ויש המון דרכים לחגוג אהבה, רק שבישראל נראה שכולן מובילות לחופה, ואם אפשר, עדיף שתהיה אורתודוקסית. למה עדיף? כי קונפורמיזם, זה למה. אין לי הסבר אחר מדוע חילונים גמורים, חלקם אולי אפילו אתיאיסטים, שאינם שומרי שבת, כשרות או כל חוק דתי אחר, בוחרים מרצונם החופשי להינשא ברבנות.
כמה מחברותיי הטובות ביותר עונות להגדרה הנ"ל, וההסברים שלהן לבחירה בחתונה דרך הרבנות נעו בין הרצון לרצות את ההורים לבין הפחד מרשויות המדינה, שמא לא יכירו בנישואיהן או שילדיהן ייחשבו לממזרים חלילה – עוד המצאה (שגויה לחלוטין, אגב) שתופסת רק במקומות שבהם לדת יש חזקה על החוק.
אז הן הסכימו לעבור טבילה במקווה, והדרכת כלה עם רבנית שהסבירה להן למה חשוב להגיש לבעל נעלי בית כשהוא מגיע הביתה, גלגלו עיניים וחיכו לחתימה המיוחלת על איזה טופס שיאפשר להן להתחתן. וכל זה עוד לפני שלב הכתובה - שטר עתיק בארמית שבו הגבר מקבל קניין על האישה, והטקס, שבו במקרים רבים אין לאישה אפילו זכות דיבור. וכמובן, אסור לשכוח: שליש מאותם זוגות יחזרו לרבנות בעתיד למטרת גירושים, ובשלב הזה הפער המעמדי בין גברים לנשים ביהדות האורתודוקסית ירים את ראשו המכוער באמת.
אה, ובל נשכח: אלה ביניכן שהתחתנו או מתכננות להתחתן בעתיד ברבנות, משתפות פעולה עם מוסד מפלה. יש לך זוג חברים גייז? להם אסור להתחתן בארץ. חברה שלך התארגנה על גוי הורס עם דרכון אירופי? את החלק הרשמי של החתונה הם יצטרכו לבצע בניכר. וכן הלאה והלאה אפליות כואבות, שכרגע לא נראה שיהיה להן פתרון. זה יקרה רק אם מספיק זוגות יצביעו בטבעת ויעדיפו לוותר על הקפיצה למאה ה־20 לפני הספירה בדרך לזוגיות הממוסדת.
הקמפיין החדש של תנועת "ישראל חופשית" לנישואים אלטרנטיביים:
אני התחתנתי בטקס יהודי מסורתי שהותאם לערכים החילוניים האישיים שלי ושל בן זוגי. את הכתובה כתבנו ביחד והפכנו להסכם הדדי של אהבה, כבוד ושוויון. בטקס דיברנו שנינו, בשפה שכולם מבינים, והבטחנו זה לזו: אהבה. לא עברתי שרשרת חיול לכלה היהודייה, ובן זוגי לא רכש אותי מאבי. מבחינת המדינה אני בכלל רווקה, ובמוסדות מסוימים – ידועה בציבור. אבל בספר שלי, נשואה לחלוטין. אני יודעת שהנישואים שלי הם הדבר הכי אמיתי בעולם, אבל יותר מזה, אני גם יודעת שאני חלק מהמהפכה. רוצה גם?
