בכניסה לתערוכת הרטרוספקטיבה שנערכה לדיוויד בואי במוזיאון ויקטוריה & אלברט בלונדון בשנת 2013 (ומאז נדדה אל ברלין ופריז) הוצבה כתובת ניאון אדומה על רקע שחור, שתיארה במשפט אחד את עשייתו האמנותית של אחד המוזיקאים הגדולים והבולטים של המאה ה-20: David Bowie is Crossing The Border. בואי, שהלך לעולמו אמש (ראשון) לאחר מאבק של 18 חודשים במחלת הסרטן, ויומיים לאחר יום הולדתו ה-69, היה אמן פורץ גבולות, האיש ממאדים, חבר מכוכב אחר, ומי שהצליח לכנס תחת כנפיו הצבעוניות של זיגי סטארדסט והעכבישים ממאדים את כל מי שחש מעט מוזר בעולם הזה.
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
עם תסרוקת מאלט באדום אש, גבות מגולחות, איפור פנים בהיר, ליפסטיק אדום, חליפת קווילט משני חלקים בעיצובו של פרדי בורטי, שעוצבה במיוחד לסיבוב ההופעות של האלבום, ומגפיים שטוחים של מתאגרפים בצבע אדום - דיוויד בואי היה הגיבור הכי גדול שעולמות המוזיקה, האופנה והתרבות יכולים היו לבקש. עכשיו נותרה ממנו המורשת המפוארת והתואר שאף אחד לא יוכל לקחת ממנו: אייקון האופנה הגדול ביותר בכל הזמנים.
קרוב לחמישה עשורים שבואי יוצר מוזיקה וסרטים, פסי קול ועבודות אמנות, כך שכמעט בלתי אפשרי לכמת את עשייתו לכדי טקסט אחד, וכך גם בכל הנוגע להשפעתו על עולם האופנה לאורך השנים. הרבה לפני שמדונה הבינה שהחלפת זהויות מדי אלבום חשובה לעסקים, בואי המציא את עצמו מחדש חדשות לבקרים והוגדר כזיקית.
העמימות המינית, משחקי המגדר התכופים שהגיעו לשיאם בתקופת הגלאם רוק יחד עם לו ריד ז"ל ואיגי פופ, ההתמסחרות המוזיקלית באייטיז, החיפוש אחר צלילים חדשים בשנות ה-90 וההתבגרות האלגנטית בניו יורק לצד אשתו, הדוגמנית הסומלית אימאן - כולם לווו גם בסגנון לבוש מגובש והרמוני, כיאה ליוצר שמעולם לא הפריד בין המוזיקה שיצר לפרסונה שהציג.
תעשיית האופנה לא נותרה אדישה לכישרון הענק שהיה, והיא חיבקה את בואי וציטטה אותו כמעט בכל דרך אפשרית. אחד האלבומים שזכה למחוות רבות מכל היה Aladdin Sane משנת 1973, אלבומו השישי של בואי. על העטיפה מופיע בואי כשעל פניו מצוירת צורת ברק באדום וכחול. בסיבוב ההופעות לבש את אחד הפריטים האיקונים שלו: בגד גוף א-סימטרי בדוגמת פסים ומעוינים, עשוי צמר מוהיר בעיצובו של היפני קנסאי יאממוטו, שעוצב עבורו במיוחד. בתצוגת האופנה של ז'אן פול גוטייה לאביב-קיץ 2013, זכה בגד הגוף הזה למחווה בדוגמת כוכבים צבעונית, לרגל 40 שנה לצאת האלבום הבלתי נשכח.
דמותו של בואי כפי שהיא נשקפת מעטיפת אותו אלבום הסעירה לאורך השנים צלמי אופנה רבים - ממריו טסטינו ועד הישראלית תמר קרוון, שצילמה את הדוגמנית ומגישת הטלוויזיה אילנית לוי בדמותו. אולם שער מגזין האופנה המפורסם ביותר הוא זה של ווג בריטניה ממאי 2003, ובו מופיעה קייט מוס על בדמותו של בואי בצילום של מריו טסטינו. זאת לא היתה המחווה היחידה שעשתה מוס לבואי - בגיליון המוזיקה של ווג פריז מדצמבר 2011 היא הופיעה כזיגי סטארדסט בתצלום של צמד הצלמים מרט & מרקוס, בתסרוקת ספייקי כתומה וללא גבות.
בואי חי תקופה מסוימת כדו-מיני, ולא חשש לנהל רומנים מתוקשרים עם נשים וגברים. לפני כשלוש שנים, בביוגרפיה על חייו, נחשף הרומן שניהל עם מיק ג'אגר בשנות ה-70. בהקשר זה, אחת התרומות הגדולות שלו לעולם היא הפתיחות המינית והעמימות המגדרית שהפגין בהופעותיו החיצוניות, בעידן שבו כל זה היה בגדר סטייה מוחלטת.
במאמרו של נדב אפל "עמדת הכול-אדם האנדרוגינית, הא-מינית" שפורסם ב-2012 בספר "דיוויד בואי - האיש שנפל מכוכב אחר" (הוצאת רסלינג), טוען אפל כי בואי שרטט בהופעותיו את קריסת המיניות הסטרייטית של האדם הלבן והנורמטיבי בשנות ה-60 ואילך, ונתן דרור לפתיחות מינית של גברים ונשים כאחד.
אחת הדוגמאות המפורסמות לכך היא עטיפת אלבומו השלישי מ-1970,The man who sold the world, בה מופיע בואי שכוב על ספה, כשלגופו שמלת משי בצבע אופ-ווייט עם דוגמת פרחים כחולים, שכפתוריה פתוחים וחושפים את חזהו.
בתמונות נוספות של בואי משנות ה-70 רואים אותו ואת אשתו לשעבר, אנג'לה ברנט, לבושים במלתחה שלא ניתן להגדירה נשית או גברית. באחת מהן, למשל, הוא לבוש במכנסיים רחבים, חולצת משי עם שרוולים מנופחים וכובע רחב שוליים במראה מסתורי.
תרומה משמעותית נוספת של בואי לעולם האופנה היא חשיפה של מעצבים צעירים ומבטיחים, אותם נהג ללבוש לסיבובי ההופעות שלו ולצילומי עטיפות אלבומיו. בין אם זה קנסאי יאממוטו בשנות ה-70 או אלכסנדר מקווין הצעיר, שבשנת 1997 יצר לבואי מעיל שחלקו הקדמי קצר והאחורי ארוך בדוגמת היוניון-ג'ק הבריטי, שלבש על עטיפת האלבום Earthing ולסיבוב ההופעות שלו. ב-2005 הופיע בואי בניו יורק בחליפת שלושה חלקים אפורה של המעצב תום בראון, שהיה אז מעצב אנונימי בתחילת דרכו. שנה לאחר מכן זכה בראון בפרס מעצב הגברים של השנה מטעם ה-CFDA.
על אף שנחשב לאורך חייו כדמות ססגונית ואקסטרווגנטית, מסוף שנות ה-80 ואילך הפך סגנון הלבוש של בואי לאלגנטי ומינימליסטי, כשהוא נוהג ללבוש מעילי טרנץ' ארוכים בסגנון אובר סייז, מכנסי פנסים וחולצות מכופתרות בעיצובם של יוז'י ימאמוטו וג'ורג'יו ארמאני. מעצבות האופנה סטלה מקרטני ופיבי פילו סיפרו לא פעם כי התקופה המינימליסטית של בואי השפיעה עליהן רבות כמעצבות.
כיצד בואי ייזכר אם כן בדברי הימים של עולם האופנה? לשאלה זו אין ולא תהיה תשובה אחת. לכל אחד ואחד יש את הבואי שלו, השיר שהוא הכי אוהב, התמונה שלנצח תישאר חקוקה בראשו, הלוק המשפיע ביותר - כפי שניתן להתרשם הבוקר ברשתות החברתיות.
לאחד היה זה דיוויד בואי מהימים של זיגי סטארדסט, ואחר התחבר לצוואה המוזיקלית החדשה שהשאיר אחריו בדמות האלבום Blackstar, שיצא רק בשבוע שעבר. כוכב שחור, יחיד ומיוחד.
