ברוכים הבאים לפינת המפלט הביתית שלי: כתבה שנייה בסדרה

מי מוצאת מרגוע בחדר השינה, איפה ממוקמת עמדת העבודה האסטרטגית של המעצב התעשייתי ומה בוחרים לצלם הצלמים? 23 פינות ביתיות בשגרת הקורונה

אביטל ברוידא

|

19.04.20 | 09:04

''בקצה המטבח'', כותבת לנו האדריכלית מרב גלן, ''אני נהנית מקרני השמש המזרחית, מהצצה לירוק של החצר הפנימית של מתחם מעונות העובדים בו אנחנו גרים ומהשקט. רגע לפני שהכאוס שוב מתחיל''  (צילום: דרור נחומי)
''בקצה המטבח'', כותבת לנו האדריכלית מרב גלן, ''אני נהנית מקרני השמש המזרחית, מהצצה לירוק של החצר הפנימית של מתחם מעונות העובדים בו אנחנו גרים ומהשקט. רגע לפני שהכאוס שוב מתחיל'' (צילום: דרור נחומי)
''בפינת האוכל אנחנו יושבים הרבה בימים אלה, ולאו דווקא לארוחות. השולחן הגיע עם אחותי מדרום אפריקה, הכיסאות הם אוסף של 30 שנה'', כותבת מעצבת הפנים ליאור וסלי. ''כיף לשבת עם הגב לקיר ולראות את המרחב שאני אוהבת, המטבח, הוויטרינה הגדולה, הספרייה, ולהתעדכן בטלוויזיה הדולקת''  (צילום: ליאור וסלי)
''בפינת האוכל אנחנו יושבים הרבה בימים אלה, ולאו דווקא לארוחות. השולחן הגיע עם אחותי מדרום אפריקה, הכיסאות הם אוסף של 30 שנה'', כותבת מעצבת הפנים ליאור וסלי. ''כיף לשבת עם הגב לקיר ולראות את המרחב שאני אוהבת, המטבח, הוויטרינה הגדולה, הספרייה, ולהתעדכן בטלוויזיה הדולקת'' (צילום: ליאור וסלי)
''הסידור דומה למערה עם פתח יחיד שעליו יש לשמור, כך שגם טורף, המתגנב בצעדים שקטים של חתול, יתוצפת מבעוד מועד''. המבט מפינת העבודה של דב גנשרוא (צילום: דב גנשרוא)
''הסידור דומה למערה עם פתח יחיד שעליו יש לשמור, כך שגם טורף, המתגנב בצעדים שקטים של חתול, יתוצפת מבעוד מועד''. המבט מפינת העבודה של דב גנשרוא (צילום: דב גנשרוא)
''אני טיפוס אורבני, אוהבת את העיר הגדולה'', כותבת לנו הצלמת גלית דויטש. ''אבל גם אוהבת טבע ושקט. בתקופת הסגר זו הפינה האהובה עלי, בעיקר כי היא מאפשרת לי לאכול, לקרוא וסתם לבהות בחוץ המוריק. תענוג פה''. עוד שתי פינות של צלמי אדריכלות ועיצוב תמצאו בהמשך הכתבה (צילום: גלית דויטש)
''אני טיפוס אורבני, אוהבת את העיר הגדולה'', כותבת לנו הצלמת גלית דויטש. ''אבל גם אוהבת טבע ושקט. בתקופת הסגר זו הפינה האהובה עלי, בעיקר כי היא מאפשרת לי לאכול, לקרוא וסתם לבהות בחוץ המוריק. תענוג פה''. עוד שתי פינות של צלמי אדריכלות ועיצוב תמצאו בהמשך הכתבה (צילום: גלית דויטש)

בשבוע שעבר הצגנו כאן פינות נבחרות בבתיהם של 14 אדריכלים ומעצבים, שצילמו ואפשרו לנו להציץ לשגרת הקורונה שלהם.

 

החג נגמר, רוב שעות היום אנחנו עדיין נצורים בבית, והפעם אנחנו מציגים 23 פינות ביתיות של אדריכלים, מעצבים, צלמי אדריכלות וגם שתי קוראות, שהכניסו אותנו לפינה האהובה עליהם. רוצים לשתף אותנו בשלכם? מוזמנים לשלוח אלינו, לכאן, או לכאן.

 

מתחילים:

 

גבריאלה פיירשטיין, אדריכלית

 

''לכבד את הטבע ולהעריך את הזכות להיות יחד''. מרפסת הגג של גבי פיירשטיין, במדרשת שדה בוקר (צילום: גבריאלה פיירשטיין)
    ''לכבד את הטבע ולהעריך את הזכות להיות יחד''. מרפסת הגג של גבי פיירשטיין, במדרשת שדה בוקר(צילום: גבריאלה פיירשטיין)

     

    ''מרפסת הגג שלנו היא מקום קסום עבורנו. קטן, פשוט ומעשי, שנותן לנו אפשרות ליהנות מהשהייה ביחד, לשחק, להשתטות במלחמות מים ולהתרענן עם הבריזה המדהימה שיש אצלנו. הנוף המדברי שעוטף אותנו, שאותו החלטתי למסגר בפינה הזו, מלווה אותנו בכל החוויות האלה, כולל שקיעות מהפנטות.

     

    ''בימים יותר שגרתיים, הפינה הזאת היא מגנט שמזמין את המשפחה והחברים להצטרף לבילוי שמתמשך מהבוקר עד הערב. הצילום משקף את מה שמקבל אפילו יותר משמעות בימים האלה: ליהנות מהיופי שמסביבנו, לכבד את הטבע, ולהעריך את הזכות להיות ביחד''.

     

    רואי דוד, אדריכל

     

    ''כאן אני באלמנט שלי''. פינת הוואבי-סאבי של רואי דוד (צילום: אדר' רואי דוד)
      ''כאן אני באלמנט שלי''. פינת הוואבי-סאבי של רואי דוד(צילום: אדר' רואי דוד)

       

      ''רגעים של דממה טומנים בחובם פוטנציאל. זה פחות מה שאנחנו רואים ויותר איך שאנחנו רואים. באמצע המאה ה-16, קצת אחרי שלאונרדו דה וינצ'י הביא לעולם את המונה-ליזה ודוד הופיע מהסלע של מיכלאנג'לו, יפן חוותה את אחת התקופות הקשות שידעה. רעב גדול, שריפות ואסונות טבע פקדו את המדינה והובילו אותה לעוני ולתחלואה חסרת תקדים.

       

      ''הסמוראים, שהיו מלומדים ובעלי מעמד, תרגלו את הזן בודהיזם ויצרו כחלק מהפרקטיקה טקס של שתיית תה, שהצמיח את מה שנכיר לימים כ'וואבי-סאבי' (Wabi Sabi), הדוגל בפשטות כאסתטיקה אידיאלית. היום זה רלוונטי מאי פעם, ולכן זו הפינה שלי, שבה אני באלמנט שלי, ב'וואבי סאבי' שלי''.

       

       

      יעל כפיף, אדריכלית

       

      ''הרגע שיוצר את התחושה שהגעתי הביתה''. המראה מדלת הכניסה לביתה של יעל כפיף (צילום: גלית דויטש)
        ''הרגע שיוצר את התחושה שהגעתי הביתה''. המראה מדלת הכניסה לביתה של יעל כפיף(צילום: גלית דויטש)

         

        ''בחרתי לשתף במה שרואים כשפותחים את הדלת ונכנסים לבית שלי. בעיני הרגע המיוחד הזה יוצר את התחושה שהגעתי הביתה. אני נכנסת אחרי יום עמוס וזו התמונה: יצירת אמנות צבעונית של חבר קרוב, סל פירות מהפרדסים הסמוכים והצצה למטבח, בו אני ובני משפחתי נהנים לבשל ולאכול''.

         

         

        דב גנשרוא, מעצב תעשייתי

         

        פינת העבודה של גנשרוא סגורה מכל הכיוונים, למעט אחד (צילום: דב גנשרוא)
          פינת העבודה של גנשרוא סגורה מכל הכיוונים, למעט אחד(צילום: דב גנשרוא)

           

          ''הפינה הנבחרת בביתי היא פינת העבודה שלי, כשאיני בסטודיו. הצילום מראה את המבט ממנה. הפינה, מתחת לקורות הגג, קטנה וסגורה מכל הצדדים, למעט לכיוון המרחב שבתמונה. הסגירות והמיקום מאפשרים ריכוז ומייצרים תחושה של ביטחון. הסידור דומה למערה עם פתח יחיד שעליו יש לשמור, כך שגם טורף, המתגנב בצעדים שקטים של חתול, יתוצפת מבעוד מועד''.

           

          • בקיץ האחרון, כשעוד היה ניתן לנסוע לפריז לחופשה, עיצוב של גנשרוא ושותפו המנוח, עמי דרך, כיכב בחזית מרכז פומפידו

           

          שירן כרמל, צלמת

           

          ''בימים היא של כולם, בלילות היא שלי''. הפינה של שירן כרמל (צילום: שירן כרמל)
            ''בימים היא של כולם, בלילות היא שלי''. הפינה של שירן כרמל(צילום: שירן כרמל)

             

            ''הפינה האהובה עלי ממוקמת באמצע הסלון. זהו שולחן העבודה שלי, שמעליו קיר האומנות שלנו. אין לנו טלוויזיה, אז לפעמים מסך המחשב שלי משמש את הילדים לצפייה בסדרות מצוירות. גם מערכת השמע המשפחתית ממוקמת על השולחן, וכל מסיבות הזום, שיעורי הגאגא והבוגי-ווגי מתקיימים עכשיו מולו.

             

            ''בלילות, כשהקטנים ישנים, הפינה היא שלי. בזמנים רגילים אני יושבת כאן שעות ועורכת צילומים של דירות ובתים. עכשיו, בקורונה טיים, אני מסדרת את ארכיון הצילומים המשפחתי ועורכת את 'אלבומי הניצחון' הפוטוגניים שלנו (עכשיו באלבום שנת 2015 :-). הקיר מעל השולחן מארח עבודות של ילדיי, נטע ושייה; צילום ישן של סבו של בן זוגי עומד ליד אוטובוס אגד עתיק; טיגריס ורוד של shape mixer ועבודה של האמנית גילה שנל, אמה של חברתי הטובה – צילום מברלין, מודפס על פרספקס''.

             

            גלי אמית, מעצבת פנים

             

            ''הגובה הכפול מרחיב את הנשימה''. הסלון של גלי אמית (צילום: גלי אמית)
              ''הגובה הכפול מרחיב את הנשימה''. הסלון של גלי אמית(צילום: גלי אמית)

               

              ''אני אוהבת את החלל הכפול של הסלון שלנו, ומעריכה אותו אפילו יותר בתקופה האחרונה. הימים מחניקים, והאוויר מרגיש דחוס וסוגר עלינו; המראה הפתוח הזה של החלל, הגובה והבהירות מרחיבים לי את הנשימה, כל בוקר מחדש. הספרייה היא הנשמה של הבית – האוסף, הצבע, הטעם והאופי. והכי כיף ונוח על ספות המרבץ, ערימה של משפחה מתחילה ומסיימת שם את יומה (אבל הי, אסור לאכול בסלון!).

               

               

              קרן ניב טולדנו, מעצבת פנים

               

              ''כאן אני יכולה לקחת רגע לעצמי''. חדר השינה של קרן ניב טולדנו (צילום: גלעד רדט)
                ''כאן אני יכולה לקחת רגע לעצמי''. חדר השינה של קרן ניב טולדנו(צילום: גלעד רדט)

                 

                ''כל אחד בימים אלה זקוק לפינה האינטימית שלו, בה הסל"ד יורד והטמפו נרגע. עבורי החלל הזה הוא חדר השינה, בו אני יכולה לקחת רגע לעצמי, להתפרקד, לקרוא ספר או לצפות בסדרה אהובה. זהו גם המקום האינטימי שמאפשר לנו, המשפחה הגרעינית, להתכרבל ולשכוח ולו לרגע את מה שמתרחש בחוץ. פרופורציות החדר והעובדה שהוא גבוה ומאוד מואר מקנים לו תחושה אוורירית, מלטפת ומרגיעה במיוחד''.

                 

                יפתח חיינר, אדריכל

                 

                ממגנטת ומושכת את בני הבית. פינת האוכל של יפתח חיינר (צילום: עמית גושר)
                  ממגנטת ומושכת את בני הבית. פינת האוכל של יפתח חיינר(צילום: עמית גושר)

                   

                  ''השולחן בפינת האוכל אצלנו בבית קיבל מיקום מרכזי אל מול חלון דרומי גדול. הוא נשטף באור טבעי במשך שעות ארוכות, נהנה ממשחקי צללים והגינה נשקפת ממנו. מעבר לארוחות הוא משמש אותנו באינטנסיביות רבה למשחקי קופסה, ציור, למידה מרחוק ושיחות על קפה ושוקו. לכל אחד מבני הבית יש מקום משלו ובכל זאת, לפינה הזאת יש כוח ממגנט. אליה כולנו נשאבים כדי להיות יחד, להסתכל בעיניים, להקשיב, לדבר, לאכול וליצור''.

                   

                   

                  נטלי טל, אדריכלית

                   

                  מקום טוב לחכות בו לימים של שקט. הכניסה האחורית לביתה של נטלי טל (צילום: נטלי טל)
                    מקום טוב לחכות בו לימים של שקט. הכניסה האחורית לביתה של נטלי טל(צילום: נטלי טל)

                     

                    ''הפינה שלי היא הכניסה האחורית לבית, שהיא גם אזור העבודה שלי. זהו מרחב שמעביר אותי מהחוץ אל הפנים בדרך הכי נעימה שיש, שתוכנן כדי לחבר בין התנועה המתמדת במשרד ובבית לבין השקט והטבע שבחוץ. אני מייחלת לימים של שקט, כמו בשיר 'הנה הם באים', וזה מקום נהדר להיות בו בזמן שאני מחכה''.

                     

                     

                    מאיה עובדיה, אדריכלית

                     

                    תזכורת מבית סבא וסבתא. פינת האוכל של מאיה וחננאל עובדיה (צילום: חננאל בן הראש, TiltUp)
                      תזכורת מבית סבא וסבתא. פינת האוכל של מאיה וחננאל עובדיה(צילום: חננאל בן הראש, TiltUp)

                       

                      ''אנחנו גרים בעמק רפאים בירושלים כבר ארבע שנים, וזו הפינה שבה אנו מתכנסים בסוף היום לארוחת ערב ושיחה. כלי העבודה התלויים על הקיר הופכים אותה עבורי למיוחדת עוד יותר; סבי האמין שאוכל להשתמש בכלים, והוריש לי אותם. לצערי, הם כבר היו חלודים מדי לשימוש, אבל על הקיר הם נושאים אותי בזיכרונות אל סבי וסבתי, שאינם איתנו עוד''.

                       

                      קרן אופנר, אדריכלית

                       

                      ממקום מושבה על הספה, קרן אופנר צופה בחלון ובנוף המשתלב עם ספריית הקיר (צילום: קרן אופנר)
                        ממקום מושבה על הספה, קרן אופנר צופה בחלון ובנוף המשתלב עם ספריית הקיר(צילום: קרן אופנר)

                         

                        ''הפינה הזו בבית אהובה עלי בעיקר בשעות הבוקר, כשהאור חודר דרך החלון. הספרייה עוטפת את הקיר ואת החלון הארוך, וכשהווילון מוסט הטבע מתמזג ונראה כחלק בלתי נפרד מהספרייה''.

                         

                        מיכאל אנקווה, אדריכל

                         

                        ''עכשיו קיבלנו היתר לצפות ממשרד הבריאות''. הספה מול הטלוויזיה בסלון של מיכאל אנקווה (צילום: מיקי)
                          ''עכשיו קיבלנו היתר לצפות ממשרד הבריאות''. הספה מול הטלוויזיה בסלון של מיכאל אנקווה(צילום: מיקי)

                           

                          ''הספה מול הטלוויזיה היא המקום שאני מחבב בלילות הארוכים של סדרות טלוויזיה. זה דבר שביום יום אין אני עושה, אבל עכשיו קיבלנו היתר ממשרד הבריאות''.

                           

                           

                          דלית לילינטל, מעצבת פנים

                           

                          ''מבלים יותר ויותר במטבח''. משטח העבודה של דלית לילינטל (צילום: גלית דויטש)
                            ''מבלים יותר ויותר במטבח''. משטח העבודה של דלית לילינטל(צילום: גלית דויטש)

                             

                            ''הפינה האהובה עלי היא המטבח שלי. משטח הכיור והכיריים עשוי נירוסטה מוברשת, ובולטת במרחב. בימים אלה, של שהייה ממושכת בבית, אנחנו מוצאים את עצמנו מבלים יותר ויותר במטבח, ומבשלים המון. הבילוי המשפחתי הזה הוא אחד הדברים הכיפיים שיצא לנו מהתקופה הזאת''.

                             

                             

                            טל ניסים, צלם

                             

                            ''אחרי שנת החורף, הכל משתקם וחוזר לחיים''. מרפסת הגג של טל ניסים (צילום: טל ניסים)
                              ''אחרי שנת החורף, הכל משתקם וחוזר לחיים''. מרפסת הגג של טל ניסים(צילום: טל ניסים)

                               

                              ''על גג הדירה שלנו בדרום תל אביב יצרנו את הפינה השקטה שלנו. במהלך החורף הקשה, העציצים והגינה ההידרופונית שבניתי ישנו שנת חורף. עכשיו הכל משתקם וחוזר לחיים. אני אוהב לצאת אל הגג בשעת בוקר מוקדמת או בין-ערבייים, להרגיש את השקט ולצפות בטבע מסביב ובגינה שלנו, שפורחים מחדש''.

                               

                              איריס ברגר, אדריכלית

                               

                              ''נטשתי את חדר העבודה לטובת המרחב הציבורי''. פינת האוכל של איריס ברגר (צילום: צחי צלינקר)
                                ''נטשתי את חדר העבודה לטובת המרחב הציבורי''. פינת האוכל של איריס ברגר(צילום: צחי צלינקר)

                                 

                                ''שנים שאני עובדת מהבית, אז מה השתנה? שאין אתרי בנייה, אין פגישות, רק תוכניות במחשב וערימת סקיצות. כמעט בלי לשים לב, נטשתי את חדר העבודה האהוב עלי והתמקמתי בחלל הפתוח המרכזי – פינת האוכל, האי במטבח, לפעמים זזה עם הלפטופ גם לשולחן הקפה. כשצריך קצת שקט, יוצאת לשולחן בגינה''.

                                 

                                 

                                רון נויברגר, עובדת הייטק, רוקדת בלט ומתרגלת יוגה

                                 

                                ''אין על האור המגיע מצפון''. הפינה של רון נויברגר (צילום: רון נויברגר)
                                  ''אין על האור המגיע מצפון''. הפינה של רון נויברגר(צילום: רון נויברגר)

                                   

                                  ''החלק האהוב עלי בבית הוא הפינה הצפונית של הסלון. אין על האור המגיע מצפון, מאיר על העציצים, ציוד היוגה וכורסאות ההשתרעות שלנו''.

                                   

                                  יעל יעקבס, מעצבת פנים

                                   

                                  ''מגלים מחדש פינות''. הספסל בגינתה של יעל יעקבס (צילום: יעל יעקבס)
                                    ''מגלים מחדש פינות''. הספסל בגינתה של יעל יעקבס(צילום: יעל יעקבס)

                                     

                                    ''כשנמצאים כל היום בבית, מגלים מחדש פינות שלא מספיקים לבלות בהן ביום-יום. פינה עם ספסל בן 20 שנה, עם שמש מזרחית בגינה, הפכה למקום שקט ונעים לשבת בו עם הקפה. אם מנסים להשאיר את המתרחש בחוץ, אלו ימים של שקט והתכנסות עם המשפחה הגרעינית. ימים של אביב, בהם אנחנו ושלוש בנותיי יכולים לנצל את הגינה שיש לנו, למזלנו''.

                                     

                                    מרב גלן, אדריכלית

                                     

                                    בית הקפה עבר פנימה. בדירה של מרב גלן (צילום: דרור נחומי)
                                      בית הקפה עבר פנימה. בדירה של מרב גלן(צילום: דרור נחומי)

                                       

                                      ''הצצה קטנה לדירה התל אביבית הקטנה שלנו, לאחת הפינות האהובות עלי, בקצה המטבח. המטבח הוא המקום בו כולנו אוהבים להיות ביחד, דרור, אני ושלוש הבנות. כאן כולנו מבשלים, אופים, אוכלים, מלכלכים ועושים המון רעש. אבל זה גם המקום בו אני מצליחה להתנתק לרגע, בימי שגרה וגם בימי קורונה.

