ידוע לכל שהרזיה פירושה מאזן קלורי שלילי, כלומר להוציא יותר קלוריות (פעילות גופנית) ולהכניס פחות קלוריות (אוכל). נקודה. אבל בשנים האחרונות אנו עדים ללא מעט דיאטות חלבוניות שדוגלות בצריכת חלבון מוגברת ברמה כזאת או אחרת בטענה שחלבון גורם לגוף ל"בזבז" יותר קלוריות בהשוואה לפחמימה.
האם אכן באמצעות תזונה מסוימת אפשר להשפיע על ההוצאה הקלורית ואז לרזות יותר? במילים אחרות: האם מה שחשוב בדיאטה הוא רק מספר הקלוריות הנצרכות בלי קשר למקורן במזון, או שכדאי להתייחס גם ל"הרכב הדיאטה", כלומר היחס בין צריכת החלבונים (מוצרי חלב, סויה, בשר, עופות, דגים, קטניות) לפחמימות (דגנים, מתוקים, פירות)?
המיתוס שבדקנו: צריכת חלבון מגבירה את חילוף החומרים יותר מפחמימה
מה אומרים המחקרים: המושג המדעי נקרא "האפקט התרמי של המזון" (Thermic Effect of Food) ופירושו כמה קלוריות אנו "מבזבזים" בעיכול של המזון ובספיגתו. אם נמצא מזון "בזבזני" נעדיף אותו כמובן בתפריט הדיאטה שלנו.
עוד מיתוסים במבחן המעבדה:
- האם שתיית מים קרים שורפת יותר קלוריות? >>
- האם קפה לפני אימון מגביר את שריפת השומן? >>
- האם קצב חילוף החומרים עולה לאחר אימון גופני? >>
מחקרים רבים הוכיחו שדיאטה עתירת חלבון מובילה לירידה מהירה יותר במשקל לעומת דיאטה מאוזנת הכוללת פחמימות. שתי תיאוריות מנסות להסביר את התופעה הזאת. לפי הראשונה, מזון עתיר חלבון ודל פחמימות מפחית את הפרשת האינסולין, הורמון המעודד אגירת שומן. השנייה מבוססת על "בזבוז" קלורי גדול יותר בצריכת חלבון לעומת פחמימה, וההנחה הרווחת היא שהאפקט המטבולי (הבזבזני) של צריכת חלבון הוא כ־25% מסך הקלוריות היומיות, לעומת 5%־10% במקרה של פחמימות, כלומר כפול בערך. אבל השאלה היא האם כולנו "מבזבזים" פי שניים קלוריות כשאנו צורכים חלבון בהשוואה לצריכת פחמימה?
מה בדקנו: האם צריכת חלבון מגדילה את קצב חילוף החומרים יותר מצריכת פחמימות ובכמה.
איך בדקנו: הנסיין (הדיאטן הקליני והמאמן צביקה ורטהיים) התבקש להגיע למעבדה המטבולית פעמיים, בצום. בפעם הראשונה נמדד קצב המטבוליזם הבסיסי שלו במשך 30 דקות ואחריו ניתן לו משקה המכיל חלבונים בלבד ממקור גבינה וסויה. בפעם השנייה ניתן לו משקה פחמימות מפורקות (גלוקוז ופרוקטוז). שני המשקאות הכילו את אותו מספר קלוריות: 300 קלוריות בכל פעם. ההשפעה המטבולית נמדדה במשך שלוש שעות נוספות וחושב האפקט התרמי של המזון.
מה מצאנו: שאכן ההוצאה הקלורית בעקבות צריכת החלבון הייתה גדולה יותר לעומת צריכת הפחמימה - 74 קלוריות לעומת 67. אלא שההבדל הזה אינו משמעותי מבחינה סטטיסטית ואינו עולה בקנה אחד עם הספרות המדעית, שלפיה האפקט אמור להיות כפול לטובת צריכת החלבון.
נכון או לא נכון במבחן הקלורימטר:
נכון חלקית. אמנם כולנו מבזבזים יותר קלוריות על עיכול וספיגת החלבון בגוף, אבל לא באופן זהה. בשנים האחרונות אנו מבינים יותר מהי המשמעות של השונות בין אנשים. אותה דיאטה ואותו תפריט יביאו לקצב ירידה שונה אצל אנשים שונים. חלק מהתשובה לכך טמון בחילוף החומרים בעקבות הארוחות כפי שהדגים הניסוי שעשינו.
איך זה עובד?
מדי חודש נבדוק במדור מיתוסים על תזונה, כושר ודיאטה במחקר מבוקר ונבחן אם המיתוס הזה אמיתי או שקרי בכלים מדעיים מדידים באמצעות המעבדה המטבולית.
המעבדה המטבולית מבוססת על שני חדרי קלורימטריה אטומים עם פתח כניסה ויציאת אוויר אחת. בכל שנייה ושנייה מתבצע ניטור מדויק של שחלוף הנשימה, כלומר צריכת החמצן ופליטת דו־תחמוצת הפחמן. איסוף הנתונים מאפשר מעקב אחר חילוף החומרים - ההוצאה הקלורית בזמן מנוחה, אכילה ופעילות גופנית. מנתונים אלה אפשר להסיק על סך הקלוריות היומי, הסיבות לקושי לרזות, מקסום הפעילות הגופנית והדיאטה המתאימה לכם.
המומחה שלנו: צחי כנען, דיאטן קליני, מומחה להרזיה, מטבוליזם ותזונת ספורט.
