מה קורה כשבמקום להרוס מחליטים לחדש: 4 דוגמאות מרתקות מבלגיה

לפני שמזמינים את הבולדוזר, מותר לחשוב מה ישרת את הסביבה בצורה הטובה ביותר. באנטוורפן, למשל, הפך מוסך עצום, שעמד ריק באמצע העיר, לספרייה ציבורית

דקל גודוביץ

|

23.12.18 | 08:06

הפארק העירוני החדש והמצליח בשולי העיר אנטוורפן שבבלגיה נבנה סביב האנגר רכבות נטוש, שהעירייה קנתה לטובת תושבי האזור (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
הפארק העירוני החדש והמצליח בשולי העיר אנטוורפן שבבלגיה נבנה סביב האנגר רכבות נטוש, שהעירייה קנתה לטובת תושבי האזור (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
כך נראה ההאנגר לפני הקמת הפארק, עם דופן אחת פתוחה לכניסת רכבות. באופן מפתיע, האדריכל בארט ורהיין החליט לשמור עליה כך (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
כך נראה ההאנגר לפני הקמת הפארק, עם דופן אחת פתוחה לכניסת רכבות. באופן מפתיע, האדריכל בארט ורהיין החליט לשמור עליה כך (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
אחרי השימור והשיפוץ. עיקר האטרקציה היא בפארק שסביב ובבריכה הרדודה שהוקמה לשכשוך ולמשחק, אך בימים גשומים יכולים התושבים להיכנס למרחב המקורה, לשחק, לקיים בו אסיפות שכונתיות או לחגוג בו ימי הולדת (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
אחרי השימור והשיפוץ. עיקר האטרקציה היא בפארק שסביב ובבריכה הרדודה שהוקמה לשכשוך ולמשחק, אך בימים גשומים יכולים התושבים להיכנס למרחב המקורה, לשחק, לקיים בו אסיפות שכונתיות או לחגוג בו ימי הולדת (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
וכך נראה מוסך עצום וישן, שעמד ריק במרכז העיר. לא היה בו חן מיוחד, ובכל זאת הוחלט שלא להרוס, אלא להשתמש במסגרת הישנה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
וכך נראה מוסך עצום וישן, שעמד ריק במרכז העיר. לא היה בו חן מיוחד, ובכל זאת הוחלט שלא להרוס, אלא להשתמש במסגרת הישנה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
אחרי השיפוץ. הגג המשונן נשמר, והמרחב העצום בפנים הוסב לספרייה ציבורית (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
אחרי השיפוץ. הגג המשונן נשמר, והמרחב העצום בפנים הוסב לספרייה ציבורית (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
לפני השימור. בישראל היו כנראה מעדיפים לשטח את המבנה, ולהתגאות, לכל היותר, במחזור חומרי הבניין ההרוסים (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
לפני השימור. בישראל היו כנראה מעדיפים לשטח את המבנה, ולהתגאות, לכל היותר, במחזור חומרי הבניין ההרוסים (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
באנטוורפן בחרו לשמור על המסגרת, ולבנות במרכז קובייה גדולה, המשמשת כאולם הרצאות בתוך הספרייה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
באנטוורפן בחרו לשמור על המסגרת, ולבנות במרכז קובייה גדולה, המשמשת כאולם הרצאות בתוך הספרייה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
קובייה נוספת, צהובה ומוארת, נבנתה לפני הבניין, הנסתר מהרחוב הראשי, ומטרתה למשוך את הציבור פנימה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
קובייה נוספת, צהובה ומוארת, נבנתה לפני הבניין, הנסתר מהרחוב הראשי, ומטרתה למשוך את הציבור פנימה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
מבנה בין ארבע קומות, שנבנה מהלבנים האדומות הטיפוסיות לאזור, ושאכלס במקור מבשלת בירה, הפך לבניין משרדים. בתהליך התכנון התברר שהקומה החמישית (בתמונה משמאל) הייתה תוספת מאוחרת, וכך התאפשר לאדריכל להסירה ולבנות במקומה קומה בשפה אדריכלית חדשה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
מבנה בין ארבע קומות, שנבנה מהלבנים האדומות הטיפוסיות לאזור, ושאכלס במקור מבשלת בירה, הפך לבניין משרדים. בתהליך התכנון התברר שהקומה החמישית (בתמונה משמאל) הייתה תוספת מאוחרת, וכך התאפשר לאדריכל להסירה ולבנות במקומה קומה בשפה אדריכלית חדשה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
ורהיין בחר להוסיף לבניין תיבת קורטן, כעין כתר מעליו. אמירה ברורה וחזקה, שאינה מגמדת את הישן (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
ורהיין בחר להוסיף לבניין תיבת קורטן, כעין כתר מעליו. אמירה ברורה וחזקה, שאינה מגמדת את הישן (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
כך נראתה חזיתו של בניין לשימור באחד הרחובות הישנים של אנטוורפן - שומם ומוזנח (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
כך נראתה חזיתו של בניין לשימור באחד הרחובות הישנים של אנטוורפן - שומם ומוזנח (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
ולאחר השיפוץ. גם כאן נוספה קומה, שאינה מבקשת לחקות את הקיים (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
ולאחר השיפוץ. גם כאן נוספה קומה, שאינה מבקשת לחקות את הקיים (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
חלקו האחורי של הבניין (בתמונה משמאל) היה הרוס ממש, והאדריכל השלים את החסר - שוב, מבלי לנסות לחקות את הישן (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
חלקו האחורי של הבניין (בתמונה משמאל) היה הרוס ממש, והאדריכל השלים את החסר - שוב, מבלי לנסות לחקות את הישן (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
כך הוא נראה בתום השיקום. ''ההרצאה שלי היא לא על שימור בניינים'', אמר ורהיין בת''א, ''אלא על שימור המורשת, בה משתלבים בניינים'' (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
כך הוא נראה בתום השיקום. ''ההרצאה שלי היא לא על שימור בניינים'', אמר ורהיין בת''א, ''אלא על שימור המורשת, בה משתלבים בניינים'' (צילום: באדיבות בארט ורהיין)

בכל פעם שאני מתוודע לפרויקטים חדשים בבלגיה ובהולנד, אני מבין עד כמה אנו רחוקים משם. הרבה יותר מארבע שעות טיסת לואו-קוסט לבריסל. בכל הקשור לאדריכלות אנחנו, במונחים שלהם, מדינת עולם שלישי. וזה לא בגלל שאין כאן רכבת תחתית, אלא בגלל שאנחנו ממשיכים לייצר זבל ולהתגאות בזה שאנחנו ממחזרים אותו, במקום לחשוב איך לצמצם אותו.

 

אנחנו ממחזרים בקבוקי זכוכית, פלסטיק, נייר בפח כחול, אריזות בפח כתום. אפילו בניינים הצלחנו למחזר. הם אמנם לא נכנסים לפח אבל אנחנו דואגים שהבולדוזר יגיע אליהם, ומתגאים בכך ש-90% מההריסות ממוחזרות. זה גרם לנו להרגיש טוב יותר, אחרי שהרסנו את הסינרמה, הדולפינריום, מרכז ביכורי העתים וקולנוע אלנבי – כמה דוגמאות מהשנים האחרונות, שבחלקן התגאינו במחזור ההריסות.

 

אבל במדינות העולם הראשון, כמו בלגיה והולנד, במקום מחזור עושים שימוש מחדש (reuse) בכל התחומים, ובראשם התחום העירוני. זה לא רק עניין של שימור מורשת וקידום ערכים של כבוד לבניינים ולהיסטוריה המקומית. שימוש מחדש גם חוסך בפסולת ובחומרי הבנייה החדשה, מאפשר להתחיל לשפץ תוך כדי השגת ההיתרים ונותן עוד רובד לבניינים ולסביבה.

 

ובניגוד למה שנהוג לחשוב – שימוש מחדש אינו מייקר את העלויות. את כל זה ניתן היה לראות בהרצאתו המרתקת של האדריכל הבלגי בארט ורהיין (Bart Verheyen), לפני כמה ימים ב''הבימה'', במסגרת כנס השימור הבינלאומי הרביעי, שהתקיים בתל אביב ביוזמת "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל".

