במשך שנים התגוררו בני המשפחה - הורים בשנות הארבעים לחייהם ושלוש בנותיהם - במושב בשרון, וחלמו על בית קרוב לים. האב, חובב גלישה, סחף באהבתו את שלוש בנותיו, והדרך לים ובחזרה למושב הפכה לחלק קבוע בשגרת חייהם. לאחר חיפוש ממושך מצאו את המגרש הנכון, בשכונת עין הים במערב חדרה, והקימו עליו את ביתם, במרחק של דיונה אחת וחמש דקות הליכה מהמים.
שכונת עין הים תחומה בין החוף לכביש 2, המרוחק ממנה כחצי קילומטר, ממזרח. בחלקה הצפוני נבנו רבי קומות, ובדרומי וילות. התפירה בין שני החלקים גסה, אך כשמביטים אל הים, אפשר לשכוח מהמגדלים שמאחור. המגרש שרכשה המשפחה הוא בן 400 מטרים רבועים, והבית שבנו עליו מתפרש על פני 210 מטרים רבועים, בשתי קומות.
מחסן הגלשנים בנוי מסרגלי עץ
במבט מהרחוב נראה הבית כמערום של קוביות בלבן, עץ ובטון, נטוע בכחול של שמים. צדו הצפוני של הבית הוא קיר משותף עם בית השכן. בחזית חויבו האדריכלים, שרון נוימן ויפתח חיינר (נוימן-חיינר אדריכלים), למקם חנייה כפולה ומסתור לפחי אשפה. לכן תכננו כניסה צרה, ברוחב 120 סנטימטרים, שמובילה מהרחוב אל הדלת, ויוצרת אפקט דרמטי.
שער ברזל שחור נפתח אל שביל הכניסה, שעשוי בטון מוחלק. בדרך אל הדלת, לצד השביל, יש ספסל פלדה ותחתיו ערימת בולי עץ לקמין, כניסה למחסן גלשנים, הבנוי מסרגלי עץ, וכניסה לחדר שירות, לאחסון תיקים ונעליים מלוכלכות. מעל דלת הכניסה, העשויה ברזל, הותקן חלון בלגי שמגיע עד התקרה. כשפותחים את הדלת, מתגלה ממול חלון-תאום, בגב הבית.
"בני הזוג היו מאוד מדויקים לגבי הצרכים שלהם", אומרת נוימן, "הם ביקשו שנתכנן בית עם אסתטיקה שימושית". החלק הציבורי בבית פונה לכיוון הים, המבט אליו נמשך מדלת הכניסה, ואת ציר האורך של הקומה מסמן צינור נירוסטה של מיזוג אוויר, שמורכב לכל אורכו ומתחת לגשר הבטון שמחבר בין האגפים בקומה העליונה.
הג'קוזי סמוך לחדר הרחצה של ההורים
הסלון מפתיע בקטנותו. בני המשפחה העדיפו להרחיב על חשבונו את פינת האוכל, ולמקם אותה מול בריכת השחייה. המטבח צמוד לקיר שמסתיר את גרם המדרגות. החזית שלו מחופה בפרקט אלון, שמחפה גם את הרצפה. מול הארונות יש אי מנירוסטה המשמש לעבודה ולאכילה קלה בישיבה סביבו. גודלו של שולחן האוכל לא היה ברור בשלב התקנת התאורה, ולכן נבחרו לאזור מנורות מתכווננות, שמזכירות מנורות קריאה.
ויטרינה רחבה מפרידה בין הסלון לחצר קטנה. אבני מדרך מובילות אל דק שעליו ניצבת פינת אוכל הצופה אל הדיונה, ומוצלת בעצי אלון תבור.
המגרש תחום בגדר מרשת אלומיניום, ובקצהו מדרגות שמובילות למקלחת חיצונית, ולשער שבעדו אפשר לצאת לכיוון החוף.
לאורך החזית הדרומית של הבית נבנתה בריכת שחייה באורך 17 מטרים, שאליה אפשר לצאת מחדר השינה של ההורים, הנהנה מחלון רחב.
בקצה הבריכה יש ג'קוזי, המרוחק צעדים אחדים מחדר הרחצה של ההורים, ובני הזוג מספרים שהודות לתכנון הנוח, הם משתמשים בג'קוזי מדי יום. הממ"ד נוצל לטובת חדר ארונות, והחלון שלו נפתח אל תוך מחסן הגלשנים, כך שהוא לא נראה מבחוץ.
הספרייה משמשת מעקה למדרגות
גרם המדרגות אל קומת חדרי הילדות הוצנע, לבקשת בעלי הבית, והוא ממוקם בין המטבח ליחידת ההורים. מצד אחד תחומות המדרגות בקיר בטון חשוף, חומר אהוב על בני הזוג, המופיע גם בחזית אל הרחוב.
כמעקה תקני של גרם המדרגות משמשת ספרייה גדולה שתיכננה נוימן. מדפי הפלדה שלה, ברוחבים משתנים, שופדו על ארבעה צינורות, והכיפוף שלהם משמש כדופן להחזקת הספרים. החלל שנוצר מתחת למדרגות נוצל לפינת עבודה נחבאת ונוחה. היא תחומה בין קיר בטון לקיר לבן, ומוארת באמצעות חלון צר וארוך. בקומה העליונה מחבר מסדרון מבטון מוחלק בין שני אגפים.
בקצה המערבי של הקומה יש גלריה המשמשת כחדר משפחה. רצפת העץ העבה של הגלריה נתמכת בקורת פלדה.
חדר הרחצה מפוצל
חדרי הבנות הצעירות (8,12) פונים דרומה, ומופרדים מחדרה של הבכורה (16) בחלל כפול הנחצה בגשר הבטון, עם מעקה של פלדה ורשת נירוסטה שחורה. שלושת חדריהן מחופים בפרקט לבן, וכל הפריטים בהם - מיטות במה, ארונות בגדים, שולחנות וספריות – עשויים מעץ לבוד, והוזמנו במיוחד. לחדרה של הבכורה יש מרפסת הצופה לבריכה.
בשל מהלך המדרגות, חדר הרחצה של הבנות פוצל לשניים - בחלק אחד הכיור, וממנו גם הדלת לחדרה של הבכורה, ובשני מקלחת ושירותים. בכל חדרי הרחצה והשירותים בבית הרצפה כוסתה באריחים שחורים-לבנים והארונות נבנו מעץ אלון. בקצה המסדרון יש יציאה למרפסת שירות, שבזכותה מואר ומאוורר גם חדר הרחצה. חרך שיצרו האדריכלים לגובה הקיר החיצוני מחדיר אוויר למרפסת, ומוסיף קלילות למראה הקובייה הלבנה מבחוץ.
- צוות תכנון: שרון נוימן, תמר זהר
- גינה: אקזוטיגן
- תאורה: טרנדלייט
- מסגרות: שוורץ דוד ונדב לביא
--------------------------------------------
וביפו העתיקה - דירה שנחפרה בגבעה. לחצו על התמונה לכתבה המלאה: