הדוגמנית הבריטית נעמי קמפבל הגיעה הבוקר בשעה 11:00 למרכז פרס לשלום ביפו, לרגל פתיחת אירועי "נשים מובילות שינוי" שאירח הנשיא לשעבר שמעון פרס. קמפבל, לבושה בשמלת סריג ללא שרוולים בשחור-לבן של המעצב אזדין אלאייה ("אני קוראת לו אבא", סיפרה בעבר בראיון), הגיעה מלווה באמה ואלרי, והתקבלה על ידי פרס וקבוצה של 100 ילדות יהודיות וערביות, ישראליות ופלסטיניות, המשתתפות בפרויקט הכדורגל של מרכז פרס לשלום. קפטניות הקבוצה אף העניקו לדוגמנית חולצה ורודה שעליה הודפס שמה.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
בתום הטקס הקצר התפנתה קמפבל לשיחה מול קהל של עשרות נשים שהתאספו לטובת הצדעה לתשע נשים פורצות דרך בישראל בתחומי החינוך, החברה, העסקים והתקשורת. היום בערב תמשיך הדוגמנית לאירוע חשיפת פרויקט עיצוב הומניטרי לשיפור שירותי הבריאות באפריקה שיתקיים בשנקר, ולאחר מכן תיערך לכבודה ארוחת ערב חגיגית עם אנשי ענף האופנה שמארגן המפיק מוטי רייף. מחר היא צפויה לטייל בירושלים ולשוב חזרה ללונדון.
קמפבל, 45, מדוגמניות העל הבכירות בעולם, תחגוג בחודש הבא 30 שנות קריירה ומגיעה לישראל באחת מנקודות השיא שלה. היא מככבת בקמפיין המדובר של בית האופנה הצרפתי בלמן לצד קלאודיה שיפר וסינדי קרופורד, מפיקה ומגישה את ריאליטי הדוגמניות The Face, ומשמשת כפעילה חברתית מובילה לקידום נושאי חינוך וחברה באפריקה. בשנים האחרונות היא גם מובילה יחד עם הדוגמנית הסומלית אימן והדוגמנית הצעירה ג'ורדן דאן מאבק לנראות של דוגמניות שחורות בענף האופנה, שאת פירותיו ניתן היה לראות כבר בשבוע האופנה האחרון בניו יורק, שהיה המגוון ביותר בשנים האחרונות.
במפגש עם פרס הבוקר דיברה קמפבל על היחס שקיבלה בעולם האופנה בתחילת דרכה. "הייתי הדוגמנית הבריטית השחורה הראשונה שהופיעה על שער ווג בריטניה (היו דוגמניות שחורות לפניה על שער המגזין, אך הן לא היו בריטיות, א"י), והדוגמנית השחורה הראשונה על שער הווג הצרפתי. חונכתי תמיד להציב לעצמי אתגרים חדשים, ולא לוותר בשום שלב. כשהתחלתי לדגמן בגיל 16, המעצבים היו קרובים יותר לדוגמניות והיו בינינו יחסים חבריים יותר מאשר שיש עכשיו. כשאיב סאן לורן שמע שבווג הצרפתי לא מוכנים להציב על השער דוגמנית שחורה, הוא אמר לי: 'אל תדאגי, את תקבלי שער'. הייתי בהלם שעד אז לא הופיעה דוגמנית שחורה על השער, ומיסייה לורן סידר לי את השער הראשון שלי בווג הצרפתי (באוגוסט 1988, א"י)".
החיבור בין פרס לקמפבל הבוקר נראה כמו בין מאסטר ותלמידה. הם צעדו יחד שלובי ידיים, וקמפבל התרגשה מעט כשפנה לקהל ולאמה: "ואלרי, אם אני צריך לתאר את הבת שלך במילה אחת, הייתי מציע שהיא השראה לכולנו". לקול תרועות הקהל התייחס פרס ליום האישה הבינלאומי, ואמר: "צריך לקרוא לשנות את השם של היום הזה מיום האישה ליום האדם. אנושיות כוללת נשים וגברים, וביום הזה חשוב להציג את האנושיות והשונות של כל אחד מאיתנו". עוד אמר פרס: "נשים הן העתיד. יש נשים טייסות, אנו יכולים ללמוד מהן המון, הן חזקות, הן אמיצות. חדר ללא נשים הוא חדר ללא עתיד. עולם ללא נשים הוא עולם ללא עתיד".
