רק לכם יהיה כזה: איך לבחור ולשפץ רהיטים ישנים משוק הפשפשים

אחד המקומות האהובים עליי לחיפוש מציאות הוא שוק הפשפשים ביפו. הוא מלא צבעים, קולות ופנינות עיצוב יפהפיות, אבל כדי לבצע קנייה חכמה, כדאי להגיע אליו מוכנים.

בשוק ניתן למצוא רהיטים מארבע תקופות עיקריות: ריהוט עתיק בן מעל 100 שנה ויותר, ריהוט וינטג' מקורי משנות ה-40 ועד שנות ה-70, ריהוט רטרו (רהיטים חדשים שהם חיקוי לסגנונות ישנים) וריהוט חדש.

אני ממליצה להגיע לשוק מוכנים מראש עם רשימה הכוללת תקציב, מידות וסגנון מועדף. קחו בחשבון שיש רהיטים שקל מאוד לשפץ אותם לבד, ויש כאלו שמחייבים התערבות של משחזר-אומן, מה שישפיע כמובן על העלות הסופית של הרהיט.

איך לזהות רהיט מקורי?

ישנן כמה דרכים לזהות האם מדובר ברהיט אותנטי, החל במבט על הסגנון ושיוכו לתקופה מסוימת ועד דקדוק בפרטי הייצור.

ברהיט וינטג' הדבר הראשון שאפשר לחפש הוא בולי מס מותרות או מס קניה. בולי המס השונים הודבקו על מרבית מהרהיטים שיוצרו ונמכרו בישראל (משנת 1949. לכל שנה בול משלה, נייר, מוטבע, חלק, מחורץ, אליפסה ומעויין.

פרט נוסף הבולט בעיקר ברהיטים מרופדים הוא החיבורים. מרבית הרהיטים העתיקים ורהיטי הוינטג' נבנו על-ידי נגר אומן, ולפיכך אין סימטריה ואחידות מושלמת. במבט מקרוב תוכלו להבחין כי חיבורי "זנב סנונית" או "חיבורי שיניים" אינם אחידים ובגודל זהה, הברגים שונים מעט מהמקובל היום, סיכות הנעץ מהודרות, החלקים ממוספרים ידנית (כדי להקל על ההרכבה), ולרוב הרהיט ילווה בחתימת הנגר, כיאה לעבודת אומן.

בולי קנייה מעידים על גילו האמיתי של הרהיט(צילום: גלי צוק)

איך לבדוק מה מצב הרהיט?

אחרי שבחרתם פריט, יש לבצע בדיקת נגרות מקיפה, הכוללת כמה מרכיבים:

1. חוזק ויציבות – בדיקה פשוטה שבוחנת האם יש צורך בתיקון, והאם ניתן לשפץ לבד או לפנות למומחה.

2. פרזול – חשוב לבדוק את מצב הצירים בדלתות, בשידות, בארונות ובשולחנות נפתחים, האם הם ניתן לתיקון או שיש להחליף אותם. שימו לב שההחלפה יכולה לעיתים לפגום ברהיט (יצירת חורים חדשים, לדוגמה).

3. תולעי עץ – היזהרו, זו יכולה להיות צרה של ממש, ולכן חשוב לבחון בקפידה את הרהיט ולחפש בתוכו אם יש תולעים. במזנון או בשידה יש לבדוק היטב את המגירות והדלתות ולחפש חורים בגודל ראש סיכה שיצרו התולעים. חורי התולעים יתאפיינו לרוב במעין אבקה לבנה/צהובה שיוצאת מהם.

במידה ומצאתם חורי תולעים, ואתם עדיין מעוניינים ברהיט תאלצו לשלוח את הרהיט לעישון. מדובר בתהליך יקר (מ-300 שקלים ומעלה, בהתאם לגודל ומצב הרהיט), אשר מחסל את התולעים.

מתי כדאי לשלוח את הרהיט לעישון? כאשר מדובר בפריט עתיק מאוד, בעל ערך (בתנאי שאין יותר מידי חורים). אם הפריט עולה 300 עד 1000 שקלים לא בטוח שההשקעה בתהליך העישון שווה את זה.

איזו כורסה קל לרפד? 

בגדול, קיימים שני סוגים של כורסאות:

1. כורסאות בעלות ריפוד מלא - בנויות מקונסטרוקציה עץ וריפוד התפור לגוף הכורסה ומכסה את כולה, למעט הרגליים החשופות.

אני לא ממליצה לרפד אותן לבד, כיוון שנדרשים דיוק רב וידע בתפירה מורכבת.

כורסאות בעלות ריפוד מלא אינן מומלצות לריפוד עצמי(צילום: גלי צוק)

2. כורסאות "סבתא" - בנויות מבסיס עץ (או מתכת) ושתי כריות מתפרקות – לגב ולמושב. אלו כורסאות קלות לשיפוץ עצמי, והתהליך מהנה ופשוט.

כורסאות סבתא. קלות מאוד לשיפוץ(צילום: גלי צוק)

חשוב לבדוק ששלבי המשענת (בד"כ עשויים לקורות עץ דקות) שלמים. במידה וחסרים שלבים, בדקו האם ניתן להשלים מבלי לפגוע במראה הרהיט.

כמו כן יש לבדוק את תקינות בסיס המושב. הבסיס יכול להופיע בשלוש צורות:

• בעל רצועות "דניות" - רצועות בד רחבות שמתחברות למושב בצורת שתי וערב. ניתן למצוא אותן בחנויות המתמחות בריפוד.
• בעל קפיצי גומי מתוחים בצורת "נחש" – קשה מאוד למצוא להם תחליף, ולכן אם הם קרועים – בד"כ מחליפים אותם במשטח עץ דק או דיקט.
• מושב דיקט/לוח עץ דק.
  

רצועות דניות. קלות להחלפה(צילום: גלי צוק)

רצועות קפיצים. קשה מאוד למצוא להן תחליף(צילום: גלי צוק)

מושב מעץ(צילום: גלי צוק)

במה לצבוע את הרהיט?

תהליך הצביעה תלוי בסוג הרהיט ובמראה שרוצים להשיג. לרוב, בכורסאות וינטג' (כורסאות סבתא) נרצה לשמור על המראה המיושן והמקורי של העץ, ולכן שיטת הצביעה המקובלת תהיה פוליטורה, השומרת על מראה העץ לאורך שנים ומעניקה לו ברק, עומק ורעננות טבעית. הפוליטורה עשויה מחומרים טבעיים, פתיתי שרלק (שרף עץ המופק מחיפושיות מומס בספירט). היא חודרת לתוך סיבי העץ, ומכהים אותה ע"י מריחת שכבות נוספות. העבודה איתה דורשת מעט מיומנות. בעבר צבעו את כל הרהיטים בשיטה זו. היום ניתן לרכוש פוליטורה מוכנה בחנויות "עשה זאת בעצמך".

ניתן, כמובן, לצבוע את הרהיט גם בצביעה אטומה על בסיס מים או שמן והכנה של שיוף יסודי וצבע מקשר.

איך לבחור ריפוד?

ברוב המקרים, הריפוד יהיה ישן ומרופט וכך גם הספוג הפנימי. ניתן לרכוש ספוגים לפי מידה בחנויות בדים או אצל רפדים. מומלץ מאוד לקנות ספוג עבה וקשיח למושב (8-10 ס"מ) ודק יותר לגב (4-6 ס"מ).

בעבור חובבי העיצוב כניסה לחנות בדים היא חוויה מסחררת. כמות הבדים והשפע המוצע עלולים לבלבל, ולכן גם כאן רצוי להחליט מראש על הכיוון: לאיזה חלק בבית מיועד הרהיט, האם אתם מעוניינים בבד חלק או עם דוגמה, גיאומטרי או מופשט, ואיזה שימוש יהיה ברהיט (יומיומי או ליופי).

יש בדים שעלותם יכולה להגיע לאלפי שקלים למטר, ויש בדים במחירים סבירים יותר שניתן להחליף בקלות ללא כאב לב. בדים טבעיים, כמו כותנה או פשתן, מתאימים לריפוד אך קשים יותר לתחזוקה ונוטים להתקמט.

שוק הבדים הסינטטיים גדול מאוד, זמין ובעלות סבירה. מרבית הבדים הם בדים מעורבים, העשויים משילוב משתנה של פוליאסטר ובד טבעי, כמו כותנה או ויסקוזה. שימוש בטכנולוגיות חדישות מעניק לבדים תחושה נעימה ממש כמו בד טבעי. היתרונות הבולטים שלהם הם התחזוקה (ניתן לנקות אותם אפילו במגבון לח) ומחירם נוח.