                                       

                                      אני 'סנובית קפה'. קונה פולים טריים ויש לי מטחנה חשמלית ומכונת קפה ששווה כל שקל. ברגע של נחת, אני מסניפה את המשקה שלי, נהנית מקרני השמש המזרחית, מהצצה לירוק של החצר הפנימית של מתחם מעונות העובדים בו אנחנו גרים ומהשקט. רגע לפני שהכאוס שוב מתחיל''.

                                       

                                       

                                      אודי ורונית אברג'יל, מיתר

                                       

                                      מרפסת בין פינת האוכל בפנים ובחוץ, שבה שותים את הקפה בשבתות. בית משפחת אברג'יל (צילום: רונית אברג'יל)
                                        מרפסת בין פינת האוכל בפנים ובחוץ, שבה שותים את הקפה בשבתות. בית משפחת אברג'יל(צילום: רונית אברג'יל)

                                         

                                        יש לנו כמה פינות אהובות בבית, שלא נחליף בשום פינה אחרת בארץ והעולם. אולי משום שיצרנו אותן במו ידינו בבית שבנינו לפני 27 שנים ביישוב מיתר, הסמוך לבאר שבע. מפינת האוכל המוארת אנחנו יוצאים למרפסת זוגית, המשרתת אותנו בעיקר לקפה הבוקר בשבתות. ממנה ניתן לרדת לרחבה מרוצפת ונעימה, עם פינת אוכל וסלון קטן, חיצוניים, שבהם מתארחים לעיתים תכופות כל בני המשפחה והחברים. בימי הקורונה השימושיות כפולה ומכופלת לנו, בני המשפחה הגרעינית''. 

                                         

                                        שירה לביא, מעצבת פנים

                                         

                                        ה''אופן ספייס'' הביתי של שירה לביא
                                          ה''אופן ספייס'' הביתי של שירה לביא

                                           

                                          ''הפינה האהובה עלי בבית היא המטבח, הכולל את פינת האוכל. על משטח השיש אני אוהבת לסדר את הפירות והירקות, לצד הרמקול, שתמיד מנגן מוזיקה. מעליהם תלוי מדף-מעבדה, שעליו אנחנו מגדלים צמחים שונים. מצדי השולחן הגדול בחרתי כיסאות שונים ואהובים, כך שכל אחד יכול לבחור על איזה מהם הכי נוח לו לשבת. בימי הקורונה מתפקדת הפינה כ'אופן ספייס' בו אנחנו אוכלים, עובדים ולומדים, כולנו יחד''.

                                           

                                          עדי קליין, מעצבת פנים

                                           

                                          ''הפינה האהובה עלי בבית היא מרפסת הגינה, על המרבץ בו אני מבלה שעות עם בעלי, הבנים שלי ודרים הלברדורית, שאוהבת לרבוץ מתחתינו. עם רדת החשיכה, המנורה שעל השולחן נדלקת ונוצר קסם אחר.

                                           

                                          הלברדורית שרובצת לרגלי המרבץ המשפחתי (צילום: סטודיו דולו, עדי קליין)
                                            הלברדורית שרובצת לרגלי המרבץ המשפחתי(צילום: סטודיו דולו, עדי קליין)

                                             

                                            והנוף שמושך את כולם החוצה. בגינה של עדי קליין (צילום: סטודיו דולו, עדי קליין)
                                              והנוף שמושך את כולם החוצה. בגינה של עדי קליין(צילום: סטודיו דולו, עדי קליין)

                                               

                                              ''לא מפתיע שבזכות הנוף והאוויר גם אני מוצאת את עצמי נמשכת רוב הזמן אל החוץ והאביב היפה. העמק תמיד יפיוף, אבל פתאום עכשיו, כשהכל נעצר, יש לנו את הזכות לנשום אותו, לשהות בו ולהתבונן ביופיו של האביב''.

                                               

                                              -------------------------------------------

                                              לחצו על התמונה לכתבה הראשונה שלנו בסדרה:

                                               

                                              הפינה האהובה על אילן פיבקו. לחצו לכתבה המלאה (צילום: אדריכל אילן פיבקו)
                                              הפינה האהובה על אילן פיבקו. לחצו לכתבה המלאה (צילום: אדריכל אילן פיבקו)

                                               

                                               

                                               
                                              הצג:
                                              אזהרה:
                                              פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד