חן לפז (8) משדה צבי: הייתי בחינוך ביתי וחזרתי לבי"ס כי רציתי חברים

הוא נולד בחדר בבית של סבתא בארוחת שישי, מגדל תרנגולות וברווזים, חולם לטייל בכל העולם ולומד בבית ספר שהוריו בנו עבורו. הכירו את חן לפז, בן ה-8 משדה צבי

הילה יגאל-איזון

|

01.12.15 | 12:35

  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)
  (צילום: עדי אדר)

"לפני שנתיים החלטנו כל המשפחה שכולנו נהיה בחינוך ביתי. ההורים הוציאו אותנו מבית הספר והיינו איתם בבית. כל יום שלישי נסענו לטיול במקום כלשהו בארץ וגם נסענו לטיול אחד ארוך ליוון. אמא לימדה אותנו אנגלית ואבא היה עושה לנו שיעורי ספורט. אחרי בערך שנה החלטנו לחזור לבית הספר כי רצינו להיות יותר עם חברים ועכשיו אני בבית ספר מרחב שההורים הקימו בשבילנו".

 

המשפחה שלי

----------------

 

אני: חן, בן 8, בכיתה ד'. אני אמור להיות עכשיו בכיתה ג', אבל בגן חובה קפצתי כיתה כי היה לי משעמם. כשהייתי בבטן של אמא ההורים שלי והאחים שלי היו בארוחת שישי אצל סבתא בכפר ויתקין, אז אמא ילדה אותי בחדר של אחותה.

אמא: טל לפז (40). אמא מנהלת יחד עם אבא את המשק ואת הצימרים שבנינו מבוץ ויש לנו גם חממת אננסים, גינות ירק ופרדס של לימונים והדרים.

אבא: גיל לפז (40). אבא מסדר את הצימר ומקבל אורחים. אני עוזר לו לסדר וגם כשאמא מכינה ארוחות בוקר לאורחים אני ואבא מביאים להם.

אחים ואחיות: אור בן 13 וליאל בן 12.

משמעות השם שלי: קראו לי חן כי ראו שאני חינני.

ארוחה משפחתית: יוצא לנו לאכול כולנו יחד הרבה פעמים. כמעט כל יום בארוחת ערב.

המטלות שלי בבית: הכל – מטאטא, מכניס למדיח, מסדר את החדר, מקפל כביסה וגם עוזר בצימרים.

 


 

 

<<< רוצים להכיר עוד ילדים? לחצו כאן והיכנסו לעמוד 100 ישראלים קטנים >>>

 

הבית שלי

-----------

 

הישוב: שדה צבי. זה מושב קטן יחסית ואני מאוד אוהב אותו. באנו לכאן כי להורים שלי היה חלום, שיהיה להם משק שבו הם יגדלו כל מיני צמחים וחיות וגם יבנו צימרים מבוץ. אני חושב שזה חלום יפה. אני מטייל הרבה בישוב וגם בשדות שלנו ויש לי קצת חברים בישוב, אבל רוב החברים שלי גרים רחוק, בישובים ליד. למשל, בבית קמה, כוכב מיכאל.

הבית: אנחנו גרים ביורט שבנינו, בסוף המשק, אחרי הצימרים, אבל לפני הנוף לפרדס שלנו. היורט גדול ומחולק לחדרים ממחיצות של עץ.

החדר: אני בחדר עם אמא ואבא, אבל עשו לי מחיצה עם ארון.

 


 

בית הספר שלי

------------------

 

בית ספר מרחב, בשדה צבי – לחינוך סביבתי ואומנויות. בית הספר בישוב, אז אני נוסע לשם באופניים. ההורים שלי הקימו יחד עם עוד כל מיני הורים בית ספר, כי הם לא רצו בית ספר רגיל. הם רצו בית ספר סביבתי, שיוצאים בו לטיולים ולנקות חופים. ההורים שלי סביבתיים.

מה מיוחד בביה"ס שלי? בבתי ספר אחרים לא יוצאים לטיולי ניקוי חופים ויש לנו גם שיעור נוש א- כל פעם לומדים על נושאים חדשים. למשל, עכשיו לומדים על נושא המים. בסוף היום יש לנו חוגים לבחירה – משחקי כדור, משחקי חשיבה – שחמט, נגינה, מקהלה. 

המקצוע שאני הכי אוהב: ספורט. כי אני ילד ספורטיבי, שאוהב כדורגל.

המורה האהובה עלי: אלינור, המורה לאנגלית, כי הכי כיף ללמוד איתה. היא סבלנית, עוזרת, מורה טובה.

מה הכי חשוב שיהיה במורים? שתהיה להם סבלנות ושיעזרו לנו.

אוהב ללמוד? כן.

איך יהיה לי יותר כיף ללמוד? כבר כיף לי מאוד.

שיעורי בית: יש, אבל לא הרבה. ההורים עוזרים לי.

 


 

הזמן הפרטי שלי

-------------------

 

אחר הצהרים: לפעמים אני משחק עם האחים שלי, יוצא איתם לטיולים במושב, משחק עם ההורים שלי, הולך לחברים. כדי להגיע לחברים צריך לנסוע לישובים ליד כי בכיתה שלי אין אף ילד משדה צבי, אז הרבה פעמים משעמם לי אחר הצהרים. רוב הזמן אני רואה טלוויזיה ומשחק במחשב ועוזר בבית.  

הכי אוהב לעשות בעולם: ללכת לחברים ולישון אצל חברים.

אוכל אהוב: קוסקוס.

טלוויזיה: אני צופה הרבה. אנחנו רואים שעה טלוויזיה ואז אמא אומרת תפסיקו ותעזרו שעה בבית.

מחשב: לאחים שלי יש מחשב כי הם צריכים לבית ספר. לפעמים אני משחק במחשב שלהם וגם עושה במות מרכזיות. זה שיעור בבית הספר שבו צריך לעשות מצגת על משהו שבוחרים. אצלנו בכיתה בחרו את נושא המצאות ששינו את העולם ואני בחרתי לדבר על כסף. זו המצאה שינתה את העולם, כי בלי כסף לא היו יכולים לקנות אוכל.

הכי אוהב לעשות עם אמא: לצאת לטיול במשק עם הכלבים.

הכי אוהב לעשות עם אבא: גם, לטייל בשדות שלנו.

הכי אוהב לעשות עם האחים: עם אור אני משחק בבית, במחשב. עם ליאל אני הולך למגרש בשדה צבי לשחק כדורגל.

 


 

הורים צריכים להיות יותר חברים או יותר מחנכים: גם וגם, כי גם הם צריכים להיות מחנכים וללמד אותנו איך להתנהג וגם להיות חברותיים איתנו, שיהיה כיף.

החבר הכי טוב: בכיתה כולם חברים טובים שלי. אנחנו נוסעים ישר אחרי בית ספר אחד לשני כי זה רחוק. בשדה צבי אין לי כל כך חברים אז כל הזמן צריך הסעות. לפעמים זה מבאס, כי רק פעם בשבוע יוצא לי ללכת לחבר, אבל לפעמים אני הולך לישון אצל חבר וזה כיף.

החלום שלי: החלום של ההורים שלי, להיות כאן במשק ולעבוד בצימרים. וגם, לטוס לחו"ל להרבה מקומות. 

כוח העל שהייתי רוצה שיהיה לי: לעוף, כי זה כיף.

כשאהיה גדול: אני רוצה לגור פה עם ההורים שלי ולעזור בצימרים.  

מתי כועסים עלי? כשאני מציק לאחים שלי. הם משחקים במחשב ואני בא מאחור ומבהיל אותם.

הרגע הכי כיפי שהיה לי: כשטסנו ליוון. היו שם מלא חתולים שכל הזמן באו אלי וזה היה כיף. היתה גם בריכה והיינו במלון.

חיות: יש לנו ארבעה כלבים: כיף-לי, טוב-לי, ברידג' וכריס – אני יוצא איתם לטיולים בשטח שלנו, מלטף אותם. תרנגולות – אני הולך לקחת ביצים בבוקר, כדי להכין חביתה. יש לנו גם ברווזים, שני חתולים והרבה תוכים. אחד מדבר.

חוגים: יש לנו חוגים בסוף היום בבית הספר. אני בחרתי שח מט, כי אני אוהב לשחק ויש לי שם הרבה חברים ומשחקי כדור.  

לגדול או להישאר ילד לנצח? לגדול קצת ואז להישאר ילד לתמיד, כי הכי כיף להיות ילד.

המלצה שלי לספר: יומנו של חנון. אני אוהב שזה מצחיק, שזה קומיקס.

טקס שינה: לפעמים אני ישן אצל ההורים ואז הם מעבירים אותי למיטה שלי.

 


 

* * * 

מכירים ילד/ה שחייב/ת להיות בין 100 הישראלים הקטנים?

ילדים בגילאי 7-8, שחיים במקום מעניין, שאורח חייהם ייחודי או שיש להם סיפור מעניין? ספרו לנו עליהם.

שלחו אלינו במייל את פרטי הילד/ה (הסיפור, המקום, כתובת מייל וטלפון) ונשמח להכירם ולבדוק אם אפשר לפרסם את סיפורם.

  

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד