בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה התמחה אבארט בבניית קיטים ספורטיביים למכוניות קיימות, בעיקר מתוצרת "פיאט". לא מעט מכוניות שנשאו את שם המותג ואת סמל העקרב (חודש המזל האסטרולוגי של קארלו אבארט), זכו במרוצים נחשבים. ב-1971 רכשה פיאט את אבארט, והוסיפה את שמו למכוניות ביצועים מתוצרתה. זכורות לטוב ה-131 אבארט - שניצחה בכמה מרוצי ראלי, והאוטוביאנקי אבארט - שהצליחה גם אצלנו בישראל ושימשה גם כאן כרכב צעירים ספורטיבי ונחשק במיוחד בשנות ה-80 של המאה שעברה.
אחר כך, ולמשך שנים לא מעטות דעך המותג, עד השקתה המוחדשת של פיאט 500, לפני כעשור. בפיאט החליטו אז למתג גרסת ביצועים שלה כ-"אבארט", וההצלחה הייתה מיידית. אחרי הכל, גרסת ביצועים למכונית מיני אייקונית ונחשקת היא בדיוק מה שלקוחות מביני עניין, שאפשר אולי לכנות כ"אורבנים-סטייליסטים", רוצים כיום.
לישראל הגיעה ה-500 אבארט (שנושאת מספרי דגם שונים, בעיקר 595 ו-695) לפני כשש-שבע שנים, ולמרות הספקנות - שנבעה בעיקר ממחיר גבוה לעומת התמורה (מכונית מיני בכמעט 200 אלף שקל?!), עלו עד כה לכבישים כ-300 מכוניות. אם תרצו – אבארט חדשה נמכרת בישראל בכל שבוע מאז השקתה.
ולמה נזכרנו לספר כעת על המותג?
בגלל עלייתה ארצה של האבארט 124 ספיידר, מכונית רודסטאר דו-מושבית פתוחה ועתירת ביצועים, רושם (וכמובן מחיר).
כמו לאבארט, גם ל- 124 יש מעמד אייקוני בהיסטוריה של פיאט. בשנות ה-70 של המאה שעברה נהגו בה הצעירים היפים והעשירים בריביירות המסוגננות של איטליה וצרפת. גג פתוח וצעירה יפהפייה במושב הימני של ה-124 – זה כל מה שהיה צריך באותם ימים כדי להיראות "נכון".
ברוח תקופתנו, את ה-124 החדשה מייצרת בעבור פיאט דווקא מאזדה היפנית. ככה חוסכים כיום בתעשיית הרכב העולמית בעלויות הפיתוח והייצור . אצל מאזדה הרודסטאר הפתוחה היא ה-mx5, בישראל היא נמכרת זה כשנה, עם תיבת הילוכים ידנית ובמחיר לא זול, כמעט 235 אלף שקל. בפיאט 124 תמצאו את השלדה והמרכב המאזדאי, אבל העיצוב, המנוע ותיבות הילוכים אחרות.
בגרסת האבארט, ה-124 שופרה ושודרגה עוד יותר. המפרט הטכני כולל מנוע מולטיאייר טורבו המפיק 170 כוחות סוס ומומנט של 25.5 קג"מ, הנעה אחורית, תיבת הילוכים אוטומטית בעלת 6 מהירויות, צמד מושבים השקועים בעומק המרכב, גג מתקפל שאותו סוגרים ופותחים בעבודת יד (אין מנוע עזר חשמלי לפתיחת הכיסוי), ותג מחיר עסיסי של 300 אלף שקל.
ועם מחיר כזה, השאלה המתבקשת היא כמובן "למה?". סכום כזה הרי יכול לקנות מכוניות נהדרות, שימושיות יותר, מתוצרת מותגים נחשבים ו"שומרי ערך" יותר, בדיוק כמו שאוהב הנהג הישראלי. אז למה באמת?
כדי להבין את התשובה צריך היה להגיע לאירוע הלקוחות שערך יבואן אבארט לרגל הצגת ה-124: כ-150 אבארט, מכל דגם, עיצוב וצבע גדשו את רחבת החנייה ולבעלים הגאים לא חסרו נושאים משותפים לשיחה. בעלות על אבארט, מתברר, היא עניין רגשי נטו. לשיקולים של עלות-תועלת אין כאן מקום.
וצריך לקחת את ה-124 (או את ה-500) לסיבוב, כדי להבין את העניין ואת הרצון לשלוף פנקס צ'קים ולשרבט 170 או 180 אלף שקל בעבור אבארט 595 קטנטנה או סכום לא רחוק מכפול מזה בעבור ה-124. צריך להאזין לצליל העמוק של המנוע, לחוש ב"בעיטה" שהוא מעניק כשדוחקים את הדוושה לרצפה, להתלהב מהגישה הדביקה והנצמדת לפניות ולסיבובים חדים, להבין כמה פשוטים, ישירים וחכמים עיצוב הפנים, ההנדסה הארגונומית וסביבת הנהג, ובעיקר לזכור, שלא נוהגים כאן במותג יפני או קוריאני המוני, כמותו גודשים את הכבישים עשרות אלפים. כאן, באבארט, לכל מכונית יש אופי ונשמה משלה, ואין זהה לה. תוכלו אפילו לקרוא לה בשם חיבה, אם כמובן, יהיה לכם חשבון בנק מספיק תפוח שיוכל לממן אותה.
קצת מספרים:
אבארט 124 ספיידר: מנוע "מולטיאייר" 1.4 ליטר טורבו, 170 כ"ס ב-5,500 סל"ד, מומנט – 25.5 קג"מ מ-2,500 סל"ד; מ-0 ל-100 קמ"ש ב-6.9 שניות; הנעה אחורית; תיבת הילוכים אוטומטית פלאנטרית EsseEsse; משקל – 1,080 ק"ג.
מעט מאפיינים:
מצוידת בדיפרנציאל אחורי מכני מוגבל החלקה, בבקרת יציבות הניתנת לניתוק, במתלי ספורט של "בילשטיין", בבקרי שליטה מגלגל ההגה על תיפעול תיבת ההילוכים, בבורר מצבי נהיגה "רגיל-ספורט", בדוושות אלומיניום, אגזוז ספורט, פנסי ערפל קדמיים, תאורת Led, מערכת סאונד של Bose, 4 כריות אוויר, חיישני נסיעה לאחור ומצלמה ועוד.
מחיר:
299,900 שקל.
