בין שלל אירועי האופנה שייצאו לדרך במסגרת שבוע האופנה ניו יורק שייפתח מחר (חמישי), יוצג גם שיתוף פעולה אופנתי אך לא שגרתי בין האמן הישראלי המצליח ניר הוד למעצבת הפנים והטקסטיל הוונצואליאנית-אמריקאית מריה בריטו, מהשמות הבולטים בסצנת העיצוב הניו-יורקית.
בפרזנטציה שתתקיים במלון SoHo House בעיר, תחשוף המעצבת עשרה דגמים של תיקי עור מרובעים עם הדפסים דיגיטליים המבוססים על עבודות אמנות של הוד מהתערוכה FOREVER, שהוצגה במוזיאון תל אביב במרץ 2005. מחירי התיקים, 775-700 דולר, נגישים יחסית לשמה הנחשב של המעצבת, ובטח ביחס למחירי עבודותיו של הוד המתנוססות עליהן.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
קולקציית הקפסולה הזו מצטרפת לשיתוף פעולה נוסף של הוד הקורץ לעולם האופנה, הפעם עם מעצב האופנה הישראלי יגאל עזרואל, שפועל בתעשיית האופנה האמריקאית מתחילת שנות ה-2000. במקרה הזה דמויות מתערוכת Genius של הוד, שהוצגה ב-2011 בגלריית פול קסמין בניו יורק, מתנוססות על שני צעיפי קשמיר של המעצב. 450 דולר והאמנות של הוד תוכל להיכרך גם סביב צווארכם.
הצעיפים, ובהם דמות שנראית כילד מחזיקה ביד סיגריה בוערת, הושקו לקראת סוף השנה האזרחית הקודמת, והסתמנו כלהיט מתנות כריסטמס, על רקע לא מעט דיווחים מפרגנים בעיתונים ומגזינים כניו יורק טיימס, ELLE ו-Interivew. אם תשאלו את הוד, הוא כבר שוקד על שיתופי הפעולה הבאים, כולל בושם ראשון עם חברת Kilian היוקרתית.
החיבור בין אמנים למעצבי אופנה אינו עניין חדש. כבר בשנות ה-30 של המאה הקודמת עבדה המעצבת אלזה סקיאפרלי עם סלבדור דאלי וז'אן קוקטו, ומאז ידענו שיתופי פעולה גדולים ומסעירים כמו זה של דמיאן הירסט עם ליווי'ס, ריצ'ארד פרינס עם מארק ג'ייקובס בלואי ויטון בעשור שעבר, או ציוריו של רובי סטרלינג בשמלות ההוט קוטור של ראף סימונס בכריסטיאן דיור. אולם בשנים האחרונות הצימוד אופנה-אמנות בהחלט מראה סימני התבססות והתחזקות, כך שלא עוברת עונה מבלי שניחשף לקולקציית אופנה שמעורב בה אמן בולט.
"זאת ג'סטה אדירה שעולם האופנה עושה לעולם האמנות", אומר הוד, 45, בשיחת סקייפ מהסטודיו שלו בניו יורק. "אופנה ואמנות מזינות אחת את השנייה. עולם האמנות רוצה את האטיטיוד והאימפקט שיש לאופנה, ועולם האופנה מתיימר להיות עולם האמנות בדרגים הגבוהים שלו. קח, למשל, אמן כמו טקאשי מורקאמי. אף סוחר אמנות, גלריה או מוזיאון לא היו יכולים לעשות לקריירה שלו את התנופה שלואי ויטון עשו לו. אותו דבר עם רובי סטרלינג לדיור. אם אתה אמן מספיק טוב ומוכשר, ויש לך את היכולת לתרגם את האמנות שלך לעוד אפיקים - זה הדבר הכי מדהים שיכול להיות".
שיתוף הפעולה בין הוד לעזרואל נולד מתוך חברות קרובה בין השניים. על אף שהם מגיעים מרקעים שונים, הצליח כל אחד מהם לבנות קריירה בינלאומית, עם נוכחות מרכזית בתעשיית האופנה והאמנות של ניו יורק. "ניר הוא חבר טוב, ולכן תהליך העבודה איתו היה מאוד אישי", אומר עזרואל, שמתמיד להציג בשבוע האופנה בניו יורק, ותצוגתו הנוכחית תתקיים בשישי הקרוב. "אני מאוד אוהב את בחירת הצבעים של ניר ואת האסתטיקה שלו, ובכלל, אמנות תמיד היתה השראה עבורי, והיא מאפשרת לי לראות דברים בפרספקטיבה אחרת. אני מאמין ששיתוף הפעולה עם ניר יצר ממד חדש של האובייקט, ונותן ללקוח ערך מוסף – זה לא רק עוד פריט מעוצב, אלא גם אמנות עכשווית. אני מקווה ששיתוף הפעולה ימשיך. אנחנו כבר מדברים על רעיונות שאולי יתפתחו בעתיד הקרוב".
