מגדל המים ההיסטורי ברחוב מזא״ה בלב תל אביב ייפתח מחדש לתושבים ולמבקרים - כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet, שחשף בחודש שעבר את הסגירה הפתאומית ואת נסיבותיה.
הגישה למגדל, שהוא שטח ציבורי, אינה מתאפשרת זה כחודשיים. שער הברזל שמוביל למגדל ננעל, בעקבות גחמות של דיירים בפרויקט היוקרה הצמוד ״לנוקס נחמני״. אלה התלוננו בפני העירייה על דרי רחוב שמפריעים להם, ועל רעש שעולה לכאורה מכיוון המקום, ומטריד את מנוחתם. זה כחודשיים, שאין כל אפשרות לגשת למגדל, שהוא אחד מסמליה של תל אביב הקטנה ומהווה תחנת ביקור להורים וילדים, תיירים וחובבי אדריכלות.
לשאלת ערוץ האדריכלות של Xnet מדוע ננעל המגדל, השיבה העירייה בזמנו תשובות חלקיות וסותרות. תחילה, טענו שם כי המבנה ננעל משום שאין לו רישיון שימוש, וכתוצאה מסיבות בטיחותיות. אלא שמנהל בפרויקט הדיור סיפר לנו על תלונות הדיירים שהועברו לעירייה, על קשריו בעירייה ואף הציע לתאם דרכו ביקור במגדל הנעול בשעות שנוחות לדיירים. רק אז שינו בעירייה את הגרסה, וטענו כי "סגירת מגדל המים נעשתה לאחר מספר מקרים של פלישות דרי רחוב שנכנסו למתחם ואף עלו לקומה העליונה. מאחר ויש חשש בטיחותי ואחריות של העירייה מבחינה זו, החליטה למנוע את הכניסה למקום עד להודעה חדשה".
סגן ראש העירייה, אסף הראל, הגיע לאחרונה להבנות עם מחלקת הנכסים העירונית בראשות אלי לוי - מי שנעלה את השער לציבור - כדי שהמנעול יוסר בהקדם.
''עמדו במרפסות וקיללו''
דניאלה דינור, תושבת הרחוב המעורבת במאבקים עירוניים וסביבתיים, פנתה להראל "ואמרתי לו שהסגירה הזו לא באה בחשבון״. להערכתה, נעילת השער לא נעשתה מסיבות בטיחותיות, כפי שטענו בעירייה: ״בתקופת סגר הקורונה, דיירי הפרויקט איבדו את זה. הם לא הרשו להיכנס למתחם ולא נתנו לתושבים לעבור במעבר הציבורי שבין רחוב מזא"ה לאחד העם. הם עמדו במרפסות וקיללו, השוער של הבניין חסם את הכניסה למעבר עם סרט סימון אדום לבן, אני קרעתי את הניילון ועברתי. הוא בתגובה צעק עלי ואיים שיעקוב אחריי ואחרי פעולותיי. מאותה סיבה הם נעלו את מגדל המים".
"אלה שכנים שקנו את הדירות שלהם בכסף רב״, היא מזכירה, ״אבל שתי הקומות הראשונות בנויות, לדעתי, בכשל תכנוני של הארכיטקט. המרפסות תלויות קרוב מדי למגדל המים. זה בדיוק כמו מה שקרה עם הדירות הסמוכות למוזיאון טייט מודרן בלונדון, שם המבקרים ראו ממש לתוך הדירות השכנות. מגדל המים, כמו הטייט, היה שם לפני השכנים. הם קנו את הדירות כי הם רצו את מגדל המים. הם לא מתאימים לאופי של הרחוב והשכונה".
הראל מאשר כי הגישה למגדל תיפתח בקרוב. נדמה שהוא מנסה לגונן על עמדת העירייה, בנוגע לאותן סיבות בטיחותיות עלומות: "זה גם בטיחות וגם עניין דרי הרחוב. לעניין הבטיחות - אנשים פרצו למגדל וטיפסו למעלה וזה מסוכן, לכן ההסכם היה לחזק את הסגירה של המגדל עצמו. לא אידאלי, כי זה בניין לשימור, אבל אין ברירה. לעניין דרי הרחוב שעברו ללון שם, זו אכן בעיה, אבל לא סיבה לסגור את המקום. יש לטפל בנושא כפי שהיו מטפלים בו במקומות אחרים בעיר".
בתמורה להענקת היתר הבנייה לפרויקט היוקרה, תוך שימוש בקרקעות ציבוריות, דרשה העירייה מהיזמים לתכנן בלב הפרויקט שביל למעבר הציבור (זיקת הנאה) שנועד להבטיח מעבר פתוח בין רחוב אחד העם לרחוב מזא"ה ולמגדל המים שניצב בעורף הפרויקט. חלק מהדירות בקומות התחתונות כה צמודות אל המגדל - שהקדים אותם בכמאה שנה - עד שהציבור שמטייל למרגלותיו מפריע לדיירים, ככל הנראה.
ומה עם המגדל עצמו, שנעול כבר שנים ארוכות, במקום להיפתח לציבור? תוכניות שונות של העירייה להפעיל שם בית קפה, גלריה או חנות שבה ימכרו בני נוער ממרכז ״אכפת״ הסמוך את עבודותיהם - קמו ונפלו. היו דיירים ב״לנוקס״ שהתנגדו גם לחלק מהאופציות הללו. בינתיים נמצאים שם ארגזים וקופסאות של מרכז ״אכפת״, והמבנה סגור ואינו מספר את תולדותיו המרתקות. זה יהיה, אולי, המאבק הבא כאן.
הוא גר כמעט ממול: ביקור בבית של פרופ' דן אריאלי
