לפני זמן מה קיבל ד"ר אבינועם בר לב, רופא תעופה בכיר, שיחה מפתיעה. השיחה הגיעה בטלפון לווייני היישר ממטוס שעשה דרכו מעל לאוקיינוס האטלנטי. "היה על המטוס אדם שהקיא ואיבד את ההכרה כתוצאה מהתייבשות", מספר ד"ר בר לב. "האדם היחיד שהיה על הטיסה ויכול היה לטפל בו היה וטרינר. הווטרינר המבוהל התקשר אלי ואמר: 'אני רופא חיות. אין לי ניסיון ברפואה של בני אדם'. הרגעתי אותו והסברתי לו שהמיומנות בהחדרת עירוי בעת ניתוחים בכלבים וחתולים יכולה לסייע לו עכשיו. אמרתי לו: 'כל מה שאתה צריך זה לעשות פרפר'. והוא אכן הצליח והחדיר עירוי לאדם המיובש".
כשאתם עולים על מטוס, סביר להניח שאתם יותר עסוקים בבושם שקניתם בדיוטי פרי ובהתרגשות לקראת ההגעה לחו"ל מאשר באפשרות שדווקא בזמן הטיסה תעברו אירוע רפואי. אבל אירועים כאלה בהחלט קורים, והם יכולים להוביל למגוון של סיטואציות הזויות שמתרחשות לאחר שבמערכת הכריזה נשאלת השאלה המכרעת: "יש רופא על המטוס?". כל רופא - כירורג או פתולוג, גנטיקאי או סטאז'ר, בדרכו לכנס, לירח דבש או לרילוקיישן - עשוי להיות זה שעונה בחיוב, והוא זה שיידרש לספק טיפול לאדם שלא תמיד הוא מיומן להתמודד עם הבעיה הרפואית שלו, שהוא אינו מכיר את התיק הרפואי שלו, ושבסבירות גבוהה אין ברשותו את הציוד המלא שנדרש לטיפול בו.
לנוכח העובדה שמספר הטסים ברחבי העולם הולך ועולה בהתמדה, הסוגיה הבעייתית הזאת הפכה בשנים האחרונות ליותר ויותר מדוברת, ושורה של מאמרים פורסמו בכתבי עת רפואיים במטרה להעלות את המודעות לנושא. האחרון שבהם נערך על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה, פורסם בספטמבר האחרון בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine, והציג מדריך של ממש לאנשי רפואה. המדריך כולל את פירוט המצבים הרפואיים השכיחים שבהם הם עשויים להיתקל במהלך הטיסה ואיך עליהם לטפל במצבים האלה. אך בהנחה שעל הטיסה שלכם לא יהיה רופא שקרא את המאמר הזה, או רופא בכלל, מה צפוי לקרות אם דווקא בגובה של עשרות אלפי רגל יתקוף אתכם אירוע שדורש טיפול דחוף?
סיכוי של 16 למיליון
נתחיל בחדשות הטובות: הסבירות שאירוע רפואי יקרה לכם במהלך הטיסה נמוך ביותר. חוקרים מהמרכז לרפואת חירום באוניברסיטת פיטסבורג, פנסילבניה, פרסמו ב־2013 מאמר ב־New England Journal of Medicine, שהתבסס על ניתוח של אלפי שיחות לוויין שהתקבלו במרכז התמיכה לרפואת טיסה הממוקם באוניברסיטה. המחקר, שהתבסס על 11,920 קריאות חירום שהתקבלו מטיסות של חמש חברות תעופה גדולות, מצא שרק באחת מתוך כל 604 טיסות מתרחש אירוע חירום רפואי, וכי הסיכוי של כל אחד מאיתנו לעבור אירוע רפואי במהלך טיסה עומד על 16 למיליון.
גם אם מתחשבים בעובדה שרק מקרים רפואיים חמורים יחסית מדווחים למרכז לרפואת החירום, עדיין מדובר בסיכוי קלוש. על פי סטטיסטיקה אחרת שנמסרה למגזין מנטה על ידי חברת MedAire האמריקאית המספקת תמיכה למצבים רפואיים בעת טיסה, מתקבלות 37.5 פניות לסיוע רפואי על כל מיליון טסים.
לפי המחקר של אוניברסיטת פיטסבורג, הסיכוי למות, חס וחלילה, עקב אירוע רפואי במהלך הטיסה נמוך אף יותר. רק 36 מקרי חירום במהלך תקופת המחקר הסתיימו במותו של הנוסע - 0.3%. ב־30 מהמקרים הנוסע נפטר במטוס עצמו, ובשישה נוספים - לאחר הנחיתה. ברוב המקרים האלה (86%) סיבת המוות הייתה דום לב.
במילים פשוטות, אם בריאותכם תקינה, טיסה לא אמורה להיות סיטואציה בעייתית עבורכם. לעומת זאת, אם אתם סובלים ממחלה מסוימת או נמצאים בסיכון בריאותי כלשהו, תנאי הטיסה עלולים להשפיע עליכם לרעה. "באוויר שאנו נושמים במהלך הטיסה יש כ־25%־35% פחות חמצן ממה שיש על פני הקרקע, והוא גם בחלקו אוויר ממוחזר באיכות נמוכה יותר", מסביר ד"ר בר לב, טייס, יועץ לצוותי אוויר ב"אל על" ומנהל היחידה לרפואה תעופתית במכון מור. "בנוסף, המטוס נע במהירות של 800 קילומטר לשעה, ובמהלך טיסות ארוכות חוצה שניים או שלושה קווי אורך, דבר שעלול לגרום לג'ט לג. הנוסעים חשופים ללחץ אטמוספרי גבוה, לטלטלות, לרעש ממושך, ולעתים גם לקרינה קוסמית גבוהה שעלולה לגרום למכת שמש. כל הגורמים האלה, שנוסעים בריאים יתמודדו איתם בקלות, עלולים להחמיר את מצבם של אנשים שמלכתחילה נמצאים בסיכון בריאותי".
תוסיפו לתנאים האלה את העובדה שאוכלוסיית הטסים כוללת יותר ויותר פנסיונרים מעל גיל 65, שמנצלים את הזמן שהתפנה כדי לטייל ברחבי העולם, והרי לכם חתך אוכלוסייה הולך וגדל שעבורו הסיכוי להזדקק לרופא על המטוס הוא ממשי ביותר. ויש גם מספרים: לפי נתוני הלמ"ס בין השנים 2005 ל־2014 חלה עלייה של למעלה מ־90% במספר הטסים שגילם מעל 60 - מ־485,000 ל־945,000!
סיוע מחבר טלפוני
אז אם אחרי הכל תידרשו לסיוע רפואי בזמן הטיסה, מיהו בעל המקצוע שיטפל בכם? ובכן, נכון להיום זה עניין של מזל. לפי המחקר מאוניברסיטת פיטסבורג, הסיכוי שזה יהיה רופא עומד על 48%, הסיכוי לזכות באח או אחות הוא 20%, איש שירותי הצלה, למשל פרמדיק - 4%, ובעלי מקצועות פרא־רפואיים אחרים - 3.7%. במקרים הנותרים (24.3%) יטפלו בכם דיילים, שמחויבים לעבור קורס עזרה ראשונה במסגרת הכשרתם.
אף על פי שזה די מלחיץ לחשוב שאם תיתקפו באירוע לב בעת טיסה, מי שיטפל בכם עשוי להיות מומחה לפריון ולידה, למשל, המידע הבא עשוי להרגיע אתכם: ברגע האמת מי שיטפל בכם לא יהיה לבד. צוות המטוס יסייע לו להזעיק "חבר טלפוני" - מומחה לרפואת טיסה או לבעיה הרלוונטית שנמצא על הקרקע, והדיאלוג איתו מתבצע באמצעות תקשורת לוויינית. חלק מחברות התעופה מנויות למרכזי רפואת חירום שמתמחים במתן תמיכה וייעוץ מסוג זה. "בחברת אל על החיבור הזה נעשה באמצעות קשר לווייני שמאפשר לאדם שבמטוס לתקשר עם מרכז השליטה", מסביר ד"ר בר לב. "המרכז הזה מקשר, באמצעות תחנת ממסר, את מי שנמצא במטוס לרופא אחראי או אפילו לבית חולים".
ומה בנוגע לציוד הרפואי? ד"ר מליסה מטיסון, רופאה בכירה בבית החולים הכללי במסצ'וסטס, מצאה עצמה לפני כארבע שנים מנסה לסייע לחולת סוכרת שנתקפה בהיפוגליקמיה (מצב שבו רמת הסוכר בדם נמוכה באופן מסוכן) בטיסה ואיבדה את הכרתה. מטיסון נתקלה במצוקת ציוד קשה. היא נברה בתיק העזרה הראשונה של המטוס וחיפשה לשווא אחר גלוקגון, הורמון לאיזון רמת הסוכר, וסוכר מסוג דקסטרוז להחדרה לווריד, ולבסוף נאלצה לאלתר עם צורות אחרות של מתן סוכר. את הקושי שחוותה בזמן הניסיון הנואש לאתר ציוד ואת הדקות הקריטיות שחלפו עד שהדיילות הגישו לה את תיק העזרה הראשונה, תיארה מטיסון במאמר שפרסמה ב־2011 בכתב העת JAMA. במאמר היא אף חשפה את העובדה שלמעשה אין תקנון מחייב עבור חברות תעופה לתכולת תיק העזרה הראשונה ולאופן שבו מסדרים אותו.
עם זאת, ברוב חברות התעופה הגדולות מדובר כנראה בציוד מספק למדי. ד"ר עדי פוקס, מומחית ברפואת משפחה, טייסת פרטית ורופאת תעופה באל על, מפרטת מה כולל תיק העזרה הראשונה של החברה: אספירין, תחבושות, משככי כאבים, עירוי נוזלים, מכשיר הנשמה, חמצן רווי, קטטר ודפיברילטור (אלקטרודות למתן שוק חשמלי ללב). הציוד נבדק מדי שלושה חודשים, ובכל פעם שתיק נפתח הוא מוחלף בתיק חדש.
אם איש המקצוע שעל הטיסה וכל יועציו על הקרקע לא עזרו ומצבו של החולה מידרדר, קיימת אפשרות לשקול גם נחיתת חירום, והיא אף מתקבלת בכ־7% ממקרי החירום הרפואיים. איך הטייס מקבל את ההחלטה לשנות את מסלול הטיסה, לשבש את מהלך טיסתם של כל שאר הנוסעים, להפעיל מגדלי פיקוח ולדחות את נחיתתן של טיסות אחרות? גם כאן אין קווים מנחים חד משמעיים. בכל מקרה, הטייס לא ימהר לקבל החלטה דרמטית שכזאת. "נחיתת חירום עולה כ־70 אלף דולר ומעלה, והיא גם גורמת לאיחור בטיסות העתידיות. עם זאת, בעת הצורך, כשחולה מסוים נמצא בסכנה, עשויה להתקבל החלטה כזאת", אומר ד"ר בר לב.
אז אם אתם בריאים, אתם יכולים להמשיך לטוס בנחת. אם אתם במצב בעייתי מבחינה רפואית, יש טיפולים שתוכלו לעבור כדי להפחית את הסיכון לאירוע בזמן הטיסה (ראו מסגרת). במקרים מרחיקי לכת אפשר אפילו לשקול לדחות את הטיסה. בכל מקרה, אם הסטטיסטיקה תתפוס אתכם בפינה וכן תיתקפו באירוע כלשהו בגובה של עשרות אלפי רגל, נותר לכם רק לקוות שיהיה על הטיסה רופא או פרמדיק - או לפחות וטרינר.
כוננות טיסה: אילו מצבים רפואיים עלולים להחמיר בעת טיסה וכיצד אפשר להפחית את הסיכון?
הפרעות נשימה
הסיכון: אצל אנשים הסובלים למשל מאסתמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית, האוויר הדחוס שבמטוס עלול לגרום לקוצר נשימה.
ההמלצה: חולי אסתמה צריכים, כמובן, להצטייד במשאף לפני העלייה לטיסה. עבור חלק מחולי ה־COPD, ייתכן שרופא ימליץ לבטל את הטיסה או לדחות אותה.
מחלות לב וכלי דם
הסיכון: האוויר הדליל בחמצן במהלך הטיסה עלול לגרום להתכווצות של כלי הדם ולכך שפחות חמצן יגיע אל הלב. אצל אנשים הסובלים ממחלות לב, שיש להם היסטוריה של התקפי לב או נטייה לסתימות בכלי הדם, מצב זה עלול להוביל לתעוקת לב (תחושה של לחץ בחזה).
ההמלצה: פרט לתרופות הקבועות חולי לב יכולים לקחת איתם לטיסה ספריי איזוקט, שמיועד למניעת התקפי תעוקת חזה ולטיפול בהם באמצעות הרחבה של כלי הדם.
שברים טריים
הסיכון: אם יש לכם שבר בן כשבועיים או פחות, קיים סיכון שהוא גרם לקריש דם, שעלול להיסחף ממקומו דווקא בעת הטיסה.
ההמלצה: אם השבר אירע בימים שלפני הטיסה, עדיף לדחות את הנסיעה.
קרישיות יתר
הסיכון: פקקת ורידים היא מצב של היווצרות קריש דם בווריד כתוצאה מחוסר תזוזה ממושך. קריש הדם עלול להיסחף לריאה או ללב ולגרום לשבץ או להתקף לב.
ההמלצה: לגרוב גרביים אלסטיים שמספקים סוג של תמיכה לכלי הדם, וכן לקום מדי פעם מהמושב וללכת לאורך המטוס כדי להגביר את זרימת הדם. אפשרות נוספת היא שימוש בזריקת קלקסן להפחתת הקרישה. בכל מקרה, לאנשים הסובלים ממצבים אלה או לחולים במחלה כרונית מומלץ להתייעץ עם רופא.
ייעוץ מקצועי: ד"ר עדי פוקס, מומחית ברפואת משפחה, טייסת פרטית ורופאת תעופה באל על.