כפי שניתן ללמוד ממקרי עבר, שיתופי הפעולה בין אמנים למעצבים הם סיטואציה של WIN-WIN לשני הצדדים. האמן זוכה לחשיפה רחבה יותר באמצעות האופנה, ובית האופנה נהנה מהמעמד המכובד שאופף את עולם האמנות. "אופנה בונה אייקון, והמקום הזה מעניין אותי, כמו גם לרצוח את האייקון, לשבור אותו ולבנות אותו מחדש", אומר הוד שהתכתב בעבודותיו לאורך השנים לא פעם עם תרבות הפופ, הקיטש והאופנה, אולם כעת הוא רואה באופנה יותר מקפצה לקהל רחב מאשר מקור השראה. "בשנים האחרונות אופנה מדברת אליי פחות. אני כבר כמעט לא פותח ספרי צילום או מנוי על מגזינים. זאת כנראה שאלה של זמן וגיל. אתה יוצר לעצמך ארכיון פנימי שממנו אתה יוצר, ופחות צריך את החוץ. אני לא מחפש היום שאופנה תעורר בי משהו, אבל אם זה קורה - זה מקסים".
כשנשאל הוד מי קהל היעד שלו, הוא עונה מבלי להתיפייף: "יש אספנים שרכשו את הצעיף ותלו אותו אצלם בדירה, אחרים קנו את הצעיפים כי הם אוהבים את האסתטיקה שלהם, וחלק קנו כי אין להם מספיק כסף לרכוש את עבודת האמנות".
למעשה, אתה יוצר כאן מרצ'נדייז של האמנות שלך?
"אחד הלהיטים הכי גדולים שעשיתי היו תחתיות לכוסות עם דוגמה של שורות קוקאין. הניו יורק טייימס בחר בזה כאחד מעשרת המרצ'נדייז הבולטים בעולם האמנות. בעקבות אותן תחתיות לכוסות, אנשים הגיעו לגלריה. זאת דרך מדהימה לשווק את האמנות בצורה אליטיסטית ומחוכמת.
"הרי כמה אנשים יכולים באמת ליהנות מהאמנות שלך אחרי שהיא מוצגת בגלריה או מוזיאון ונמכרת לאספנים? רציתי שליותר אנשים יהיה חלק ממני ובמחיר הגיוני. גם לי אין תמיד את הכסף לרכוש אמנות, או שאני לא רוצה להוציא עליה הרבה כסף - אז אני מסתפק בחלק קטן מהאמן".
האם זה מעלה או מוריד את המחיר של עבודת האמנות עצמה?
"אני לא ארט דילר, אבל ממה שידוע לי שיתופי פעולה של אמנים עם בתי אופנה הקפיצו את המחירים שלהם בטירוף. על עצמי אני לא יכול להעיד, כי עוד לא עבר מספיק זמן מההשקות של הצעיפים והתיקים, אבל לא הייתי עושה משהו שיכול להזיק לאמנות שלי".
לדעתך מגמה כזאת יכולה לפרוח גם בישראל עם מעצבים, מותגים ואמנים מקומיים?
"זאת שאלה של זמן עד שאמנות ומרצ'נדייז יתפסו בישראל. השוק לא מספיק גדול בשביל להכיל משהו מהסוג הזה. בשנים האחרונות חל שינוי, כמו האתר ויטרינה של דנה גילרמן, שמוכר מרצ'נדייז של אמנות (בין היתר, גם את עבודותיו של הוד, א"י), אבל הוא עוד בחיתוליו. לא מזמן נתתי הרצאה מול סטודנטים בבצלאל, ואתה רואה איך אנשים לא מבינים עדיין איך אפשר לתרגם אמנות לעוד אפיקים".
האם צפוי שיתוף פעולה בינך לבין אחותך הצעירה, המעצבת ליהי הוד ?
"אני מעריץ את ליהי. היא סופר מוכשרת ואין ספק שיום אחד נעשה שיתוף פעולה. מבחינה אנרגטית זה יהיה נכון - רק צריך למצוא את המה ומתי".