הבחירה בנעמי קמפבל כנציגת יום האישה הבינלאומי, עלולה לגרום ללא מעט הרמות גבה. קמפבל, ילידת דרום לונדון שהחלה את הקריירה בגיל 16, היא דמות מפורסמת, אך לא תמיד בהקשרים חיוביים. שמה של הדוגמנית נקשר בלא מעט שערוריות ומקרי אלימות: היא ירקה על שוטר בריטי בשדה התעופה הית'רו, הכתה את הנהג הצמוד שלה, זרקה טלפון סלולרי על עובדת הבית שלה ואפילו השליכה נעליים, שרטה והכתה את עוזרותיה האישיות. אלה גם הגישו נגדה תלונות במשטרה, ולאחר משפט ראווה מפורסם נשלחה פעמיים בקריירה שלה לעבודות שירות עבור הקהילה. שערורייה נוספת בה היתה מעורבת קמפבל קשורה ל"יהלומי הדם", לאחר שנשיא ליבריה לשעבר צ'רלס טיילור, המואשם בפשעי מלחמה וסחר ביהלומים, העניק לה במתנה יהלום.
בראיון לפני שנתיים וחצי התוודתה קמפבל על התקופה ההיא בחייה. "בגיל 29 הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת את עצמי כפי שאני", אמרה. "זעם הוא רגש. היו דברים שהייתי צריכה להתמודד איתם, כמו כל בנאדם אחר. היום אני חיה את ההווה. אני נמצאת במקום שאני לא רוצה לחזור אל העבר. לא משנה למה הייתי מכורה – ואתה יכול להיות מכור גם לעבודה – הכול היה סוג של בריחה. רציתי לברוח מעצמי".
הבוקר היא כבר נשמעה אחרת. "אם את אוהבת את מה שאת עושה – את מחויבת למה שאת עושה", אמרה לנשים בקהל. "וכדי להמשיך עם זה, את חייבת לשמור על עצמך עם ראש פתוח, להמציא את עצמך מחדש ולהמשיך לעשות את מה שאת אוהבת. זה כמו שאני מצטלמת עם אותם צלמי אופנה שעובדים איתי מגיל 16. אני תמיד שואלת אותם: 'איך אתם מצליחים להוציא ממני משהו חדש בכל פעם?', ואני תמיד מופתעת לגלות שהם מצליחים". בהמשך התייחסה להשפעה שלה על דוגמניות צעירות: "אני לא רואה בעצמי מודל לחיקוי, אבל אני כן רואה בעצמי מישהי שמחויבת לדוגמנות", אמרה קמפבל. "הצלחה עבורי היא לעשות את הדבר שהוא שלך, להשיג את מה שאת רוצה".
בשלב מסוים סיפרה לקהל אמה ואלרי כי מעולם לא האמינה שבתה תהיה דוגמנית, אלא חשבה כי תעסוק בתחום הבידור, לאחר שכילדה בילתה בחוגי דרמה וריקוד. "אמא שלי היא ההשראה הכי גדולה עבורי", אמרה קמפבל. "היא אם חד-הורית שהקריבה עבורי המון, עבדה קשה כדי שאוכל ללכת לבית ספר פרטי וגידלה אותי. אם אני רוצה להיות היום אם חד הורית, אני יכולה – כי ככה חונכתי. האם הקשבתי לה? לפעמים. אבל הרבה פעמים בקריירה שלי, היו החלטות שרציתי להחליט בעצמי. למזלי תמיד הקפתי את עצמי באנשים טובים. היו לצדי אנשים שכבר אינם, כמו מעצבי האופנה ג'יאני ורסאצ'ה ואיב סאן לורן, וכאלה שעוד בחיים כמו המעצבים קרל לגרפלד, אזדין אלאייה ומארק ג'ייקובס. וכמובן, אנשים כמו שמעון פרס ונלסון מנדלה. אני שמחה שיש מאחורי אנשים שמעניקים לי תמיכה ומראים לי את הדרך".
קמפבל לא שכחה, כמובן, את הסיבה שלשמה התכנסנו, וסיפרה על הפעילות ההומניטרית שהיא עושה באפריקה מזה 25 שנה. "כשפגשתי את נלסון מנדלה לראשונה בשנת 1992, הוא היה שולח אותי לבתי החולים, לסווטו, ואמרתי לו שקשה לי, שאני בוכה", סיפרה קמפבל. "מנדלה אמר לי: 'נעמי, את חייבת להיות חזקה ולהפסיק לבכות, כי הילדים מסתכלים עלייך. את משמשת להם דמות לחיקוי".
