ערבי, חרדי וחילוני נכנסים אל בית הנשיא. ולא, זו לא בדיחה

    בבית הנשיא אנשי הצוות הם ערבים, חילונים, דתיים וחרדים. אבל כשראובן ריבלין הצביע על שינוי חברתי ב"נאום השבטים", הוא עורר סערה ציבורית

    הנשיא ריבלין וחלק מצוות בית הנשיא. "אין יותר רוב" (צילום: אלכס קולומויסקי)
    הנשיא ריבלין וחלק מצוות בית הנשיא. "אין יותר רוב" (צילום: אלכס קולומויסקי)

    בנאומו בכנס הרצליה 2015 דיבר הנשיא ראובן (רובי) ריבלין על התהליכים הדמוגרפיים שמעצבים מחדש את החברה הישראלית ויצרו "סדר ישראלי חדש‭,"‬ שבו אין עוד רוב ומיעוט ברורים. לדבריו, החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים שונים, שבטים מרכזיים (חילוני, ערבי, דתי-לאומי וחרדי‭,(‬ שילכו ויתקרבו זה אל זה בגודלם.

     

     

    נאומו של הנשיא ריבלין עורר סערה וספג ביקורת. חלק מהציבור הרגיש נבגד, חלק אחר התקשה להאמין שדבריו כנים לחלוטין, אך הוא נשאר נאמן לרעיון.
    "בעבר, המנהיגים היו מובילים ולא מובלים‭,"‬ הוא אומר בריאיון ל"לאשה‭."‬

     

    השבט אמר את דברו

    הנשיא מסביר מה עומד מאחורי רעיון החלוקה לארבעה שבטים: 

    "כיום, כדי לקנות את לב העם, מנהיגים פוליטיים מסתכלים לאן העם רוצה שייקחו אותו, ולא לאן העם צריך שיובילו אותו. אני איני משנה את דעתי לפי הצורך הפוליטי. כנשיא של כולם, אני משתדל לא להביע את דעתי בעניינים שבמחלוקת, אבל לא שיניתי את דעותיי. כבנם של תלמידי ז'בוטינסקי, שהיה לאומי טוטאלי וליברל טוטאלי, אני מאמין באמונה שלמה שאדם יכול להיות גם לאומי (לא לאומני) וגם ליברל‭."‬

     

    אתה נועץ ברעייתך נחמה לפני נאומים חשובים כמו זה?

    "רעייתי נחמה קוראת מראש את כל הנאומים שלי, והיא קפדנית וביקורתית מאוד. את 'נאום השבטים' היא מכירה בערך כמניין חמישים שנות נישואינו. זה לא נושא שחידשתי היום. הזרז היה כשקראנו בעיתונים דוח דמוגרפיה, שהצביע על כך שב- 2018 תלמידי כיתות א' יהיו ‭25%‬ ערבים, ‭22%‬ חרדים, ‭38%‬ חילונים ו- ‭15%‬ דתיים. המשמעות היא שאין יותר רוב. רעייתי היא זו שאמרה אז שאני מציב מראה בפני החברה הישראלית".

     

    "אפשרי לקיים לשכה פורייה גם כאשר אנשים באים מבתים שונים, מסורות שונות ואורח חיים אחר" (צילום: אלכס קולומויסקי)
      "אפשרי לקיים לשכה פורייה גם כאשר אנשים באים מבתים שונים, מסורות שונות ואורח חיים אחר"(צילום: אלכס קולומויסקי)

       

      היא לא חששה מהסערה שתתעורר בעקבות הנאום?

      "היא פחות חוששת ממה יגידו. היא בדרך כלל אומרת לאדם מה שהיא חושבת. כבת מושב (חרות-תל מונד) היא לא השתחררה, למזלנו, מהצורך הבלתי מתפשר לומר כל מה שהיא חושבת. נשיא

      צריך לדעת לדבר בשפה דיפלומטית ולא להתגרות, כלומר, לומר את הדברים כהווייתם, אבל באיפוק. רעייתי לומדת גם היום לא לומר כל מה שעל לבה וזה לא תמיד קל לה. אני מעריך אותה, אף שלפעמים אני חושש ממה שהיא תגיד. בעניין הנאום, הייתי בעצה אחת איתה‭."‬

       

      ונראה שגם גייסת ללשכתך עובדים בהתאם.

      "לא בניתי את לשכתי לפי 'נאום השבטים',‬ אלא 'נאום השבטים' נהג על פי הלשכה שלי, בראותי עד כמה אפשרי לקיים לשכה פורייה גם כאשר אנשים באים מבתים שונים, מסורות שונות ואורח חיים אחר".

       

      ג'ירייס ג'השאן. "אני גאה בלאום שלי, האחריות שלי כפולה" (צילום: אלכס קולומויסקי)
        ג'ירייס ג'השאן. "אני גאה בלאום שלי, האחריות שלי כפולה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

         

        ג'ירייס ג'השאן

        בן ‭,42‬ ראש תחום בכיר חשבות ותקציב, ערבי נוצרי. גר בלוד, נשוי ואב לשני בנים ובת.

         

        קצת רקע: ג'השאן הוא הבכור במשפחה של חמש נפשות. את אשתו, אדל, ראש מדור אינטרנט בספרייה למדעי החברה והניהול באוניברסיטת תל- אביב, הכיר באמצעות שידוך. "אמא שלי ואמא שלה היו מורות באותו בית ספר‭,"‬ הוא מחייך. לאחר שעשה תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות במכללת רופין, עבד ברשות החברות הממשלתיות וכן בחברה גדולה של רואי חשבון. לבית הנשיא הגיע במרץ ‭,2013‬ בעת כהונתו של שמעון פרס ז"ל.

         

        מה בעצם הוא עושה: בין השאר, מנהל את תקציב בית הנשיא, מייצג את הבית במשא ומתן מול הכנסת ומשרד האוצר ואחראי על הזמנות הרכש השוטפות. "התקבלתי לתפקיד ראש תחום חשבות בתקופת כהונתו של שמעון פרס, וכשהנשיא הנוכחי נכנס לתפקידו הוטלה עליי גם משימת ניהול התקציב. כל מה שאני אומר - יש לו משמעות והשלכות רחבות על בית הנשיא‭."‬

         

        איך מתייחסים אליך במשכן?  

        "התקדמתי בזכות כישוריי ובזכות מי ומה שאני, ושופטים אותי פה בצורה מקצועית. אני לא מרגיש שעליי לשנות את עורי ואת ‭DNA-ה‬ שלי כדי להתקדם".

         

        "אני גאה בלאום שלי ומרגיש שכערבי, האחריות שלי כפולה: קודם כל, האחריות כלפי בית הנשיא, המוסד והסמל; שנית - וחשוב לא פחות, מבחינתי - הרושם שאני משאיר יכול לפתוח לערבים דלתות להיכנס לתחומים שהם רוצים. בעצם, האחריות שלי משולשת: אני גם ישראלי, גם ערבי וגם מייצג את הבית הזה‭."‬

         

        איך הגיבה הסביבה שלך כשהתחלת לעבוד בבית הנשיא?

        "הייתה תחושת גאווה, שנמשכת גם היום. אחרי הכל, זאת פסגה‭."‬

         

        כשהתקבלת לתפקיד, נשאלת על דעותיך הפוליטיות?

        "ממש לא. תפקידי לדאוג לכך שהבית הזה יתפקד כראוי, כל ההחלטות הן מקצועיות ואינן קשורות לשום דבר פוליטי. גם דעותיו האישיות של הנשיא לא משנות לי‭."‬

         

        האם נתקלת בעבודתך בבעיה בשל היותך בן לשבט הערבי?

        "ממש לא. ואין לי אלא להביע תודה על האמון שניתן לי ולהחזיר בכל מה שאני יכול‭."‬

         

        מה אתה עצמך עושה למען יצירת הישראליות המשותפת שעליה מדבר ריבלין?

        "עובד בבית הנשיא‭"!‬

         

        רבקה רביץ. "אנחנו כמו משפחה" (צילום: אלכס קולומויסקי)
          רבקה רביץ. "אנחנו כמו משפחה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

           

          רבקה רביץ

          בת ‭,40‬ ראש הסגל. מתגוררת בבית"ר-עילית, אם לתשע בנות ושני בנים.

