בבית אבן טמפלרי מהמאה ה-19 הממוקם במתחם שרונה בתל אביב, הושק הבוקר (שני) "המוזיאון לאופטיקה ותרבות חזותית", מוזיאון המשקפיים הראשון בישראל. את המוזיאון הקים מאיר רסין, הבעלים של רשת אופטיקנה ודור שני לאופטומטריסטים, מתוך רצון להציג בחלל אחד את אוסף המשקפיים הפרטי של משפחתו וגם לחשוף לציבור את ההיסטוריה של המשקפיים מאז תחילת המאה ה-11 ועד היום. המוזיאון הוא חלק מקומפלקס חדש של אופטיקנה במתחם, הכולל גם חנות ובית קפה קטן, והוא מצטרף לשורה של מוזיאונים המציגים משקפיים בלבד באירופה ובמזרח הרחוק, כמו גם המוזיאון הווירטואלי של קבוצת המשקפיים האיטלקית לוקסאוטיקה.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
לנוכח מיזם מפואר זה שבפיתוחו הושקעו כמה מיליוני שקלים, עולה השאלה מדוע להקדיש מוזיאון ישראלי שלם למשקפיים, ומדוע דווקא עכשיו. במדינה שבה יש מוזיאון יחיד לעיצוב המציג תערוכות מתחלפות, האם יש מקום לחלל תצוגה קבוע ונרחב המתמקד רק במשקפיים ולא, למשל, למוזיאון אופנה ואביזרי לבוש?
"אין ספק שיש צורך במוזיאון לאופנה, ואין אדם שאופנה לא מעניינת אותו", אומרת בתגובה אוצרת המוזיאון, ד"ר מירב בלס. "גם אין הרבה מוזיאונים למשקפיים בעולם, אבל אני מאמינה שכל אחד בונה מוזיאון מתוך המיית לבו. לסטף ורטהיימר, למשל, יש את המוזיאון הפתוח בתפן, שם הוא מציג את אוסף המכוניות שלו. למשפחת רסין יש היסטוריה ארוכה בענף המשקפיים, אז הפוקוס הוא על התחום הזה".
המוזיאון החדש מתפרש על פני שלוש קומות המובילות את המבקר למסע בזמן. קומת הכניסה והקומה העליונה מוקדשות לתצוגת קבע היסטורית, שמתחילה במאה ה-11 ומסתיימת בעת העכשווית, בעוד הקומה התחתונה מציגה תערוכות מתחלפות – כרגע תערוכה על ההיסטוריה של חברת משקפי הספורט אוקלי. סיור במקום חושף 350 אובייקטים מרשימים, חלקם דימויים היסטוריים שמאירים במעט את האופן שבו התפתחו המשקפיים לאורך השנים: משימוש בזכוכית קמורה כעזר לראייה במאה ה-11, דרך משקפי מספריים שפותחו בגרמניה במאה ה-18 עם עדשות שהוחזקו ביד כמו מספריים מול הפנים, ועד דגמים עכשוויים של חברות כמו מייקיטה.
בשיחה עם Xnet מספר רסין כי פנה לחברות משקפיים שונות בבקשה להציג דגמים מקוריים מהארכיב, אך לצערו גילה כי ברבות מהן לא התבצע שימור מסודר. "הופתעתי לגלות שחברות כמו אמריקן אופטיקל, ריי-באן או כריסטיאן דיור, לא מחזיקות בדגמים הישנים שלהם. לוקסאוטיקה, הגדולים מכולם, מחזיקים דגמים ישנים על קצה המזלג", אומר רסין. "אבל אני יכול להבין אותם. גם אני לא שמרתי דגמים שיצרתי בלימודי האופטיקה שלי בגרמניה בשנת 1975".
"שימור הוא עניין של מודעות", מוסיפה בלס. "יש מעט מאוד חברות וארגונים שיודעים לשמר את ההיסטוריה שלהם, ורק עכשיו מבינים את הערך של שימור".
הסיור בתערוכה מרתק, קל להתמצאות ועשיר בדימויים, כאשר ההחלטה לבנות את ההצגה על פי קו זמן היסטורי מאפשרת לחזות בהתפתחות המשקפיים לאורך המאות והעשורים השונים. פינה מיוחדת במוזיאון מוקדשת לתעשיית המשקפיים הזעירה בישראל, כשאת הפוקוס קיבל קורס המשקפיים המתקיים במחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, עם דגמים מהשנים 2015-2013. לצערנו נעדרים משם מעצבי משקפיים צעירים ומסקרנים כמו מאיה ספיר (המשקיפה) ומיכאל צינזובסקי היוצר משקפיים בהדפסת תלת ממד, שמקומם חשוב בהתפתחות העכשווית של התחום בישראל וראוי היה להציגם.
המוזיאון לאופטיקה ותרבות חזותית. אברהם מנדלר 8, מתחם שרונה, תל אביב, טל' 03-6539470. שעות הפתיחה: א'-ה' 20:00-10:00, ו' 15:30-10:00. הכניסה חופשית.
