הנכד שהחליף לסבתו 100 מטפלות יעזור לכם למצוא מטפלת אידיאלית

במשך 13 שנה נראה ביתה של סבתו הקשישה כמו תחנת רכבת למטפלות. בעקבות זאת החליט אריאל כבירי להקים אתר שיספק שירותים בתחום. בינתיים, הכול בחינם

טל ליברגל קדר

|

27.12.15 | 09:19

אריאל כבירי. "סבתא לא הייתה במצב שאפשר היה להשאיר אותה לבד. הבנתי שיש פה בעיה שדורשת פתרון" (צילום: ענבל מרמרי)
אריאל כבירי. "סבתא לא הייתה במצב שאפשר היה להשאיר אותה לבד. הבנתי שיש פה בעיה שדורשת פתרון" (צילום: ענבל מרמרי)

הדרך של אריאל כבירי לאתר שהוא מתפעל כיום מתחילה בעובדה שהוא היה נכד במשרה מלאה. כל שאר בני המשפחה התייאשו, התקשו לטפל בסבתא רות הקשישה, אבל הוא המשיך לסעוד אותה במסירות. בין השאר, היה אחראי למטפלות הסיעודיות שסייעו לה. אחרי שנדרש להחליף יותר מ- 100 מטפלות והבין עד כמה לא פשוט למצוא מטפלת טובה ואמינה, החליט להקים אתר שיסייע לאנשים אחרים שנקלעו למצב דומה.

באמת החלפת יותר מ-100 מטפלות?

"כן. אני יודע שזה נשמע מוגזם, אבל זה המספר. סבתא שלי הייתה סיעודית במשך 13 שנה, והיו לה מטפלות מכל מיני מקומות - פיליפינים, סרילנקה, הודו, נפאל, מולדובה, אוקראינה, רוסיה, גרמניה; היו גם כמה מישראל, היא הייתה מומחית בלהבריח מטפלות. היו כאלה שנשארו כמה שעות, היו שנשארו כמה ימים. היו אמנם מטפלות ששרדו כמה חודשים, אבל הרוב ברחו מהר. במקרה שלנו, האשמה לא נעוצה בביורוקרטיה או בביטוח לאומי, אלא בסבתא עצמה".

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

הסבתא היא רות צוקר, שעסקה בגרפולוגיה ובאסטרולוגיה והייתה אישה פעלתנית במשך רוב שנות חייה. לפני כשנתיים הלכה לעולמה בגיל 99 וחצי. "הייתי בטוח שהיא תגיע לגיל 100", אומר כבירי. "היא נורא רצתה לחגוג 100, אבל לא הגיעה לזה".

הסבתא, רות צוקר. "הייתה צלולה לגמרי עד הרגע האחרון" (מתוך אלבום פרטי)
    הסבתא, רות צוקר. "הייתה צלולה לגמרי עד הרגע האחרון"

    הסיטואציה הייתה קשה לה

    כבירי (39) נולד וגדל בחיפה וכיום הוא גר בתמרת עם אשתו מיכל ושלושת ילדיהם. בעבר למד מחשבים בטכניון, אבל התחום לא משך אותו והוא בחר לעסוק בעבודות אחרות. בשלב מסוים החליט להפוך את הקושי במציאת מטפלות לקריירה, והקים את אתר "isavta", שעוזר לחבר בין מטפלות זרות לבין מי שזקוק להן.

    סבתו, רות צוקר, נולדה בגרמניה ב-1915 ועלתה לארץ בגיל 19 בעקבות עליית הנאצים לשלטון. כעבור שלוש שנים התגייסה לשירות הידיעות של ההגנה, שם נדרשה להחליף את שמה לרינה, לשנות את סגנון חייה ולהתיידד עם הפקידוּת האנגלית הבכירה בארץ כדי לנסות לדלות ידיעות. בספרה "אני מרגלת?", שבו כתבה על חוויותיה מאותה תקופה, סיפרה שבראשית ימיה במחתרת לא הייתה בטוחה שהיא מתאימה לתפקיד, אבל בתוך זמן קצר השתלבה בארגון ועמדה בהצלחה במשימות שהוטלו עליה. אחרי קום המדינה החלה לעסוק בגרפולוגיה ובאסטרולוגיה, הופיעה בבתי משפט כמומחית לכתבי יד ונתנה ייעוץ לחברות ולמפעלים. עד גיל 88 נסעה לעיתים תכופות לגרמניה כדי לייעץ לאנשי עסקים שם. בשנים הבאות הידרדר מצבה, והיא נזקקה לעזרה סיעודית.

    "סבתא שלי הייתה מומחית בלהבריח מטפלות. היו כאלה שנשארו כמה שעות, היו שנשארו כמה ימים. היו אמנם מטפלות ששרדו כמה חודשים, אבל הרוב ברחו מהר. היא לא הסתדרה איתן. אף אחת לא הייתה לטעמה"

    "סבתא לא הייתה מסתדרת עם המטפלות", מספר נכדה. "איכשהו אף אחת לא הייתה לטעמה, והיא הסתכסכה איתן. אני הבנתי אותה וידעתי שזה מגיע מתסכול: היא הייתה צלולה לגמרי עד הרגע האחרון ותיפקדה מצוין מבחינה מנטלית, אבל ברמה הפיזית היה לה קשה, וזה השפיע גם על היחסים עם המשפחה. אני בעצם הייתה הנכד היחיד שנשאר בקשר איתה: את שאר בני המשפחה היא הבריחה. אבל חשוב לי להדגיש שהיא לא הייתה מפלצת. ממש לא. היא הייתה אישה מקסימה, אבל הסיטואציה הייתה קשה לה. היא הייתה אישה מאוד עקשנית ולוחמת צדק, והפריע לה שהדברים לא מתנהלים בדיוק כמו שהיא רוצה. לכן היה לה קשה עם המטפלות.

    "היום אני מתייחס בהומור לדרך שבה סבתא הבריחה את המטפלות, אבל כשזה תופס אותך בזמן אמת, זה ממש לא מצחיק: אתה ממש אובד עצות. היו פעמים שהמטפלת הייתה מחליטה לעזוב באופן פתאומי ביום חמישי בערב, ועד שחברות ההשמה עוזרות למצוא מטפלת חדשה, יכולים לחלוף ימים רבים, וסבתא לא הייתה במצב שאפשר היה להשאיר אותה לבד. הבנתי שיש פה בעיה שדורשת פתרון. ברגע שראיתי שהמטפלות מגיעות עם מחשבים ניידים, הבנתי שהרבה מהן גולשות באינטרנט, וחשבתי שהפתרון יכול לבוא מהרשת. בהתחלה האתר היה מעין לוח דרושים שנתן למטפלות אפשרות לפרסם את עצמן. לאט-לאט הוא גדל, והיום יש לנו 30 אלף משתמשים רשומים".

    מתוך האתר - סיפורה של אישה שמצאה מטפלת לאמה תוך פחות משבועיים:

    החשש שהם ייפלו בבית

    כבירי אומר שרצה להקים את האתר כדי שאנשים לא יעברו את הקשיים שהיו מנת חלקו. "זה לחץ מטורף כשאבא, אמא, סבא או סבתא צריכים מטפלת, ואין להם", הוא אומר. "כל הזמן יש חשש שיקרה להם משהו, שהם ייפלו בבית. לא פשוט למצוא מטפלת, וזה בוודאי לא פשוט כשצריך להחליף מטפלות הרבה פעמים".

    האתר שלו מציע שירות גם למחפשי המטפלות וגם למטפלות עצמן. "באתר יש את כל מה המידע הדרוש כדי לנהל את התהליך. למשל, אנחנו מסבירים מה אפשר לברר עם המטפלת כבר בטלפון, לפני הפגישה. אנחנו מציעים גם אפשרות למצוא אחיות ללילה אחד או מחליפים לסוף השבוע. יש גם אנשים שמציעים הדרכה: כשנופלת עליך פתאום סיטואציה סיעודית, אתה בשוק, אתה לא יודע איך מתחילים עם זה, ובשביל זה האתר קיים. עם עניין החוקיות אנחנו לא מתעסקים: כל אחד צריך להסדיר את הנושא הזה בעצמו".

    נתקלת במקרים דומים למה שעברת עם סבתא שלך?

    "הסיפור שלי הוא קיצוני. אני שומע על סבתות קשות, אבל לא כמו שלי. מה שכן, יש לא מעט סיפורים מרגשים שאני נתקל בהם. לא מזמן התקשרה בחורה שמחוברת לחמצן ואמרה שהמטפלת שלה עוזבת למחרת ושהיא פוחדת להישאר לבד. היא פירסמה אצלנו מודעה, ותוך חצי שעה קיבלה טלפונים. למחרת בשבע וחצי בבוקר התייצבה אצלה מטפלת חדשה, והייתה ביניהן כימיה נהדרת, סיפור אהבה אמיתי. זה גרם לי להרגיש נפלא".

    וגם להרוויח כסף?

    "בינתיים האתר שלנו הוא בחינם, ואנחנו לא לוקחים עמלות. אולי בעתיד נשנה את המודל העסקי וזה יעלה כסף, אבל זה עדיין יהיה יותר זול מהתעריפים של חברות שעוסקות בתחום. מבחינתי, האתר נולד ממקום אמיתי, בגלל מה שקרה לי עם סבתא שלי. מה שמצחיק הוא שהקמתי את האתר כדי לפתור את הבעיה הפרטית שלי, אבל אני עצמי לא נעזרתי בו. האתר אמנם הוקם לפני ארבע שנים, וסבתא נפטרה לפני שנתיים, אבל לקראת הסוף כבר לא היה לה כוח לריב, אז היא נשארה עם אותה מטפלת".

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד