לעומר ברק, תסריטאי, עיתונאי ומחבר הספר "לחוץ חתונה" (הוצאת מודן) שייצא בקיץ הקרוב, נמאס להיות "המטומטם היחיד עם ז'קט", כדבריו. לפני שלושה שבועות הוא קיים הרצאה משותפת ביפו עם עיתונאי ידיעות אחרונות רענן שקד, שבסיומה הלכו השניים לשתות בבר סמוך. חברה שהצטרפה אליהם הופתעה למצוא את שני הבחורים לבושים במקטורנים. "מה נסגר? ברחתם מחתונה?", היא שאלה בטון סרקסטי, אומר ברק. "חשבתי לעצמי, איך בשנת 2016 אתה צריך להסביר במדינה המתקדמת-מפגרת שלנו למה אתה מתלבש יפה", הוא ממשיך, "ולמה ללבוש ז'קט ולצאת מהבית לבוש כמו בן אדם תמיד מלווה בהערות, כמו האם אני בדרך לחתונה, ללוויה, או למה לא השארתי את הז'קט ברכב".
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
למחרת המקרה פרסמו ברק את שקד פוסט בעמודי הפייסבוק שלהם, והכריזו על "רביעי בז'קט": יום אחד בשבוע בו עושים כבוד לז'קט המחויט, מתוך כוונה לשנות את הרגלי הלבוש של הגברים בישראל. בינתיים המהלך תפס תאוצה בעיקר בקרב חברים מהברנז'ה, כמו העיתונאי אילן לוקאץ', מגישת החדשות דוריה למפל והכותבת מיקה אלמוג, שהצטלמו לבושים בז'קט תחת ההאשטג #רביעי בז'קט. ביום שני השבוע הושק גם עמוד הפייסבוק הרשמי שלהם. למרות שצבר בסך הכול 320 לייקים ביומיים מאז עלייתו לאוויר, הוא הביא את השניים במהירות שיא אל אולפני הטלוויזיה, ועושה רושם שעורר לחיים את המתלבשים הרדומים שחבויים בתוכנו.
במדינה שאין בה קוד לבוש רשמי, למעט במגזר העסקי והמשפטי, נתפס הז'קט כבחירה גנדרנית על גבול האובר-דרסד וזוכה להערות מציקות. תרבות הלבוש השלומפרית של מרבית הגברים בישראל לא נוצרה יש מאין, אלא נבנתה על יסודות הלבוש של בני העלייה השנייה, שמרדו בהוריהם הבורגנים והחליפו את החליפות מאירופה במכנסי חאקי וחולצה כחולה. בני המושבות שלבשו חליפות מחויטות וכן העירוניים בתל אביב של שנות ה-30, הפכו למוקצים בעיני הדור החדש של אנשי הכפיים, והם הואשמו כמעודדים ראוותנות בחברה שתבעה את הביטוי "הצנע לכת". נוחות היתה ונשארה ערך עליון בעיני המתלבש הישראלי, מה שהפך את נעלי הקרוקס, החולצות הגזורות והמכנסיים הקצרים שהם בעצם תחתוני בוקסר אמריקאיים, לפריטים מקובלים ברחוב.
גם אישי ציבור וסלבריטאים בישראל מעדיפים מראה שלומפרי וחסר צורה, ואין ספק כי הם תורמים להשרשת הרגלי הלבוש הללו בחברה. קחו לדוגמה את טרנד הטוניקות הגדולות והלא מחמיאות עם הסקיני ג'ינס – מראה שחתומים עליו גיבורי שטיח אדום כיהודה לוי ואיתי תורג'מן. וזה עוד לפני שהתחלנו לסמן את מצבם של פליטי ריאליטי שמגיעים לאירועים בג'ינס קרוע מהשירות הצבאי, חולצה שגדולה עליהם במידה או ארבע, ונעליים שלא צוחצחו מעולם.
היחידים שבולטים בלבוש מושקע ואלגנטי, ולעולם לא יחמיצו הזדמנות ללבוש ז'קט איכותי וממותג, הם כוכבי הזמר הים תיכוני, כמו דודו אהרון, אייל גולן ומשה פרץ, שממשיכים את תרבות הלבוש האלגנטית שהיתה נהוגה בקרב גברים בארצות ערב כמו עירק, לבנון ומרוקו.
"אין סיבה שז'קט לא יהפוך להיות פריט לבוש יומיומי בישראל", טוען בנחרצות רענן שקד. "אם נשים רגע בצד את החודשים יולי ואוגוסט, ז'קט יגרום לגברים להיראות טוב יותר, עם צללית אלגנטית ומראה אסוף ומכובד. באופן כללי, אני שואל: למה להיראות מרושלים או להיראות רע, כשאפשר ללבוש ז'קט ולהיראות טוב יותר? התשובה היא שאין סיבה. הסיבה היחידה שמונעת ממני ללבוש ז'קט באופן קבוע היא שאין לזה לגיטימציה ברחוב הישראלי, למעט במגזרים עסקיים כמו עורכי דין ובנקאים".
ז׳קטים יכולים לקחת אותך רחוק. למעשה, הם יכולים לא רק למנף לך את הקריירה, אלא ממש לעשות לך אחת! ואת הבוקר הזה אנחנו ר...
Posted by רביעי בז׳קט on Tuesday, January 26, 2016
שקד לא מנתק את תרבות הלבוש האופטימלית מהתרבות הכללית. "הרחוב הישראלי מכוער וחסר סובלנות", אומר שקד, "ואני מקווה שהשינוי בלבוש ישפיע גם על האופן בו אנשים מתנהגים - שיתייחסו יותר יפה לזולת, ובאופן כללי יהיו טובים יותר".
לברק את שקד חשוב להדגיש כי לא מדובר באקט אופנתי. "אנחנו לא פאשניסטים", אומר ברק. "אנחנו לא מבינים באופנה ואין לנו עניין להסתובב לבושים בחליפת שלושה חלקים". כפועל יוצא מכך, כל אחד מהם מחזיק במספר מצומצם של ז'קטים בארון, אבל בגזרה טובה ומחמיאה. ברק מספר שהוא קונה את הז'קטים שלו אצל טומי הילפיגר, גוסטו ביפו וברשתות מנגו וזארה. שקד, לעומת זאת, מחזיק בז'קטים של בגיר, מנגו, בננה ריפבליק וז'קט החתונה שלו בעיצוב ג'ורג'יו ארמאני. "הז'קט של ארמאני הוא הטוב ביותר שיש לי בארון - משדרג כל מראה", הוא אומר.
האם לדעתם היוזמה החדשה תשנה את הרגלי הלבוש של הגבר הישראלי? "אני מקווה שזה יתפוס, אבל אני לא מצפה למהפכה המונית", אומר שקד לסיכום. "מספיק שכמה גברים יקבלו לגיטימציה ללבוש ז'קט, גם אם בצחוק, אז הרווחנו".
