עיצוב

זו פנימייה או אכסנייה? סביבה פסטורלית לנוער עם קשיים נפשיים

פנימיית "שבילים"בעמק חפר מפתיעה בעיצוב לא מוסדי: חדרים מרווחים ומוארים, מקלחות נוחות, צבעוניות מחושבת, ואין בה מצלמות מעקב. התפוסה מלאה

שרון היבש

|

12.06.16 | 13:30

המבנה היה בעבר מעונות סטודנטים, בלב מדרשת רופין. בשיפוץ הושקעו כשני מיליון שקלים וחצי. החניכים הצעירים מקבלים טיפול המבוסס על טיפוח היכולות שלהם ועל השתלבות בקהילה (צילום: רני לוריא)
המבנה היה בעבר מעונות סטודנטים, בלב מדרשת רופין. בשיפוץ הושקעו כשני מיליון שקלים וחצי. החניכים הצעירים מקבלים טיפול המבוסס על טיפוח היכולות שלהם ועל השתלבות בקהילה (צילום: רני לוריא)
המבנה לפני השיפוץ. ''כל אחד מבני הנוער כאן'', מספר אבישי פריזדה, מנכ''ל קבוצת גיא, המתמחה בפנימיות לבוגרים עם קשיים נפשיים, ''חווה אירוע משמעותי לא חיובי שהוביל להתפרצות רגשית. המסגרת שלנו היא קצה הרצף, המפלט האחרון שלהם''
בסמוך נמצאים מעונות הסטודנטים של המדרשה ובית הספר לעבודה סוציאלית, שחלק מהסטודנטים בו עובדים ומתנדבים בפנימייה. מיקומה מהווה חלק מהמסר שמועבר לילדים: אתם חלק מהקהילה (צילום: רני לוריא)
עד כה היו רק שני מקרים של ונדליזם, אומר המנכ''ל. ''זו עדות טובה לכך שהעיצוב עובד'' (צילום: רני לוריא)
חדר האוכל. התאורה שהותקנה צהובה, כי אור לבן משבש תהליכי שינה וגדילה, במיוחד אצל בני נוער בטיפול תרופתי (צילום: רני לוריא)
כל חדר מתוכנן למגורי שלושה. המעצבת התעקשה שכל אחד מהם יקבל ''חלקת עולם שכוללת מיטה, ארון, שולחן ומעליו כוורת, מנורת קריאה וחלון'' (צילום: רני לוריא)

המבנה של פנימיית "שבילים", בלב מדרשת רופין שבעמק חפר, שובר את הדעה הקדומה על פנימייה כמבנה מוסדי, אפור וסגפני. המבקרים פוגשים בית דו-קומתי נעים, הנטוע בסביבה כפרית ושלווה, עם גג רעפים אדומים, אדני חלונות ומעקות ירוקים, עצים וציוץ ציפורים.

 

בפנימייה, שנחנכה בספטמבר 2015, מתגוררים עשרים נערים ונערות בני 12 עד 18, הסובלים מבעיות רגשיות ונפשיות. היא הוקמה אחרי שאנשי קבוצת גיא, המתמחה בפנימיות לבוגרים עם קשיים נפשיים, זיהו צורך שאין לו מענה מספק: מקום לצעירים עם קשיי התנהגות, הזקוקים לטיפול שמתבסס על טיפוח הכוחות שלהם (בספורט או בנגינה למשל) ועל השתלבות בקהילה. "כל אחד מבני הנוער כאן", מספר אבישי פריזדה, מנכ"ל קבוצת גיא, "חווה אירוע משמעותי לא חיובי שהוביל להתפרצות רגשית. המסגרת שלנו היא קצה הרצף, המפלט האחרון שלהם".

 

"אני מאמינה בעיצוב מבריא"

 

עם שטח בנוי של 584 מטרים רבועים, הפנימייה התמקמה במבנה ששימש בעבר למעונות סטודנטים, וניצבת בשטח בן 2.5 דונם. בשיפוץ המבנה, שהיה לדברי המעצבת אורלי אביטל מוזנח ומתפורר, הושקעו כ-2.5 מיליון שקל, שהפכו אותו לדומה יותר לאכסנייה מאשר לפנימייה.

 

מרחב ירוק ושקט (צילום: רני לוריא)
    מרחב ירוק ושקט(צילום: רני לוריא)

     

    פנים המבנה תוכנן מחדש, תוך שאביטל מבקשת ליצור סביבה פיזית שתתמוך בתהליך ההחלמה של הנערים. בקומת הכניסה מוקמו חדרי ישיבות, תפעול, מועדון כולל פינת יצירה, פינת מטבח ואכילה. בקומה השנייה - חדרי המגורים, הפונים למסדרון רחב ופתוח לנוף.

     

    פינת הטלוויזיה במועדון (צילום: רני לוריא)
      פינת הטלוויזיה במועדון(צילום: רני לוריא)

      ופינת יצירה (צילום: רני לוריא)
        ופינת יצירה(צילום: רני לוריא)

         

        כל חדר יכול לאכלס שלושה חניכים. "לא היו מספיק חלונות", מספרת אביטל, "אבל התעקשתי שכל אחד מהחניכים יקבל חלקה קטנה שכוללת מיטה, ארון, שולחן ומעליו כוורת, מנורת קריאה וחלון. אני מאמינה בעיצוב מבריא, ששם את החניך במרכז ולא את הצוות". את חדר הרחצה היא תכננה כקובייה, שמאפשרת לשלושת הדיירים להתארגן בבוקר במהירות: במבואה יש כיור, וממנה מתפצלים שני תאים – לשירותים ולמקלחת.

         

        חדרים מרווחים ומוארים (צילום: רני לוריאשחר)
          חדרים מרווחים ומוארים(צילום: רני לוריאשחר)

           

          הרצפה מחופה באריחי גרניט דמוי פרקט, הריהוט לבן והכוורות אדומות. "האדום בכוורת מקפיץ קצת את האווירה", אומרת אביטל, "זה מינון מדויק של צבע אנרגטי. הכל כאן רגוע. ביקשתי להמשיך את הירוק ששולט בסביבה. כדי לטשטש את המראה המוסדי, אפילו הרובה שבין אריחי הקרמיקה במקלחון נצבעה ירוק".

           

          פריטי הריהוט הוכנו במיוחד בסגנון מודרני, קליל. ידיות הארונות חרוטות בהם, כדי למנוע בלאי. התמונות התלויות בחדרים מציגות נוף ריאליסטי. "התקנו רק תאורה צהובה", מספרת אביטל, "כי אור לבן משבש תהליכי שינה וגדילה, במיוחד אצל בני נוער בטיפול תרופתי. כדי להעצים את תחושת השליטה שלהם", היא מוסיפה, "יש לכל חניך מתג אור ששולט על כל החדר. במקום מצלמות מעקב הותקנו חיישני תנועה, שבאמצעותם יכולים אנשי הצוות לדאוג לבטחון החניכים". גם החצר מטופחת ויש בה עצים ופינות ישיבה ומשחק.

           

          החדרים מטופחים, אין ונדליזם

           

          בסביבה מורכבת כזו, לא בלתי סביר שיהיו מקרים של ונדליזם. "ציפינו לאירועי ונדליזם", מודה פריזדה, "אבל עד עכשיו היו רק שניים. זו עדות טובה לכך שהעיצוב עובד, הילדים מאושרים והחדרים מטופחים ומלאים בחפצים האישיים שלהם. אנחנו שומרים על הפנימייה נקייה ומטופחת. אתמול הגיעה ילדה להיכרות ראשונה, דחו אותה מכל כך הרבה מקומות, כבר אין לה אמון במערכת, אבל כשהיא ראתה את החדר המזמין ואת הנוף, היא רצתה להישאר. החניכים יוצאים כל בוקר לבית ספר, לחוגים ולפעילויות, והם בוחרים לחזור לכאן. זה לא מובן מאליו".

           

          עיצוב מזמין. כמות הפניות כפולה מהיכולת לתת מענה (צילום: רני לוריא)
            עיצוב מזמין. כמות הפניות כפולה מהיכולת לתת מענה(צילום: רני לוריא)

             

            הפנימייה סמוכה למעונות הסטודנטים של המדרשה ולבית הספר לעבודה סוציאלית, שחלק מהסטודנטים בו עובדים ומתנדבים בה. מיקומה, לדברי פריזדה, הוא חלק מהמסר שמועבר לילדים: אתם חלק מהקהילה. "העירוב עם האוכלוסייה הנורמטיבית", הוא אומר, "הוא סמלי מבחינתנו. נער שיהפוך לאזרח נורמטיבי ולא לצרכן סעד חוסך לחברה הישראלית הרבה מאוד".

             

            המימון והפיקוח עליה נעשים על ידי משרד הרווחה, ולדברי פריזדה, "הם המומים שהילדים מחזיקים כאן מעמד". כמות הפניות כמעט כפולה, לדבריו, מהיצע החדרים - אות למצוקה החמורה שנערים והוריהם לא מקבלים לה מענה מהמדינה. "מאחר שאנחנו נחושים לשמור על האיכות", הוא מוסיף, "לא נגדיל את המסגרת הקיימת. אנחנו בודקים איך לפתוח מבנה נוסף".

             

            • קבלן מבצע: פימה שינויים
            • ניהול ופיקוח: שלומי פריינטה – PSN, אלון לוי
            • וילונות: תכלת

              

             

             

             
            הצג:
            כל התגובות לכתבה "זו פנימייה או אכסנייה? סביבה פסטורלית לנוער עם קשיים נפשיים"
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד