כמה פעמים יצא לכם לראות טכנאי שטח של חברת חשמל שמטפל בתקלה כשהוא חבוש קסדה, לאחר שטיפס אל מרומי עמוד החשמל ברחוב? האם אי פעם העליתם בדעתכם שמתחת לקסדה נמצאת בכלל טכנאית שטח, כלומר אישה? סביר להניח שלא. ראשית, כי רק בשלוש שנים האחרונות החלה החברה לפעול במרץ לגיוס נשים לתפקידים מקצועיים שאינם תפקידי מנהלה. שנית, כי נשים בתפקידי שטח בחברת חשמל הן עדיין מיעוט של 20 אחוז. שלישית, כי רק בימים אלה, לראשונה מאז נוסדה בשנת 1923, משיקה חברת החשמל בגדי עבודה מיוחדים לנשים בתפקידי שטח שונים. עד כה נאלצו טכנאיות השטח להסתדר עם המדים הגבריים, שלא ממש אפשרו להן להתנועע בנינוחות בעבודתן הפיזית, ומה הסיכוי שתזהו שמדובר באישה שם למעלה, כשהיא לבושה במדים של טכנאי גברי?
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
המהלך החדש, המפורסם כאן לראשונה, נולד מתוך דרישה של העובדות בשטח, שהובילה למהפכה פמיניסטית של ממש בחברת החשמל. המדים החדשים לנשים אולי נראים כמו צעד קוסמטי בלבד, אולם אין לזלזל באפליה המגדרית שמייצרים סממנים חיצוניים או ורבאליים בכל הנוגע למעמדן של נשים בחברה. ממש כשם שהעברית מקבעת את האפליה, למשל, עם שמות פריטים שגורים כמו "כיסא מנהל" ו"כיסא מזכירה", כך יכולים גם בגדים ומדים, הנחשבים ממילא לפריטים שמגדירים את הלובש, להשריש את האפליה המגדרית או, לחילופין, לחולל שינוי בדרך לשוויון.
לדברי אורנה גולן, הממונה על מעמד האישה בחברת החשמל, בשנים האחרונות פועלת החברה לגיוס עובדות לתפקידים מקצועיים שאינם תפקידי מנהלה, כדי לנסות לערער על התמהיל המגדרי בחברה, שמורכב כיום מ-80 אחוז גברים ו-20 אחוז נשים. "מחקרים גילו שכשיש נשים במקצועות מגוונים בחברה - הביצועים וסביבת העבודה משתפרת", אומרת גולן בשיחה עם Xnet. "ואם לא נשנה את התמהיל במקצועות הליבה, כמו חשמלאיות שטח, לא נוכל להשיג אופק מקצועי וביטחון כלכלי עבור נשים".
הדיון בנושא מדים מותאמים לנשים בחברה עלה לראשונה לפני שנה, במסגרת שולחן עגול של נציגות העובדות בחברה עם מנכ"ל חברת החשמל. התלונה החוזרת ונשנית מצד העובדות היתה המידות הגדולות של בגדי הגברים, שלא תאמו את הגוף הנשי. לדברי דיקלה פרידלנדר, חשמלאית מוסמכת באגף ביצוע פרויקטים בתחנת כוח גזר, היא נאלצה לתמוך במכנסיים באמצעות חגורות, כדי שלא יישמטו מגופה מחמת גודלם, ולהתאים את החולצות ארוכות השרוולים לפעילות פשוטה כמו הרמת ידיים. פרידלנדר, 38, נשואה + 3 מנס ציונה, הגיעה לחברת החשמל לאחר קריירה משרדית ארוכה. היא בחרה להמיר את המשרד והמחשב בפעילות שטח טכנית, מתוך רצון למצוא סביבת עבודה מאתגרת. לאתגר הלבוש היא כנראה לא הכינה את עצמה.
גם במקרה של הודיה גנם ההצטרפות לחברת החשמל לפני חמש שנים היתה שינוי של 180 מעלות בחיים. גנם, נשואה + 2 משדרות, היא אישה חרדית (אחת מתוך שתיים בחברה) שסיימה לימודי הנדסת תוכנה בסמינר לבנות בבני ברק, והחליטה להירשם לקורס הטכנאיות של החברה."לא ידעתי לקראת מה אני הולכת. חשבתי שאשב מול מחשב כל היום ואעסוק בהנדסה", אומרת גנם, עובדת שטח בתחום תשתיות החשמל בתחנות כוח. "הייתי בשוק כשהבנתי שהעבודה היא בסביבה גברית, ושאבצע פעולות גבריות כמו הליכה על סולמות ומשיכת חבלים".
לאחר נישואיה החלה את הקורס שנמשך שנה, נכנסה במהלכו להיריון ראשון, וכיום היא מצפה לילד שלישי. "חששתי שההיריון יפגע לי בקורס, אבל הבטיחו לי שהכול בסדר, וקיבלו אותי באהבה וברצון".
ואיך הסביבה מקבלת את העבודה שלך? בכל זאת, לא כל יום רואים אישה חרדית מטפסת על סולם. "בחברה החרדית הרימו גבה. עד היום כשאני מגיעה לאירועים חברתיים אני נשאלת איך זה לעבוד בסביבה גברית, ועוד בעבודה פיזית, שאליה אני יוצאת כל בוקר בשעה שש6 וחצי, לפעמים גם בחמש, וחוזרת הביתה מאובקת בארבע אחר הצהריים. לשמחתי, יש לי תמיכה מאוד גדולה של המשפחה של בעלי, שעוזרת לי עם הילדים".
גם בעלך מפרגן לך?
"בעלי קצת חושש ונמצא עם היד על הדופק. גם בגלל שאני בסביבת עבודה גברית, וגם בגלל שאני בעבודה פיזית. אני מסבירה לו שזאת עבודה שאני נהנית ממנה מאוד, ולא הייתי מחליפה אותה".
מתוקף היותה אישה חרדית, נדרשת גנם לא רק לבגדי עבודה המותאמים לגוף האישה, אלא גם כאלה העומדים בדקדוקי הצניעות. לפני השינוי הנוכחי בחברה, לבשה את בגדי העבודה של הגברים, ומכסה את המכנסיים בחצאית ארוכה שהביאה מהבית (ואושרה על ידי מנהלי הבטיחות בחברה) - מעין שעטנז עיצובי שהרכיבה בעצמה. כעת סופקו לה מלבד בגדי עבודה מסודרים, גם חצאית מיוחדת מבד ג'ינס בטיחותי, אותה היא לובשת מעל המכנסיים. האם זה נוח? "התרגלתי", היא אומרת. "והחצאית בגזרה רחבה ולא צמודה".
האם בעקבות התאמת הבגדים החדשים, את מרגישה יותר שוות זכויות בחברה?
"אין ספק שזה מעניק תחושה של העצמה אישית, וגם מבחינת הנראות שלנו בסביבה. זה גם נראה טוב, גם יותר נוח, וללא ספק מיוחד. לא פלא שאנשים שרואים אותנו שואלים שאלות ומתעניינים בעבודה".
לאחר שקולן של העובדות בחברת החשמל נקלט במשרדי ההנהלה, החל החיפוש אחר בגדי עבודה תואמים, במסע שהלך והתברר כמשימה בלתי אפשרית, משום שבגדי העבודה הקיימים בשוק לנשים הם בעיקר מדים לעבודות שנתפסות כנשיות, כמו אחיות או מנקות.
אחרי חיפושים רבים שכרה חברת החשמל את שירותיה של מעצבת האופנה עירית ברנדר, בוגרת שנקר, שאף החזיקה בעבר בוטיק אופנה ברחוב דיזנגוף, וכיום היא בעלת חברה לביגוד ייצוגי ומרצ'נדייז. ברנדר הספיקה כבר לעצב ולייצר מדי שירות לחברות כמו מקדונלד'ס, פרטנר תקשורת, סופר פארם ועוד, אך חברת החשמל היא הראשונה בישראל שפנתה אליה לטובת בגדי עבודה עם צרכים פונקציונאליים, כמו בדים חסיני אש והתאמה של הגזרה לעבודת שטח של נשים המטפסות על עמודי חשמל.
"היה לנו חשוב לעשות אדפטציה של הדרישות הפרקטיות וצורכי הבטיחות עם העיצוב", מסבירה ברנדר. "בחרנו קבוצת מיקוד מתוך העובדות – הן אומנם לא רבות, אבל חשוב היה לנו לכסות את כל המגזרים, כולל נשים דתיות, רזות ומלאות, החל בנותנות השירות ועד הטכנאיות שמטפסות על העמודים. רצינו לבדוק ולהבין באיזה מכשירים הן משתמשות, מה נכנס לכיסי המכנסיים, מה לכיסי החולצות, ולבחור חומרים חסיני אש שיהיו נוחים לתנועה. היה כאן תהליך די ארוך של מחקר ופיתוח, ואחר כך עיצוב שכלל פיילוט קטן של מדידות עם העובדות, ומשם יצאנו לייצור בסין".
מדוע לדעתך אין היצע של בגדי עבודה לנשים בשוק?
"הסיבה כלכלית. מדובר בכמויות מאוד קטנות של נשים בעבודות כאלה ביחס לגברים, וייצור של כמות קטנה מייקר מאוד את התהליך. מכיוון שהייצור עבר לסין, הסינים מבקשים כמויות מינימום גבוהות יחסית של 1,500-2,000 חולצות מדגם. גם אם נניח שהחברה לארג'ית, ומחלקת עשר חולצות לעובדת, היא עדיין נשארת עם מלאי עצום מיותר. לכן הרבה חברות לא ממהרות לייצר בגדים מיוחדים לנשים. הצורך בא מהשטח. בנות לא מוכנות ללבוש בגדים של בנים - ובצדק.
