איל פדר ייזכר לנצח כמנהל של ספריית גן לוינסקי, מרכז התרבות לקהילות הזרות ולתושבי דרום תל אביב, וכמי שעזר להפוך את התחנה המרכזית הידועה לשמצה למקום ידידותי מתמיד - אבל זה לא מספיק לו. פדר חושב שהגיע הזמן למהפכה של ממש בתל אביב, כזו שתגיע מלמטה, ובימים אלה הוא עובד על אפליקציה שנועדה לשפר את הקשר בין העירייה לבין התושבים "ולשנות רדיקלית את החוויה העירונית של התושבים", לדבריו.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
פדר (29) חולם בגדול, ובשנים האחרונות פועל למען שיפור איכות החיים בעיר בדרכים שונות ומרתקות. "כדי להבין את בעיות העולם, צריך לדעת קודם כל מה קורה בערים", הוא אומר. "העולם נמצא בעיצומה של מהפכה: יותר ממחצית תושבי כדור הארץ גרים בסביבה אורבנית, והמשמעות היא שכל הבעיות הפוליטיות והחברתיות נוצרות בערים. למעשה, כדי להבין את החברה כולה, צריך להבין קודם כל את הערים".
משהו מעניין קורה קרוב לבית
פדר נולד בבוסטון, גדל בהרצליה ובשנים האחרונות גר עם אשתו מיכל בכרם התימנים בתל אביב. החיידק החברתי דבק בו, לדבריו, לפני כחמש שנים. אחרי טיול מסביב לעולם, עם התמקדות באוכלוסיות נחשלות במרכז אמריקה, הוא חזר לארץ, לתפקיד המנכ"ל של ספריית גן לוינסקי, שהוקמה ב-2009. "כשחזרתי לישראל, פתאום הבנתי שבזמן שהסתובבתי לי בעולם, קרה משהו חברתי מאוד מעניין כאן בארץ, קרוב לבית", הוא אומר. "שמעתי על הספרייה, וכשהבנתי שמתפנה התפקיד של המנכ"ל, קפצתי על ההזדמנות. זו הייתה תקופה שהספרייה סבלה מקשיים כלכליים, המקום עדיין לא עמד על הרגליים, אז בניתי תשתית, ובמשך השנתיים שלי שם העמותה גדלה מאוד והצטרפו עוד ועוד מתנדבים. זו הייתה חוויית למידה מאוד משמעותית עבורי. למדתי על המציאות המורכבת של אוכלוסיית מבקשי המקלט. זו הייתה גם הזדמנות נהדרת להתמודד עם המציאות הזו בכלים אמנותיים".
באותה תקופה החל ללמוד בתוכנית לאוטמן של אוניברסיטת תל אביב, "שנועדה להכשיר חוקרים ואנשי אקדמיה בנושאים בין-תחומיים, מתוך מחשבה שהאתגרים הגדולים של ימינו מצריכים ידע רב-תחומי", הוא מסביר. שאלות המחקר שעימן נכנס לתוכנית היו כיצד נוצרות תופעות חברתיות, ואיך משפיעה הטכנולוגיה הדיגיטלית על החברה. מהר מאד הוא התאהב בקורסים העוסקים בתכנון עירוני, ובשנה שעברה גם נמנה עם צוות ההקמה של מכון המחקר "מרכז העיר" באוניברסיטת תל אביב, שנוסד במטרה לעסוק בשאלות של ערים ועירוניות. "תכנון עירוני הוא עולם ומלואו", מתלהב פדר. "התחום הזה מהווה למעשה את הזרוע הביצועית של מדעי החברה ועוסק בחלוקת משאבים מרחביים. בזמן שנכנסתי לעולם הזה, התחלתי לעסוק גם בנושא הערים החכמות".
"ערים חכמות" הוא התחום שמקשר בין הטכנולוגיה הדיגיטלית לבין שיפור החיים בעיר. פדר העלה את הנושא באחת משאלות המחקר שלו, ובזמן שעבר מאז, צבר מספיק ידע כדי לגבש תשובות. "הדור הראשון של הערים החכמות מציע איסוף של מידע שבעזרתו ניתן לנהל את העיר", מסביר פדר. "מערכות בקרה מאפשרות שליטה מרחוק בשירותי העיר השונים. לדוגמה, אפשר להתקין פחי זבל חכמים, עם סנסור שמגלה מתי הם מלאים ושמזרים את המידע למחשב מרכזי שמתכנן למשאיות הזבל מסלולים יעילים. הדור השני של הערים החכמות מגיע דרך יוזמות של התושבים, בדיוק כמו האפליקציה שלנו".
האפליקציה הזו, המשותפת לפדר ולעידו עברי, נולדה ביוני האחרון ונקראת Zen City. "המטרה שלנו הייתה לפתח טכנולוגיה שתאפשר לאזרחים גישה למידע ולנתונים שהרשות המקומית מחזיקה", אומר פדר. "אנחנו רוצים שלתושבים יהיה מידע על כל מה שקורה סביבם, ושאותו מידע גם יעזור לקברניטי העיר ללמוד על הצרכים של התושבים".
כדוגמה, פדר נותן את אחד היישומים הפרקטיים באפליקציה, שנותן למשתמש עדכונים לגבי זמני הגעה של אוטובוסים בזמן ההמתנה: המשתמש נעזר במידע כדי לדעת מתי יגיע האוטובוס, ואילו העירייה יכולה להשתמש באותו מידע בדיוק כדי לקבל מושג על מצב התנועה ועל תפקוד התחבורה הציבורית. בזכות היישום הזה זכתה האפליקציה במקום הראשון בתחרות של אפליקציות תחבורה שערכה עיריית תל אביב.
"אנחנו מאמינים שדרך הטכנולוגיה ניתן ליצור השפעה מלמטה למעלה - כלומר מהתושבים לעירייה", אומר פדר. "למשל, אם יש מפגעים בסביבה, אפשר לדווח עליהם באמצעות האפליקציה וגם לכתוב תגובות בנושא, מה שיכול לסייע גם לאזרח וגם לרשות. אפשר גם להתריע על סכנות ותקלות באופן מיידי. עוד שימוש הוא העברת פידבק בנוגע לתוכניות בנייה. יש באפשרותנו להציג אותן לתושבים כדי שיוכלו להביע את דעתם, ובעקבות זאת תדע הרשות מה מידת העניין שהתוכנית מעוררת, והאם התושבים בעד או נגד".
יוזמה של אנשים פרטיים
פדר אומר שבקרוב ייערכו פיילוטים לאפליקציה בשתי רשויות בארץ, והתקווה שלו ושל ושותפיו היא לייצא אותה לחו"ל. "זו הזדמנות לשנות כל עיר באשר היא", הוא אומר. "אני מאמין שבעוד עשר שנים ערים רבות כבר יחשבו לחכמות".
אתה מוצא קשר בין פעילותך בספריית גן לוינסקי לבין הסטארט-אפ הנוכחי?
"הספרייה עיצבה את התפיסה שלי בשאלה מהי עיר טובה, מהי המורכבות שהעיר מייצרת, ומה קורה כשגרים בה אנשים חסרי זכויות. ראיתי בעיות קשות בהתייחסות של הרשויות לאוכלוסייה זרה, וזה עזר לי להגדיר מה אני מחפש בעיר חדשה ומתקדמת. ספריית גן לוינסקי גם נוצרה מתוך יוזמה של אנשים פרטיים, כך שגם שם היה עיסוק בעירוניות מלמטה למעלה, באמצעות ההשפעה של האנשים. גיליתי שם שגם אנשים יחידים יכולים לשפר את המציאות".
זירה נוספת שבה אנשים יחידים יכולים לשפר את המציאות, לדעת פדר, היא קולקטיב אונייה, שבו חברים מעצבים, אדריכלים, מתכנני ערים וחקלאים שרוצים להשפיע על המרחב העירוני ולהפוך אותו ליותר ירוק. בימים אלה הם עובדים באזור הבורסה ברמת גן, ובעבר עסקו בפרויקט גדול בשם "התחנה הבאה", שבמסגרתו ניקו את הכניסה לתחנה המרכזית בתל אביב, הקימו בה גינה ציבורית והפכו את הבניין כולו למקום יותר ידידותי. את כל זה הוא עושה לא לבד. "אני אמנם יזם בנשמתי, ותמיד הייתי", הוא אומר, "אבל כדי להשיג שינוי אמיתי אתה צריך שיהיו לצידך שותפים טובים לדרך".
האם הבחורה שבתמונה יכולה וצריכה לשתף פעולה עם פדר? הקליקו והחליטו בעצמכם:
