מחזיקי נרות שעיצב שיין שנק, אמריקאי שגר ועובד בשטוקהולם, עבור חברת HAY. הם הוצגו בתערוכה ונמכרו בחנויות העיצוב ברחבי העיר (צילום: באדיבות HAY)
בכל מקום נראו וריאציות על ירוק, כחול ואדום בכהויות שונות. באדומים נראו כתומים מעושנים, בורדו כהה וגם "סלמון" (צילום: באדיבות and tradition)
השאלה אותה שאלו אותנו בכל דוכן בתערוכת הרהיטים והתאורה בשטוקהולם היתה "יש לכן חנות?"
בניגוד למילאנו, שהיא אולי תערוכת העיצוב החשובה בעולם, וככזו מושכת אליה מעצבים מתחומים רבים, נראה שהתערוכה בשטוקהולם מיועדת בעיקר לקניינים.
צבעי העונה גם ברחובות העיר. שטוקהולם. צילום: רונית כפיר
בעוד בראשונה הופכת כל העיר לקרנבל של תצוגות תכלית מרשימות ויוקרתיות, מופעים ומפגשים תוססים (שנועדו גם למלא את מגזיני העיצוב וגם ליצור תדמית לחברות השונות) - השנייה מיועדת בעיקר להציג עיצובים של חברות סקנדינביות וליצור קשרים עסקיים. בכמה מקומות בעיר תלויים דגלים עם הלוגו (הדי מעפן) של התערוכה, אבל נדמה שהעיר מתנהלת כהרגלה תחת הכפור של אמצע החורף השבדי. ועדיין אני ממליצה למעצבות ולמעצבים להגיע לשם. קודם כל, כי שטוקהולם היא מקום למעצבים גם בלי תערוכות, ושנית, דווקא בגלל המיקוד הטרנדים השולטים עולים ממנה בבירור. אולי זה לא המקום להשראה שתעודד יצירות חדשות, אבל אפשר להעמיק כאן את ההבנה במגמות שולטות.
למשל, צבעי העונה:
צבעי העונה (גם שעברה): כתום, ירוק מנטה, אפור וקצת בננה
למעשה, מה שראיתי היה כל כך צפוי ואחיד, שרק בדוכן של זוג שבדיות צעירות
שמדפיסות על טקסטיל היה מפגש מרענן עם סקלת צבעים שונה מזו ששלטה בתערוכה כולה.
אפשר לומר שצבע הפנטון של השנה שעברה, ה"מרסלה", שאיש לא ממש אהב, תפס היטב השנה, יחד עם גווני הפסטל המעושן שבולטים כבר כמה שנים. בכל מקום נראו וריאציות על ירוק, כחול ואדום בכהויות שונות.
באדומים נראו כתומים מעושנים, בורדו כהה וגם "סלמון", בהשראת אחד מצבעי "רוז קוורץ" וקורל למיניהם:
בירוקים - לצד ירוק יער עמוק (עליו כתבתי כאן)
נמצא ירוק "מרווה" מעושן ואפור יותר (Jade), והבלחות של מנטה בהיר. הכחולים שימשו רקע דרמטי לביתנים רבים - כחול עמוק וכהה לצד כחול פטרול-אפור ומעושן יותר. פה ושם נראו כמה נגיעות של צהוב חרדל, אבל בגדול אלו הגוונים ששבו והופיעו בכל דוכן ובכל חברה.
גוונים שונים של כתום בפופים מרופדים בבדי צמר
התצוגה של חברת Jonas Ihreborn, גם היא בירוקים ואדומים
אחרי כמה ימי שיטוטים ברחובות שטוקהולם שמתי לב שאלו בדיוק הצבעים שניבטים אלי מהבתים: הבורדו העמוק שצובע את בקתות העץ, גווני החמרה של הלבנים במבני הציבור והכנסיות, והגגות שלהם - בירוק מנטה או ירוק מרווה. מדי פעם בצבץ שם גם כחול כהה או כחול אפור.
ספות מקולקציית BLOB של Jonas Ihreborn, בירוקים עמוקים וטורקיז. השולחנות בפטרול וירוק מעושנים
ייתכן שהצבעים האלו מסמנים בעצמם טרנד - זה של המשקל הגובר של העיצוב הסקנדינבי בסצנת העיצוב העולמי - כי נראה שהגוונים השולטים במקומות רבים בעולם מגיעים דווקא משם, גוונים שמוכרים כבר שנים מקולקציות של חברות כמו Muuto ו-Norman Copenhagen.
כריות של חברת HAY בשלל גוונים מעושנים, על מדפים בגוון הקיר - אפור ירקרק. גם המונוכרום שולט
טון סור טון: אפור ירקרק על אפור ירקרק. זהב, בורדו, ואגרטלים בכחול כהה וסלמון. בתצוגה של Ferm Living
ספה בכחול כהה על רקע קיר כהה, מתוך הקטלוג של and tradition. אה, והעציץ הטרנדי מכולם, כמובן
אופן השימוש בצבעים ובגוונים השונים גם הוא מאפיין את השנים האחרונות: במקום קונטרסט - כלומר ניגוד בין צבעים בהירים לכהים, או בין צבעים מנוגדים - נעשה שימוש רב דווקא בצירופים של משפחות גוונים. למשל, כמה גוונים שונים של ירוק באותה הספה, או מה שמכונה "טון סור טון", כמו מדפי התצוגה של HAY, שנצבעו בצבע זהה לקיר. המגמה הזו מבליטה מאד את האביזרים, שעליהם אכתוב בפוסט הבא.
חומרי העונה
גם החומרים שכיכבו השנה ברהיטים לא היו הפתעה: לא מעט עץ, לרוב מעוגל או מכופף, באלון המוכר והמשומש ובסקנדינבים הבהירים - אשה (Ash), שעדיין פחות נפוץ אצלנו, והליבנה (Birch). בגרסאות הכהות מעט יותר מדובר לרוב באגוז אמריקאי. באבנים בלט כצפוי שיש קררה מגוייד באפור-לבן, ובבדים הרבה מאד לבד וצמר - בדים שנראים מעולה אבל מסתדרים קצת פחות טוב עם מזג האוויר המקומי שלנו, הן מבחינת החום והן מבחינת אבק. את הנחושת והפליז מחליף בהדרגה הזהב - כחלק מהצעידה אחורנית אל שנות העשרים. גם בחנויות לעיצוב הבית ברחבי העיר ראינו המון פריטים מוזהבים (חלקם נראו אחר כך במזוודה שלי).
בדים עבים וחמים, רגלי זהב דקות. עוד מקולקציית PIPE של Jonas Ihreborn
צורות וקווים
אבל היו אלו דווקא הקווים והצורות שחיברו את החומרים והצבעים לכדי כיוון חדש: אר דקו.
ביותר ויותר ספות וכורסאות, קווי המתאר המעוגלים של שנות ה-50 הפכו השנה לישרים, או לאליפסות קישוטיות. הרגליים דקות וגיאומטריות. גם באביזרים ניכרו השפעות של שנות העשרים, תקופה שהתאפיינה בקווים גיאומטריים פשוטים, בשאיפה לפשטות ולנוחות ובמודעות לעיצוב "מודרני". ראו, למשל, את השרפרף הזה:
בעיני השימוש בזהב ובאבן, הקווים העדינים והדקים והקימורים המעוגלים שואבים השראה מהתקופה הזו. קל מאוד לראות את זה בתאורה: מנורת Bellevue
שעיצב ב-1929 ארנה יאקובסון, המעצב הדני המודרניסטי הנודע, הוצעה השנה בקולקציה של and tradition בשלל וריאציות של מנורת קיר או מנורה רצפתית, ובכמה צבעים.
גם גוף התאורה של חברת pholc עושה שימוש יפה בקווים המעודנים, המינימליסטיים והמודרניים של התקופה, כמובן עם זהב:
מנורת MOBILE של חברת pholc
ראיתי בחנויות גם לא מעט אביזרים שמחזקים את הקו הזה. לצד מראות ומתלים נראו לא מעט מחזיקי נרות בתערוכה, שגם הם געגוע מפוברק לתקופה בה בתים פרטיים עדיין הוארו באור נרות (לפחות על פי "אחוזת דאונטון", שלדעתי גם היא ממחוללות הטרנד הזה).
מחזיקי נרות מעלפים בעיצוב שיין שנק עבור HAY
מחזיקי הנרות בתמונה שלמעלה עוצבו בידי שיין שנק (Shane Shneck), אמריקאי שגר ועובד בשטוקהולם, עבור חברת HAY. הם הוצגו בתערוכה ונמכרו בחנויות העיצוב ברחבי העיר. בנסיעה שאופיינה באפס חרטות (על דברים שרציתי אך לא קניתי) הם אולי הדבר המוזהב היחיד שאצטער שלא נכנס למזוודתי (מפאת מגבלות מ.מ.מ - מחיר, משקל, מקום). טוב, הייתי חייבת לשמור סיבה לחזור.