"אני יכולה לספר לך שבימים אלה אני עובדת על תהליך דומה עם נשים ביחידות נחשון של שירות בתי הסוהר, שמלוות את האסירות לבתי משפט ובתי סוהר. עד היום, כדי להתאים את הבגד כל אחת הלכה לתופרת, הצרה, קיצרה. עכשיו אנחנו מייצרים להן מדים נשיים. בהרבה ארגונים אחרים אין עדיין התאמה של המדים לנשים. הפקחיות בעיריית תל אביב, למשל, עדיין הולכות עם חולצה גברית. אני מאמינה שזה קורה גם ברשויות מקומיות אחרות, כי לא תמיד שמים את האצבע על הצורך, ולא תמיד מוכנים להשקיע בזה כסף. יש עכשיו התעוררות, ואני מאמינה שבקרוב נראה מהפכה גדולה בתחום".
עד שהחזון של חברת החשמל לשוויון מוחלט בין נשים לגברים יתגשם, ישנם עוד אתגרים רבים, אחד מהם הוא גיוס העובדות לתפקידים המסומנים בחברה הישראלית כגבריים. בשנת 2012 פרסמה החברה מודעת דרושים שפנתה לנשים ולגברים כאחד, וההיענות מצד הנשים היתה אפסית. בתגובה, פנתה החברה לממונה על שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, כדי שתאפשר להם לפרסם מודעה המכוונת לנשים בלבד (צעד המצריך אישור מכיוון שמדובר בחברה ממשלתית). התוצאה: מהקורס הראשון נקלטו בחברה 18 נשים בעבודות שטח ועובדות רשת, וכיום עובדות בחברה 80 נשים בתפקידים המוגדרים "מבצעיים". ב-21 במרץ יתקיים כנס נוסף של החברה לגיוס נשים.
לשאלתנו האם ישנה תקרת זכוכית בחברה, עונה גולן: "בכל העולם יש תקרת זכוכית, במיוחד במקצועות שנתפשים גבריים. נכון להיום בהנהלת חברת החשמל יש 6 נשים על כל 30 גברים, כך שיש עוד מקום לשיפור, לכן אנחנו עושים ניסיון לגייס נשים לתפקידים רבים בחברה".
עוד אחד מהאתגרים הגדולים של גולן ומקבילותיה בחברות אחרות, כאחראית על מעמד האישה בחברה, הוא הטיפול בנושא הבוער של הטרדות מיניות, שנדמה כי הפכו למגיפה של מקומות עבודה שנשלטים על ידי גברים. לאחרונה אף עלה לכותרות מקרה ישן מלפני 18 שנה של הטרדה מינית של עובדת על ידי בכיר לשעבר בחברת החשמל, שהושתקה על ידי ההנהלה. כמובן שמאז עזבו את החברה והוחלפו בתפקידיהם הן הבכיר החשוד והן יו"ר החברה באותן שנים, אולם המקרה הזה, כמו רבים אחרים שצפים בתקשורת לאחרונה, בהחלט מהווה תזכורת לפערים בין חזון למציאות בכל הנוגע לאפליית נשים במקום העבודה.
מדוברות מחוז ירושלים של חברת החשמל נמסר: "הנהלת חברת החשמל נוקטת במדיניות חסרת פשרות ואפס סובלנות בכל הקשור למניעת הטרדות מיניות בכל האמצעים העומדים לרשותה, מעל ומעבר לנדרש על פי דין, בכדי למנוע תופעות מעין אלו. הנהלת החברה והצוותים הממונים על הנושא משקיעים משאבים רבים וזמן על מנת להטמיע את חשיבות הנושא בקרב המנהלים והעובדים באמצעות קיום סדנאות והשתלמויות לכלל עובדי החברה, מתן הרצאות ייעודיות להנהלות האגפים והמחוזות, חלוקת חומר הסברה ועוד. דירקטוריון והנהלת החברה התוו מדיניות סדורה שנקבעה בנוהל החברה ומיושמת על ידי אורית לאופר, הממונה על מניעת הטרדות מיניות והתנכלות בחברה, עובדת סוציאלית בהכשרתה. במסגרת זו, הוקם ופועל מנגנון של ועדות מרחביות, הדנות בתלונות של עובדות ועובדים ומלווה אותם במהלך התהליך בזמן שהן עוסקות בבירור התלונה. מנגנון הטיפול בתלונות מוסדר בנוהל החברה ומפורסם על כל לוחות המודעות בחברה. כל המקרים אשר הובאו בפני יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה דווחו מיידית לרשויות האכיפה".
