השף הצרפתי אוגוסט אסקופייה, שפעל בתחילת המאה ה-19, "הסתפק" במקצוע הטבחות כשנאלץ לוותר על רצונו להיות פסל, מקצוע שאותו ראה כאמנות של ממש. ובכל זאת, בסיפור חיים מעורר השראה, הוא הצליח לבטא את עצמו וזכה לתהילת נצח דרך היצירה במטבח. הוא כנראה היה הראשון מבין השפים הכוכבים שזורחים בעולם הקולינריה המודרני.
אף שהחיבור בין בישול ליצירה ולעונג הוא נושא מדובר כבר מאות שנים, רק ב-30 השנים האחרונות קיבל הבישול מעמד של יצירה נעלה. טבחים מביעים את עצמם והסועדים חווים הנאה שנשארת איתם לאורך זמן, ושאין לה שום קשר למטרתו הבסיסית של המזון – להשביע ולקיים את הגוף.
שפים גדולים זוכים למעמד של כוכבי על, והם מדברים על גירוי רגשי ואינטלקטואלי, ולא רק על עונג החושים (טעם, ריח, ראייה ומגע). השפה שאולה מתחומי האמנות והעיצוב: פרשנות, תרגום ויזואלי, התכתבות עם השראות ומחווה הם המילים והמונחים שבשימוש. היוצר (הטבח) משתמש באסתטיקה, בהומור, בצלילים ובהצהרות. הוא מנסה לעורר רגשות, זיכרונות ונוסטלגיה. היום, גם מי שלא נכנסו מעולם למטבח יושבים וצופים בהצגה הגדולה ויודעים לצטט מונחים ומושגים מהתחום. ועוד לא אמרנו דבר על כסף. כמו באמנות, גם בקולינריה הכסף מניע הכל.
בתוך ההקשרים האלה, לא מפתיע שאוצרת האמנות העצמאית קרן בר גיל זימנה לסלון ביתה ולמטבחה אסופה של יוצרים, לערב שנושאו אמנות ואוכל. בר גיל מבקשת לחבר בין שפים, אמנים, פודי'ס, כותבים, מרפאים במזון ויצרני ארטיזן. האורחים הוזמנו בעיקר לשמוע ולראות (הטעם היה כאן עניין שולי), ועברו מיוצר ליוצר, שהציג, כל אחד בתורו, את עבודתו. חלק מהמשתתפים עושים אוכל שאותו בר גיל מגדירה כאמנות, וחלקם אמנים שמתייחסים בעבודתם לאוכל.
בר גיל היא לא אוצרת של חללים מוזיאליים: היא מתמחה בהצבת אמנות במרחב הביתי. לכן היא מציגה את האוסף המגוון שלה בביתה המקסים ברמת השרון, באופן שגורם לכל אחד לרצות למלא את ביתו באמנות.
אף שכאן גרה משפחה בת שש נפשות, זהו לא רק בית אלא גם הגלריה שלה, שאותה היא פותחת לקהל הרחב אחת לכמה חודשים, למעין ''סלון'' מרוכז בסוף שבוע אחד. האמנות משולבת בכל חדר מחדרי הבית – כולל חדרי הילדים והרחצה – והיא אסתטית מאוד אך גם בעלת תכנים ברורים ונגישים, רלוונטיים ועכשוויים. המבקרים מתפעלים ממנה כחלק בלתי נפרד מהתפעלותם מהבית, שנפתח מהכניסה אל הגינה האחורית רחבת הידיים.
עיקר עיסוקה של בר גיל באמנות פלסטית, אך היא נהנית לחבר בין תחומי היצירה השונים, ובעיקר נהנית מחיבור של אמנות "גבוהה" עם המעשי והיומיומי. ומאחר שהיא מחוברת מאוד גם לתחום האוכל וגם לאמנות – הקשר ביניהם טבעי לה.
משפחת בר גיל היא חלק ממשפחת האופים ''בייגל&בייגל'', ורן אבידן, בעלה של קרן, הוא מבעלי רשת המאפיות GAIL's בלונדון, שותף במעדניות יוחנן בתל אביב וברמת השרון. הערבוב בין אוכל, בישול ואמנות נוכחים בביתם כדרך חיים, ולכן החליטה לייחד לו ערבי נושא. מאחר שהיא צמחונית שנוטה לטבעונות, האוכל בערב נטול "חיות מתות", כדבריה.
זה היה ערב ארוך: רצף של פרזנטציות קצרות שנתן כל אחד מהמשתתפים, מלא בתוכן וברעיונות, ורק בסיומו ניתן היה לטעום מהיצירות. את השפים והפודי'ס הנחתה בר גיל ליצור מנות שמרפררות ליצירות אמנות. לא מדובר באוכל יפה ומצולחת היטב בלבד, היא אומרת, אלא ביצירה עם אמירה אמנותית והתייחסות קונספטואלית.
רשימה חלקית: גילת אורקין – הלא היא year of the sandwich – הכינה רפליקה אכילה של הציור המפורסם "נישואי ארנולפיני" (בתמונת האינסטגרם למעלה). השף יוחנן ברנשטיין (מעדניית ''יוחנן'') הכין עוגת פולנטה מצוירת, כמחווה לקנדינסקי.
ננסי פומגרין – שוקולטיירית ביתית נפלאה – יצרה רצף גיאומטרי מפרלינים בצבעים עזים, כמחווה לאמניות הבאוהאוס. ענר צלאל ("דלאל בייקרי"), הכין גבעות מרנג בהשראתה של האמנית היפנית יאיוי קוסמה.
ג'וב הרגיל, שמזקק ג'ין מצמחי בר גליליים, השווה את עבודת הזיקוק לתהליך הפיסול באבן. ערן פיק, מנכ"ל יקב צרעה, דיבר על כך שיין נועד לשקף את פני הטרואר (האדמה והמקום) שממנו הופק.
האמנים שהשתתפו בערב הציגו יצירות שמתייחסות לאוכל, אך אינן אכילות. למשל, כריכים מחומרים ממוחזרים, של רחלי שרפשטיין (בתמונה למטה). או נעליים מאצות, שעיצבו שלי סתת ואילון קמבור (couple of). עבודותיה המטרידות והמרהיבות של הציירת נעמי מנדל עוסקות באשליית האסתטיקה והסתרת הריקבון, וערן בר גיל – זוכה פרס ראש הממשלה לספרות ואחיה של בעלת הבית – הקריא שיר מתוך ספרו "צער גידול דלועים".
כמי שעוסקת בעיצוב אוכל ובאירוח מקצועי, ההתייחסות לאוכל כאל אמנות ריתקה אך גם הטרידה אותי. רק במקרים מעטים איכות היצירה באוכל ראויה להשוואה לאמנות, ובעידן שבו הבישול הפך למסחטת רגשות ורייטינג, הדיון בו כביצירה נוטה לגלוש לשרלטנות.
במקביל, למרות שלרובנו יש היום גישה למטבח מאובזר היטב, הבישול הביתי וייצור אוכל בקהילה הם תרבות נכחדת, שלהיעלמותה יש השלכות חברתיות ובריאותיות קשות. אנחנו מבשלים ואוכלים אוכל אמיתי פחות מאי פעם, והערב הזה, על כל יופיו והעניין שבו, הוא חלק מהטרנד.
- גליה אורנן
מעצבת חווית אכילה לעסקי אוכל ואירוח, וסטייליסטית אוכל.
גם קרן בר גיל משתתפת בכנס העיצוב Magic. לחצו לפרטים נוספים