           

          קצת רקע: לחיים הפוליטיים נחשפה רבקה רביץ ב-1997 כשהחלה לעבוד לצדו של חמיה המנוח, ח"כ אברהם רביץ, אז יו"ר ועדת הכספים בכנסת. ב-1999, עקב החוק שאוסר עבודה עם קרובי משפחה, עברה לעבוד עם ריבלין, שכיהן כיו"ר סיעת הליכוד. בהמשך ניהלה את לשכתו כשר התקשורת ובשתי כהונותיו כיו"ר הכנסת. "כשנבחר לנשיא, המשכתי לרוץ איתו הלאה‭,"‬ היא אומרת.

           

          מאחורי הקלעים מספרים כי במרוץ לנשיאות הייתה רביץ פעילה בין הח"כים החרדים, והיה לה חלק לא מבוטל בבחירתו לנשיא. במסגרת תפקידה כראש סגל היא אחראית על לוח הזמנים שלו ומחברת בין כל חברי הצוות הרבים שלו.

           

          בסביבתך לא תמהו כשעברת לעבוד עם חבר כנסת חילוני?  

          "משפחת רביץ מעורה בפוליטיקה ושם זה התקבל ללא עוררין. המשפחה שממנה באתי פחות מעורה. גדלתי בשכונת מטרסדורף בירושלים. כל חברותיי משם הן מורות או גננות, ושם זה לא היה מוכר. אבל בסופו של דבר קיבלו והעריכו את זה. בצד השני לא הייתה שום בעיה בעובדה שאני חרדית, בטח לא אצל הנשיא ריבלין. הוא כיבד תמיד את המקום שממנו באתי וזה מעולם לא יצר קונפליקט‭."‬

           

          העובדה שאת אם ל- 11 לא יוצרת לפעמים קונפליקט?  

          "כל אם עובדת מתפשרת בין רצונה להיות ‭100%‬ אמא ובין רצונה לתת ‭100%‬ בעבודה. זה מחייב פשרה קשה ואני מצדיעה לכל אמא - גם כזו שיש לה ילד או שניים. זה אותו קושי של הלב, שלא קשור למגזר. מה שקשור למגזר הוא העובדה שלי יש 11 ילדים וכאן מדובר בקושי טכני, אף שבעלי תומך ולוקח אחריות על הילדים והבית כשצריך".

           

          תני דוגמה לקושי אופייני.

          "למשל, הלוויה של שמעון פרס, שהתקיימה ביום שישי, ואחריה היו לנשיא פגישות עם מנהיגים מהעולם. מאחר שידעתי על כך מראש, בישלתי בלילה שלפני, וגם מהדרך הביתה, ביום שישי אחר הצהריים, התקשרתי לילדים, והם קילפו וחתכו את המצרכים. כשהגעתי תיבלתי ובישלתי עם טלפון על האוזן ויד אחת על המחשב. לפני שהשבת נכנסה, השולחן היה ערוך והכל היה מוכן‭."‬

           

          הנשיא מכיר את בני משפחתך?

          "אחרי כמעט 20 שנה ביחד. אנחנו כמעט משפחה. הוא מתעניין ושואל‭."‬

           

          מהו הרגע הכי מרגש שנצרב אצלך בעבודה בבית הנשיא?

          "רגע ההכתרה לנשיאות. באותו יום קיבלנו בדואר כיפה שסרגה לו ניצולת שואה, והיא ביקשה שיחבוש אותה בטקס השבעתו. הוא כיבד את בקשתה ובירך 'שהחיינו'".

           

          מה את עושה למען הישראליות המשותפת, שעליה מדבר הנשיא?

          "עצם העובדה שאני נמצאת כאן ומדברת על זה מוכיחה שאפשר לחבר בין המגזרים. חשוב להפריך את הסטיגמות ולהראות שאפשר להתחבר בלי לוותר על הערכים, ואפילו ליהנות מכך‭."‬

           

          שרון שפי. "לחיות כאן בלי כפייה" (צילום: אלכס קולומויסקי)
            שרון שפי. "לחיות כאן בלי כפייה"(צילום: אלכס קולומויסקי)

             

            שרון שפי

            בת ‭,45‬ יועצת מנכ"ל בית הנשיא, אחראית לשניים מאירועי הדגל המתקיימים בבית הנשיא: יום העצמאות ו"הבית הפתוח" בסוכות, וכן לקידום יוזמות ורעיונות נוספים. נשואה, אם לשני בנים, תושבת מוצא-עילית.

             

            קצת רקע: את עבודתה במישור הציבורי החלה ב- 1991 כעוזרת פרלמנטרית של יצחק רבין ז"ל, אז ח"כ שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה. כשנבחר לראשות הממשלה עברה למחלקת פניות הציבור במשרדו וריכזה את פעילות קרן הסיוע לנזקקים, והמשיכה בתפקיד גם אחרי הירצחו.

             

            כשהתחלף השלטון עבדה כעוזרת פרלמנטרית של אפרים סנה ומשילדה את בכורה, עברה למגזר הפרטי. בתפקידה האחרון הייתה סמנכ"לית קשרי לקוחות בחברת היי-טק. "ב-2008 בתקופת נשיאותו של פרס, אפרת דובדבני, אז מנכ"לית בית הנשיא, גייסה אותי לניהול המחלקה לקשרי קהילה ופניות הציבור".

             

            "כשרובי ריבלין נבחר לנשיא נשארתי וניתנה לי ההזדמנות לנהל את אירועי 'הבית הפתוח' בסוכות. זה לא מובן מאליו שנשארים לעבוד אחרי חילופי כהונה, בטח לא כשמדובר במשרת אמון‭."‬

             

            נשאלת לדעותייך הפוליטיות?

            "ממש לא! תפיסת העולם הפוליטית שלי שונה בחלקה מזו של ריבלין, אבל איני מרגישה שעליי להסתיר את דעותיי. להפך. יש להן מקום ויש להן ביטוי בשיחות. אני לא חוששת למעמדי או למשרתי בגלל שאני חושבת אחרת‭." ‬

             

            הדעות הפוליטיות של ריבלין שונות מאלו של רבין ופרס המנוחים. זה לא הפריע לך?

            "כל אחד מהם שונה בתכלית, ובכל פעם הייתי צריכה להסתגל לצורת חשיבה שונה. אבל בית הנשיא הוא לא בית פוליטי. זה הבית של העם. האג'נדה שהנשיא ריבלין הביא איתו, שמקדמת שותפות, שוויון ואחריות משותפת, תוך שמירה על ציפור הנפש של כל שבט, היא משהו שאני מאוד מצליחה להתחבר אליו, כאישה חילונית שהדמוקרטיה חשוב לה‭."‬

             

            יש לך פה חברות וחברים? 

            "בוודאי. נוצרו פה גם קשרים שנמשכים מחוץ לעבודה‭."‬

             

            מאיזה שבט החברים שלך?

             "החברה הכי קרובה ללב היא היועצת המשפטית של בית הנשיא, המשתייכת לשבט הדתי-לאומי‭."‬

             

            אז את ממש מגשימה את החזון של הנשיא‭...‬

            "החזון שלו מוגשם ביתר שאת בגלל שילוב החרדים בעבודה יומיומית. אצל פרס עבדנו עם המגזר הערבי והדתי-לאומי ומול חרדים, אך לא עבדנו באינטנסיביות עם חרדים.

             

            "אחד הדברים שהם ציפור הנפש שלי כחילונית הוא השאיפה לחיות כאן בלי כפייה, תוך שמירת זכויותיי כאזרחית. אם בעבר הייתה לי תחושה שאנחנו, החילונים, נחשבים פחות מוסריים וערכיים בעיני החרדים והדתיים, במפגש איתם כאן איני מרגישה שמתייחסים אליי כאל שווה פחות מבחינה ערכית ומוסרית, ויש כבוד לבחירה שלי להיות מי שאני. הפתיחות מצדם אפשרה גם לי לגלות פתיחות כלפיהם‭."‬

             

            מה את עצמך עושה למען יצירת הישראליות המשותפת שעליה מדבר הנשיא ריבלין?

            "אחד מבניי פעיל בעמותת ‭,Kids 4 Peace‬ המשלבת פעילות של ילדים יהודים, נוצרים ומוסלמים. הבן השני מתנדב פעיל במד"א, עם חבר'ה דתיים-לאומיים וחרדים. אני עצמי נמצאת יום-יום בבית הזה, שבו כולם שווים בין שווים. הלוואי שכל המדינה שלנו הייתה מתנהלת מבחינה זו כמו בית הנשיא".‬

             

            ינון גוטל. "יש חברויות עם בני כל השבטים, חלקן חברויות נפש" (צילום: אלכס קולומויסקי)
              ינון גוטל. "יש חברויות עם בני כל השבטים, חלקן חברויות נפש"(צילום: אלכס קולומויסקי)

               

              ינון גוטל

              בן ‭,30‬ עובד במחלקת תוכן ואסטרטגיה ונושא שני כובעים: אמון על התכנים הכתובים היוצאים מבית הנשיא, וגם עוסק בריכוז והדרכה של הקבוצות המבקרות בבית הנשיא. רווק בזוגיות, תושב ירושלים.

