לפני כמה שבועות העלתה עדי שילון תמונה שלה לרשת, והאינסטגרם געש. כולם תהו איך קרה שפתאום היא נראית כל כך אחרת. ספקולציות החלו לרוץ, ושילון נדהמה מהתגובות. "אנשים משוגעים", היא אומרת, "כתבו שניתחתי את הלסת, שעשיתי שיוף סנטר, מיני ליפט ובוטוקס. רק הזרקתי חומצה היאלורונית לשפתיים, זה הכל. בתקשורת קראו לזה 'הניתוחים הקוסמטיים של עדי שילון'. שום ניתוח לא עשיתי, ואם הייתי עושה, לא הייתי מתביישת. אין בזה משהו רע, וכשאצטרך - אעשה".
את מרגישה טוב יותר עכשיו?
"השפתיים גרמו לי להרגיש שלמה עם עצמי, ולא העזתי למלא אותן עד שלא שמעתי שהמילוי הזה נספג והתהליך הפיך. למה לא? מה הביג דיל? אני לא מזיקה לבריאות שלי ולא לסביבה. אולי הייתי נוחה יותר כשהייתי חסרת ביטחון. מצטערת, אני לא עובדת יותר בלהיות נוחה למישהו אחר. כיף לי כשאני נוסעת באוטו ומסתכלת במראה. זה עושה לי מצב רוח טוב".
לא רק שינוי חיצוני קטן עברה עדי שילון (30) בשנתיים וחצי האחרונות. מי שנראתה ב"מחוברים" כדרמה קווין המנסה לשמור על שפיות במהלך גירושי הוריה, מירי ודן שילון, מאוהבת כיום בשחקן המוכשר יוּסף סוויד (41), יליד חיפה, גרוש מהבמאית יעל רונן ואב לאלכסנדר סול בן השבע, שנסע לברלין לפני ארבע שנים בעקבות הצעת עבודה שקיבלה יעל, ומתגורר שם כיום בסמיכות אליה ואל בנו.
שילון חיה כיום על קו ישראל־גרמניה, "ומרגישה נורא עצמאית וגדולה", היא צוחקת. "העובדה שהצלחתי להגיע מהבית למטוס והגעתי לבית השני שלי, בגרמניה, מדהימה. פעם לא הרגשתי בבית בשום מקום. היום יש שני מקומות שאני מרגישה בהם בבית".
אין לך קושי לגור בגרמניה, כדור שלישי לשואה?
"כשיוסף אמר לי בפעם ראשונה לבוא לגרמניה, אמרתי: 'אני? בברלין?' גדלתי על סיפורי שואה מגיל שנתיים! סבתא וסבא שלי מצד אמא היו כמו הורים בשבילי, ושניהם ניצולי שואה הארד קור, עם כל התסמינים. סבתא שלי, רוזה, שתקה הרבה שנים כי הדברים היו טריים מדי כשאמא שלי ואחיה ז"ל נולדו. הם עוד לא היו בשלים לספר, או שהילדים לא היו בשלים להקשיב – לא שילד יכול להיות בשל. כשנולדתי, היה לה צורך עז לספר לי הכל. אני מחוברת לנושא. בצבא הייתי ב'יד ושם' כל שבוע, כי ליוויתי משלחות של צבאות זרים".
סבתא שלך מתהפכת בקברה, לדעתך?
"לא, היא הייתה שמחה אם היא הייתה רואה אותי. היא הייתה אוהבת את הגבר שאני חיה איתו, ושמחה לראות שיש חרטה גדולה בעם שעשה לה את זה".
לפני שנתיים וחצי, שילון מצאה בית. אחרי עשור של חיפוש אהבה והסתבכות עם הגברים הכי לא נכונים, היא התאהבה ביוסף סוויד, אחד הגברים הכי נכונים, אבל שלושה חודשים קודם הוא בדיוק נפרד מאשתו, אחרי שבע שנות נישואים. השניים התכתבו חודש, היא הוקסמה מכתיבתו, ואחרי שנפגשו היא לא רצתה אף גבר אחר, ולא עניין אותה כלום: לא העובדה שהוא ערבי־נוצרי, לא הגירושים הטריים שלו, גם לא הילד בן השבע שהוא מביא איתו. לא הפריע לה גם שהוא חי בברלין, עושה חיל בתיאטרון הגרמני ולא מתכנן לחזור לגור בישראל בקרוב. "הבחירה שלי היא להיות עם יוסף ולא משנה איפה אנחנו נמצאים", היא אומרת.
איך הקשר שלך עם המשפחה שלו?
"הם קיבלו אותי הכי יפה. לא יכולתי להעלות בדעתי חיבור כזה. האחיות שלו ממש חברות שלי. כותבים תמיד בטוקבקים: 'הוא יוצא עם יהודיות, ואם אחותו הייתה יוצאת עם יהודי, הוא היה רוצח אותה'. אבל אחותו האמצעית, מאי, נשואה ליהודי! אין בינינו פערים. זה מרגיש כאילו למדנו באותו בית ספר".
אז את מאמינה שיש סיכוי לקשר בין יהודייה וערבי?
"אם מערכת יחסים לא מסתדרת, זה לא בגלל שהיא הייתה מעורבת. כמה מערכות יחסים לא מעורבות מתפרקות? אנחנו חוגגים את החגים אחד של השני, וזה כיף כי הוא נוצרי ואלה חגים כיפיים. הדברים שאת מגדירה 'מורכבים' מאוד פשוטים בעיניי. מהבית שלי פה לבית שלי בברלין לוקח חמש שעות טיסה. זה הכל. יבוא שלב שבו אצטרך לקבל החלטות, אני עוד לא שם".
מה את תעשי אם תעברי לגרמניה?
"גם בגרמניה אני עובדת על למצוא לעצמי תעסוקה. התקבלתי עכשיו לסוכנות הדוגמנות 'ויוה', שהיא הכי גדולה בגרמניה. אני! מי היה מעלה בדעתו שאתקבל לסוכנות דוגמנות בכלל, ועוד במקום שאף אחד לא יודע מי אני? זה מרגש. תמיד רציתי להיות בזכות עצמי, ובברלין יש לי הזדמנות להתחיל דף נקי".
את לא מרגישה את האנטישמיות המתעוררת באירופה?
"בברלין ממש לא. אני גרה בבועה וכשאני אומרת שאני מישראל, התגובות של גרמנים ושל זרים מאוד חיוביות".
כשהזוגיות שלכם נחשפה, קיבלת איומים והודעות נאצה.
"אני לא רוצה לתת מקום לאנשים החשוכים. הם קיבלו ממני יותר מדי במה. באמת פחדתי לצאת מהבית כי הרגשתי שיכולים לפגוע בי. אני בטוחה שרוב האנשים פה, בתל־אביב, נורמטיביים, ויגידו - אם את מבסוטה אז הכל מעולה. יש מיעוט אלים שלא מקבל את האחר. אני כבר לא מדברת בתקשורת על פוליטיקה, כי מי שלא מסכים איתי ממילא לא רוצה לשמוע את הקול שלי. הדור שלי הרים ידיים, יש על זה המון מאמרים. תראי כמה ישראלים גרים בברלין ולא רוצים לחזור. הם לא רוצים לשנוא יותר. זה מוזר שגרמניה היא הפתרון למקום שבו לא רבים ולא שונאים. אולי הגרמנים לומדים מטעויות".
- האם היא מתכננת ילד משותף עם יוסף, ומה חושבים הוריה על בן זוגה והחיים בגרמניה - כל התשובות בראיון המלא עם עדי שילון המתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
עשו מנוי ללאשה
