חגית פורטל, מורה לתקשורת בבית הספר עמקים תבור בקיבוץ מזרע בעמק יזרעאל, עדיין זוכרת את קול צעדיה של פרומה צולר, המנהלת המיתולוגית של חטיבת הביניים רוגוזין בקרית אתא. "היו לה נעלי עקב שנשמעו ממרחקים וגרמו לנו להתיישר כמו פלס", נזכרת פורטל, 33, שבהשראתה של צולר בוחרת לעמוד מול הכיתה כשלרגליה נעלי עקב בגובה 8 סנטימטרים. "כמורה שעומדת כל היום על הרגליים ומלמדת בבית ספר קיבוצי עם מרחק הליכה לא מבוטל בין הבניינים, זה לא תמיד נוח, אבל יש משהו ייצוגי ואלגנטי במראה של חצאית עיפרון, חולצה מכופתרת ונעלי עקב", מסבירה פורטל, "השאלה שצריכה לעלות היום לדיון אצל מורים היא על מה אנו שמים את הדגש: על נוחות, ייצוגיות או אופנתיות".
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
על שאלה זו וסוגיות אחרות בנושאי חינוך וקוד לבוש, ינסו לענות היום (שני) בפורום הפיס ה-10 לחינוך המתקיים בחולון. בכנס תוצג גם תערוכה מיוחדת המפגישה שבעה מורים עם סטודנטים בשנים ב' ו-ג' מהמחלקה לאופנה בשנקר. זהו שיתוף פעולה שני עם המחלקה, לאחר שעל רקע מחאת המכנסונים בשנה שעברה יצרו סטודנטים פרשנות אישית לתלבושת האחידה וחשפו אותה על במת הכנס. לדברי עדית ברק משנקר, שריכזה את שני הפרויקטים, הסטודנטים השנה לא עיצבו תלבושות במיוחד למורים, אלא התאימו להם בגדים תוך התייחסות לתחום הלימוד של כל מורה. "הדגש היה לא לעשות 'מייקאובר' למורים – אלא לאפיין אותם באמצעות לבוש", אומרת ברק.
קוד לבוש, בניגוד לתלבושת אחידה של תלמידים, נחשב לפעמים למותרות בחברה הישראלית, הידועה בהעדפה לנינוחות על פני פורמאליות. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לקבע קוד לבוש בארגונים כמו כנסת ישראל, בנקים ומוסדות ציבור, אך בענפים כמו היי-טק והוראה קוד הלבוש נשאר פתוח לפרשנות.
כל המורים שלקחו חלק בפרויקט מתנגדים לקביעת "תלבושת אחידה" למורים, אך טוענים כי חשוב ליצור קוד לבוש. פורטל מספרת כי בעודה מתרוצצת בין הכיתות על עקבים ועם שני תיקים, היא היתה שמחה לראות לצדה יותר מורים שמשקיעים בתלבושת לפני שהם יוצאים בבוקר לעבודה. "לא כל מורה צריך לצדו את סנדרה רינגלר שתלביש אותו, ואני גם לא רוצה לראות מורים כמיצג אופנתי מהלך", היא אומרת בחיוך, "אבל אנו חיים בעולם מאוד ויזואלי, ואי אפשר להתעלם מהקנקן. התלמידים בוחנים כל מורה עד הפרט הקטן, ואני מאמינה שהמראה שלנו מחלחל אליהם ברמה התת-הכרתית".
"אני מאמין כי ביטוי אישי באמצעות הלבוש חשוב להצגת הפרסונה שלך", מוסיף בוריס סטולבה, רכז גיאוגרפיה בן 32 מתיכונט תל אביב. סטלובה מעיד כי הוא לובש לבית הספר מכנסי כותנה ארוכים ("בשום אופן לא קצרים"), חולצה מכופתרת או טי שירט במראה סמי-אלגנטי ונעליים סגורות, לרוב שחורות או חומות. "אסתטיקה ונוחות הם שני ערכים שחשובים לי", הוא מסביר, "אני דמות לחיקוי, ומאמין שאם אגיע במראה מרושל של מכנסיים קצרים, כפכפים וחולצת טי שמתאימה לחוף הים, אעביר מסר פחות רשמי. באופן כללי אני לא בעד לבוש חשוף גם מחוץ לשעות העבודה. כשאני רואה אנשים שרצים בלי חולצה בטיילת בתל אביב, זה מפריע לי".
סטולבה ופורטל הצטלמו בעיצובים של הסטודנט חנן אזרן – פורטל בחצאית וז'קט אפורים, סטולבה במכנסיים כהים, חולצה בהירה וכפפות שנראו כאילו הושאלו מתחפושת של הדרדסים. "המכנסיים היו לי נוחים, אבל החולצה שנסגרת בגב והכפפות – פחות", מודה סטולבה, "אלה לא בגדים שבתור מורה אני יכול להגיע איתם לכיתה".
פורטל מספרת כי אהבה את החצאית, אך השסע שלה היה עמוק מדי עבורה כמורה. תמר איגר עיצבה למורה ליאור דואק מכנסיים פרחוניים ומעיל מקסי שחור, שלדבריו היו נוחים מאוד ומרשימים עיצובית. קשה אומנם לדמיין את המורים מגיעים ללימודים בלבוש תיאטרלי, אך בשנקר רואים את הפרויקט בעיקר כאפשרות לפתח דיון סביב הנושא. ועדיין, נדמה כי הסטודנטים שכחו כי במדינה חמה ולחה כמו ישראל ובמקצוע הדורש עמידה ממושכת, נוחות היא ערך עליון בחדר המורים.
גם התלמידים, מתברר, לא נשארים אדישים ומגיבים על שינויים בבגדים ובתספורת. "לכל תלמיד יש דעה", מודה סטולבה, שזכה למחמאות על חולצה חדשה שאיתה הגיע לבית הספר. פורטל מספרת כי לפני שנתיים לימדה בשני בתי ספר במקביל, וכשלא זכרה אם לבשה את אותו בגד במהלך השבוע, היא בחרה לשאול את התלמידים. התשובה הדהימה אותה: "קיבלתי תיאור מדויק עד רמת צבע הלק בציפורניים", היא נזכרת, "תלמידי התיכון נמצאים בגיל שחיצוניות היא פקטור חשוב מאוד בחיים שלהם. לכן לנו, כמורים, יש תפקיד חשוב להוות מקור השראה חיובי".
ולמה יאנה יוסף לא מוכנה להצטלם יותר בבגד ים?
