולא פחות חשוב: בסוף היום הכל מתקפל ונכנס למגירה

    טלי הרדאבל

    |

    18.05.17 | 12:21

    הבית של יעל, הגרסה המשודרגת

    הארמון מאפשר שעות ארוכות של בילוי בתוך המרחב הביתי (צילום: אלעד גרשגורן)
    הארמון מאפשר שעות ארוכות של בילוי בתוך המרחב הביתי (צילום: אלעד גרשגורן)
    פעילות יצירתית וחווייתית  (צילום: אלעד גרשגורן)
    פעילות יצירתית וחווייתית (צילום: אלעד גרשגורן)

    בספר "הבית של יעל" אמא מורידה את המפה מהשולחן, וחושפת את הבית הקטן שיצרה לעצמה הילדה. הכמיהה של ילדים לבית משלהם אפילו במרחב הביתי, הרצון למקום קטן, מוגן ופרטי, יכולים לבוא לידי ביטוי ביצירה משותפת, שגם הגדולים ירצו להיכנס לתוכה.

     

    עטיפה של שולחן האוכל או של "אי" במטבח בשאריות בדים, סדינים ומפות, יכולה ליצור שני דברים במקביל. האחד, פעילות יצירתית וחווייתית לנו ההורים עם הילדים הכוללת גזירה, תפירה, הדבקה, קישוט והתאמה. השני, המוצר המוגמר שמשמש למשחק והנאה לילדים – יש שסיפרו לנו שביקשו לישון בתוך הארמון בסלון שלהם. הארמון מאפשר שעות ארוכות של בילוי בתוך המרחב הביתי, ומרבית הסיכויים שגם אתם תבקשו להיכנס, לפיקניק על הרצפה, למשחק קלפים לאור פנס או לסיפור ערש הנלחש בין הבדים.

     

    ויש עוד יתרון גדול לארמון הבדים, שבניגוד לבתי פלסטיק או קרטון שאחרי כמה ימים הופכים למטרד סביבתי גדול, את ארמון הבדים שלכם תוכלו בכל עת לקפל ולאפסן עד לפעם הבאה.

       

    הממלכה הקטנה (צילום: אלעד גרשגורן)
      הממלכה הקטנה(צילום: אלעד גרשגורן)

       

      מה צריך?

      • בדים: מפות ישנות, סדינים בלי גומי, ציפות, שאריות בדים אחרות לקישוט

      • סיכות ביטחון

      • בהתאם ליכולת הביצוע האישית: מכונת תפירה / דבק לבד / חוט ומחט

      • מספריים

      • סרט מדידה

      • שולחן!

       

      ההכנה:

      1. בוחרים שולחן אוכל או "אי" שיהווה בסיס לארמון. מודדים את המשטח העליון שלו – אורך ורוחב, ומודדים את הגובה מהרצפה.

       

      2. לוקחים בדים שאין בהם עוד צורך שימושי בבית, ומודדים כך שיהיו חמש יריעות בד: אחת תכסה את משטח השולחן, שתיים לצדדי האורך, ושתיים לצדדי הרוחב. גוזרים את הבדים ומשאירים כ-5 ס"מ שוליים מכל כיוון. חשוב שהבדים יעטפו את כל השולחן ויגיעו עד לרצפה. אם חסר בד – אפשר להשלים עם חתיכת בד אחרת. זה לא צריך להיראות "מושלם". אפשר להשלים, ולייצר טלאים עם בדים נוספים.

       

      מכינים 5 יריעות בד בתאם לגודל השולחן (צילום: אלעד גרשגורן)
        מכינים 5 יריעות בד בתאם לגודל השולחן(צילום: אלעד גרשגורן)

        זה לא צריך להיראות "מושלם" (צילום: אלעד גרשגורן)
          זה לא צריך להיראות "מושלם"(צילום: אלעד גרשגורן)

           

          3. מכסים את השולחן עם הבדים ומחברים אותם באופן זמני עם סיכות ביטחון, כדי לוודא שהכל מכוסה.

           

          4. עכשיו מגיעים לשלב החיבור הקבוע – מי שתופר עם מכונת תפירה יעשה בה שימוש עכשיו, ומי שלא, יכול בקלות לתפור ביד (אלו רק קווים ישרים) או לחבר עם דבק בד- זהו דבק חזק ועמיד.

           

          מחברים עם דבק או תפירה (צילום: אלעד גרשגורן)
            מחברים עם דבק או תפירה(צילום: אלעד גרשגורן)

             

            5. לאחר החיבור, מכסים את השולחן שוב ומתחילים בעיצוב הארמון: פותחים דלת בעזרת מספריים: כדאי לסמן מלבן מהרצפה ואז לגזור במרכזו ובחלקו העליון, ליצירת "שער" שאפשר להיכנס דרכו פנימה. פותחים חלונות מהצדדים, ומדביקים ומקשטים את יתר הארמון עם פרחים, שאריות בדים קטנות, סיכות ופריטים אחרים.

             

            6. עוברים לגור בפנים.

             

            מתוך מגזין הילדים חלבלובון המעניק זמן נייר, במקום זמן מסך.

             

            _______________________________________________________

             

             עוד יצירה עם הילדים: בצק משחק צבעוני ועמיד:

             

            לשים חודשים: מכינים בצק משחק לילדים שנשמר זמן רב (צילום: באדיבות חלבלוב)
            לשים חודשים: מכינים בצק משחק לילדים שנשמר זמן רב (צילום: באדיבות חלבלוב)

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "כולם ירצו להיכנס פנימה: "בונים" ארמון בסלון משאריות בדים"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
            ביגדיל