אחת הסיבות המרכזיות שבגללן אנחנו מוכנים להיקרע באימונים היא הידיעה שבזמן הפעילות אנחנו נפרדים מלא מעט קלוריות. חלק מאיתנו אולי גם שמעו שליזע הזה מתלווה בונוס בדמות אפקט מתמשך - עלייה בקצב חילוף החומרים גם בשעות שלאחר האימון. במילים פשוטות: הגוף שלנו שורף יותר קלוריות בשעות שאחרי האימון בהשוואה ליום נטול פעילות.
המיתוס: קצב חילוף החומרים עולה לאחר אימון גופני.
מה אומרים המחקרים: לאחר מאמץ גופני ישנה עלייה במטבוליזם לצורך בנייה והתאוששות השרירים, שמיתרגמת לעלייה בצריכת החמצן ושריפת קלוריות מוגברת בשעות הראשונות שלאחר האימון ועד 24 שעות לאחריו. התופעה הזאת נקראת בלשון המדעית Excess Post-Exercise Oxygen Consumption (או בשמה המקוצר: EPOC).
ככל שעצימות האימון עולה, אנו שורפים יותר קלוריות, אך גם שריפת הקלוריות לאחר האימון (EPOC) גבוהה יותר. עוד נמצא כי בהינתן שני אימונים שבהם אנו שורפים אותו מספר קלוריות, לאימון ריצה יש השפעה גדולה יותר על קצב חילוף החומרים בהשוואה לאימון רכיבה, ולאימון מסוג HIIT (אימון הפוגות בקצב גבוה) יש השפעה גדולה יותר מאימון בקצב בינוני בעצימות קבועה.
עוד במבחן הקלורימטר: האם קפה לפני אימון מגביר את שריפת השומן? >>
מה בדקנו: מהו ה־EPOC אצל מתאמן מאומן במהלך שלוש השעות שלאחר אימון הפוגות עצים.
איך בדקנו: ביקשנו מהרץ המאומן והדיאטן ניר פינק (בן 40, 1.71 מ', 68 ק"ג, כ־10% שומן) לשבת 50 דקות במנוחה מוחלטת לצורך מדידת חילוף החומרים הבסיסי (RMR), ואחר כך לרוץ על גבי מסילה במשך 50 דקות כ־11.5 ק"מ במהירות ממוצעת של 13.5 קמ"ש (4:25 דקות ל־1 ק"מ, שזה כמובן מהר מאוד).
בסיום האימון הוא התבקש שוב לשבת במנוחה מוחלטת, אך הפעם למשך שלוש שעות, לצורך מדידת שריפת הקלוריות לאחר האימון.
מה מצאנו:
1. חילוף החומרים הבסיסי של ניר הוא 2,880 קלוריות ליממה. נתון גבוה במיוחד ולא מפתיע לאור אחוזי השומן הנמוכים וכמות השריר הגדולה.
2. במהלך 50 הדקות של האימון, שהיה כאמור עצים במיוחד, ניר שרף 800 קלוריות.
3. לאחר האימון ובמשך שלוש שעות הוא הוסיף 61 קק"ל לשריפת הקלוריות (מעבר להוצאה הקלורית הבסיסית) שהן 7% לעומת שריפת הקלוריות באימון עצמו (61/800).
נכון או לא נכון במבחן הקלורימטר:
נכון. כצפוי ומתאים לתוצאות המחקרים, שריפת הקלוריות אכן עולה לאחר אימון הפוגות. העלייה מסתכמת בעשרות קלוריות בלבד, ולכן באופן מעשי (תרומה להרזיה) התוצאה מרשימה פחות. עם זאת שתי נקודות למחשבה: האחת - שסך הקלוריות הנשרפות היה עולה אם היינו מחכים וממשיכים את הבדיקה במשך 24 שעות, והשנייה - שמעטים המתאמנים שמסוגלים להגיע לעומס כזה באימון, ולכן אצלם התוצאה הייתה עוד פחות מרשימה.
איך זה עובד?
מדי חודש נבדוק במדור מיתוסים על תזונה, כושר ודיאטה במחקר מבוקר, ונבחן אם המיתוס הזה אמיתי או שקרי בכלים מדעיים מדידים באמצעות המעבדה המטבולית.
המעבדה המטבולית מבוססת על שני חדרי קלורימטריה אטומים עם פתח אחד לכניסה ויציאת אוויר. בכל שנייה ושנייה מתבצע ניטור מדויק של שחלוף הנשימה, כלומר צריכת החמצן ופליטת דו־תחמוצת הפחמן. איסוף הנתונים מאפשר מעקב אחר חילוף החומרים - ההוצאה הקלורית בזמן מנוחה, אכילה ופעילות גופנית. מנתונים אלה אפשר להסיק על סך הקלוריות היומי, הסיבות לקושי לרזות, מקסום הפעילות הגופנית והדיאטה המתאימה לכם.
המומחה שלנו: צחי כנען, דיאטן קליני, מומחה להרזיה, מטבוליזם ותזונת ספורט