               

              קצת רקע: גוטל הוא בן בכור למשפחה דתית-לאומית בת ארבעה ילדים, בוגר תואר ראשון במדע המדינה ותקשורת ומסיים תואר שני בתקשורת ובמגדר, שניהם באוניברסיטה העברית. "בלימודי מגדר הייתי אחד משני זכרים גברים והגבר הדתי היחיד‭,"!‬ הוא מחייך. "בחרתי בזה, כי מהפכת השוויון המגדרי היא המהפכה הגדולה של דורנו, ומרגש להיות חלק מזה‭."‬

               

              גוטל הגיע למשכן לפני כשנתיים. במקביל לעבודתו שם, הוא מתרגל באוניברסיטה העברית ומלמד במכינת "עלמה" למנהיגות נשית.

               

              משהו מתחושתך לגבי השוויון המגדרי בא לידי ביטוי בעבודתך היומיומית?

              "בהחלט כן. סביבת העבודה שלנו בנויה על שונות ושותפות, והרוח הנשית משמעותית במשכן. בנוסף, זכינו בנשיא שהצהיר על עצמו כפמיניסט וברעיית נשיא שבכל רגע מבטאת ערכים פמיניסטיים‭."‬

               

              איך אתה, כבן לשבט הדתי-לאומי, מרגיש כלפי דברי הנשיא על חלוקה לשבטים?  

              "ברמה האישית לקח לי זמן להאמין בזה. זה לא מובן מאליו ולא פשוט לי כדתי-לאומי וגם כישראלי וציוני. עקרונית, לא תמיד אסכים עם כל דבר שהנשיא יאמר, ועדיין יש התרגשות גדולה להיות חלק מהחזון המכונן‭."‬

               

              יש לך חברים בבית הנשיא?

              "יש חברויות עם בני כל השבטים, חלקן חברויות נפש. יש הרבה כבוד הדדי והערכה לסיפור שכל אחד ואחת מביא ומביאה. אני לא חבר של מישהו בגלל או למרות שהוא חרדי/ ערבי/ חילוני. החברות אינה בהכרח תלוית בסיס שבטי, אלא על בסיס אישי-אנושי אוהב‭."‬

               

              האם אתה חושב ש"נאום השבטים" בר ביצוע במציאות שלנו?

              "אני מרגיש שהנשיא ריבלין הניח אבן פינה לגשרים שאפשר לבנות מעל התהומות שבין 'השבטים' ואני מקווה לראות את הגשרים האלה עוד בחיי‭."‬

               

              הראל טובי. "זו קריאת השכמה להנעת תהליך חברתי עמוק" (צילום: אלכס קולומויסקי)
                הראל טובי. "זו קריאת השכמה להנעת תהליך חברתי עמוק"(צילום: אלכס קולומויסקי)

                 

                ומה יקרה כשבבוא היום יגיע נשיא אחר?  

                "המשימה אינה מסתיימת בקדנציה של נשיא‭,"‬ אומר הראל טובי, מנכ"ל בית הנשיא. "הנאום על הסדר הישראלי החדש הוא מעין קריאת השכמה שנועדה להניע תהליך חברתי עמוק ורחב. אחרי שהנשיא ריבלין הטביע את הנושא, זה צריך להפוך למשימה של מוסד הנשיאות, וגם כשהוא יסיים את כהונתו, בעוד חמש שנים, המוסד הזה ימשיך להוביל את המסר".‬

                 

                 (צילום: דודי חסון)
                  (צילום: דודי חסון)
                   

                   

                  הגליון החדש של לאשה (צילום: שי כהן ארבל, סגנון: שירן מניה)
                  הגליון החדש של לאשה (צילום: שי כהן ארבל, סגנון: שירן מניה)
                   
                  הצג:
                  כל התגובות לכתבה "ערבי, חרדי וחילוני נכנסים אל בית הנשיא. ולא, זו לא בדיחה"
                  אזהרה:
                  פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד