שמלות המשי בעיצובו של ויקטור (ויוי) בלאיש ריחפו הבוקר על המסלול ביומו הראשון של שבוע האופנה, והותירו את הנוכחים תלויים על ענן. זוהי התצוגה הראשונה של בלאיש בשבוע האופנה המקומי, ובכלל בישראל, מאז סיים את לימודיו במחלקה לאופנה בשנקר בשנת 1996. אז עזב את הארץ לגלות ממושכת באיטליה, שימש כמעצב הראשי של בית האופנה רוברטו קוואלי והחזיק במותג הנושא את שמו. "התצוגה בארץ מדגדגת לי לחזור למכור בחו"ל", הוא מודה. "זה הדליק לי פרץ חדש של עשייה. עכשיו צריך לחשוב איך לעשות את זה נכון".
הופעת הקאמבק שלו הבוקר הציגה את כל גדולותיו כמעצב: שימוש טכני גבוה בחומר, הרכבת גזרות נשיות עם חיתוכים גיאומטריים ואמורפיים, ועריכה נבונה של תצוגה, שהתחילה בשיא שהמשיך להתגבר עד לתמונת הסיום, כשאל המסלול עלתה חברתו הדוגמנית יעל רייך, עטופה שמלת משי לבנה ומעיל גדילים גדול שכיסה גם את ראשה. בלאיש בחר להציג שורה ארוכה של שמלות ויסקוזה ומשי בצבעי תכלת ומוקה, שנראו כאילו נצבעו במכחול, לצד חטיבה של שמלות בלבן ונעליים שעיצב וייצר בעצמו. "הכול החל בלבן גולמי, ולאט לאט השמלות נצבעו", סיפר בלאיש בתום התצוגה ל-Xnet. "הקונספט היה קוטור ישראלי: לא קוטור נוקשה של אירופאים, אלא נונשלנטי, קליל, אורגני".
כמו תמיד אצל בלאיש, העשייה שלו היא חלק בלתי נפרד מעולמו הפרטי. דקות לפני התצוגה הקיפו אותו מאחורי הקלעים בן זוגו, מעצב האופנה גדי אלימלך, וחברותיו הדוגמניות הוותיקות והמיתולוגיות מלאני פרס, שפתחה את התצוגה, יעל רייך, מיקי ממון, חן יאני ואורית ברקוביץ', שירדה מהמסלול לפני עשרים שנה, לטובת חיים שקטים בפרברים.
ברקוביץ' הדתייה עלתה אל המסלול בפאת אפרו ענקית, וזכתה לתשואות מהקהל שזוכר את ימי הזוהר שלה אי שם בשנות ה-90. לצדן צעדו הדור הבא של דוגמניות העל הישראליות: שון לוי, אביב שניידר ועדה זמורה. "שאלתי אותו לפני התצוגה: ויוי, למה בחרת אותנו, את כל דוגמניות העבר", מספרת ברקוביץ'. "אז הוא אמר לי, אתן המוזות שלי. אתן ההשראה לקולקציה, ואתן הנשים שמחזקות אותי".