שיפוץ "כורסת סבתא"

בביקור האחרון שלי בשוק החלטתי לחפש כורסה ולשפץ אותה לבד בתהליך מהיר ולא מורכב. בחרתי בכורסה משנות ה-50 (את גילה, כאמור, מסגירים הגילים), תוצרת ישראל, עשויה מעץ בוק מלא.

מראש בחרתי כורסה במצב טוב כדי להימנע מהוצאות נוספות על תיקוני נגרות. מכיוון שביקשתי לחסוך גם בהוצאות הריפוד, בחרתי בטכניקת ריפוד בעזרת דבק בדים. היא זולה יחסית ומהירה מאוד. פחות מחצי שעה, ויש לכם ריפוד חדש.  בחרתי בבד העשוי 50% כותנה 50% פוליאסטר עם דוגמא מודפסת המשכית, באיכות גבוהה מאוד (הנראית ממש כמו בד ארוג). מכיוון שמדובר בהדבקה, לא ניתן להסיר את הבד מהכרית ולכבס, אבל ניתן לנקות במגבונים לחים או לשלוח לניקוי יבש. אפשר גם להשתמש בבד לא יקר ולהחליף ריפוד כשמתחשק.

עלות השיפוץ: כורסת סבתא - 1,000 שקל; ספוג מותאם למידות הכורסה - 150 שקל; בד ריפוד - 160 שקל למטר (השתמשתי במטר וחצי); דבק בד 19-  שקל; פוליטורה - 40 שקל.

הכורסה לפני השיפוץ(צילום: גלי צוק)

החומרים

לבסיס

מה צריך?

• טינר
• כפפות
• ספוג או צמר גפן או בד כותנה או פלנל
• פוליטורה
  

ההכנה

1. מנקים את הכורסה משאריות לכלוך ושומן. הדרך היעילה ביותר היא לטבול מטלית במעט טינר ולנגב את כל חלקי העץ. במידה ועץ פגום, משייפים ומתקנים. מניחים לייבוש.

2. מורחים את הפוליטורה בהתאם להוראות היצרן. מניחים לייבוש מלא. חוזרים על הפעולה במידת הצורך.

מנקים את בסיס הכורסה בטינר (משמאל), ומורחים בפוליטורה(צילום: גלי צוק)

הריפוד

מה צריך?

• ספוג בעובי 8-10 ס"מ לכרית המושב
• ספוג בעובי 4-6 ס"מ לכרית הגב
• סכין חיתוך
• בד לריפוד (אני השתמשתי ב-1/2 1 מטר)
• מספריים (מומלץ מספרי זיגזג, המונעים מהבד להיפרם)
• דבק חזק לבדים
• מטר/סרט מדידה
  

ההכנה 

1. חותכים את הספוג בהתאם לגודל המושב.

2. פורסים את הבד כשהדוגמה כלפי מטה, ומניחים את הספוג. מרגע זה ובכל שלב, מדביקים כל קיפול וממתינים כדקה לייבוש לפני שעוברים לקיפול הבא.

3. מדביקים את הספוג לבד בחלקו האחד וממתינים לייבוש. מותחים את הבד ועוטפיםאת הספוג, משאירים שוליים של כ 5-6 ס"מ מכל צד וגוזרים את השארית.

4. מקפלים מכפלת ומדביקים. בכך "סגרנו" שתי פאות של הכרית.

5. סוגרים את שתי הפאות הנותרות באחת משתי השיטות: האחת, קיפול מתנה פשוט. השנייה, בעלת מראה אסטטי יותר: משתמשים תחילה בקיפול מתנה פשוט, מקפלים את הפינות לשני משולשים ומדביקים לספוג.

6. אוחזים בשוליים ומרימים לקיפול ישר ולקבלת פינה נקייה.

7. מקפלים את השוליים הנותרים למכפלת, מדביקים וחוזרים על הפעולה בפינות הנותרות.

8. מצפים באותה טכניקה את כרית הגב.

9.  אם יש לכם בד בעל דוגמה המשכית – הקפידו לשמור על רצף הדוגמה בין כרית המושב לכרית הגב.

גזירת הספוג והתאמתו לכורסה(צילום: גלי צוק)

תהליך ריפוד הכריות(צילום: גלי צוק)

(צילום: אביגיל עוזי)

• הדרכה ועיצוב: גלי צוק – עיצוב פנים ; כורסה: יניב פשפשים ; בד וחלל תצוגה – ארמל טקסטיל