 

לכנס הראשון הוזמן אדריכל העיר אנטוורפן בבלגיה (שגודלה דומה לזה של תל אביב רבתי), שהגדיר את המרקמים לשימור בעיר שבה כ-200 מבנים (!) עברו שימוש מחדש. הפעם הגיע להרצות ורהיין, שהציג ארבעה פרויקטים של משרדו באנטוורפן: מוסך נטוש שהפך לספרייה ציבורית; האנגר רכבות שהפך לפארק עירוני מקורה; מבשלת בירה שהפכה לבניין משרדים; ובניין מגורים אחד.

 

השכנים מוזמנים לחגוג כאן ימי הולדת

 

המבנה הציבורי המיוחד מכל הארבעה היה דווקא זה שחסר לו קיר – ועוד בבלגיה הקרה והגשומה. תארו לכם יזם או מתכנן בארצנו החמה, שישאיר מבנה ללא קיר. זה לא משהו שקל לתפוס כאן, במדינה שבה כל שטח צריך לגדר ולסגור.

 

המבנה שהציג ורהיין שימש כהאנגר רכבות לפני שננטש, ולכן דופן אחת שלו הייתה פתוחה לכניסת רכבות. באופן מפתיע, ורהיין בחר לשמור על הדופן הפתוחה, והמבנה – שאותו קנתה העירייה לטובת תושבי האזור (כן, זה מה שעיריות יכולות וצריכות לעשות) – הפך לפארק עירוני מקורה למחצה, מקום להתקהלות ולבילוי.

 

תוכנית הפארק (תכנית: באדיבות בארט ורהיין)
    תוכנית הפארק(תכנית: באדיבות בארט ורהיין)

     

    הפך לאטרקציה עירונית (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
      הפך לאטרקציה עירונית(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

       

      ורהיין בחר שלא להגדיר ייעוד לחלל. הוא תכנן בו כמה אלמנטים, שמאפשרים למשתמשים לסגור בו חללי משנה, לחגיגות ימי הולדת או התכנסויות קהילתיות אחרות. כמובן, יש גם אפשרות להשאיר את המרחב כולו פתוח, להחלקה בגלגיליות, למשל, או הטסת רחפנים. סביב המבנה הוקם פארק עם בריכה רדודה לשכשוך ומשחק, והמקום הפך לאטרקציה עירונית שוקקת.

       

      בפנים גמישות לשימושים שונים (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
        בפנים גמישות לשימושים שונים(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

         

        מבט מצד המבנה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
          מבט מצד המבנה(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

           

          ומכיוון המזרקה/בריכה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
            ומכיוון המזרקה/בריכה(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

             

            מבנה ציבורי נוסף שהציג ורהיין היה פעם מוסך עצום ונעדר חן מיוחד, שורהיין הפך לספרייה ציבורית מצליחה. האלמנט המיוחד ביותר במבנה היה הגג המשונן, שנשמר, כמו גם רמפת המכוניות לקומה השנייה ואלמנטים שונים מבטון חשוף. במרכז נבנתה קובייה גדולה, המשמשת כאולם הרצאות, ומבחוץ נבנתה קובייה נוספת, צהובה ומוארת, שמושכת את הציבור אל המבנה, הנסתר מהרחוב הראשי.

             

            תצלום אווירי ישן של המוסך בתוך המרקם העירוני (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
              תצלום אווירי ישן של המוסך בתוך המרקם העירוני(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

               

              גג המוסך הנטוש, לפני השיפוץ (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                גג המוסך הנטוש, לפני השיפוץ(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                 

                ואחרי. אור מציף מלמעלה את אולמות הספרייה (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                  ואחרי. אור מציף מלמעלה את אולמות הספרייה(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                   

                  תוכנית הפרויקט. באפור מסומן שטח המוסך שהפך לספרייה, בצהוב תוספות חדשות משני הצדדים (תכנית: באדיבות בארט ורהיין)
                    תוכנית הפרויקט. באפור מסומן שטח המוסך שהפך לספרייה, בצהוב תוספות חדשות משני הצדדים(תכנית: באדיבות בארט ורהיין)

                     

                    חתך המבנה (תכנית: באדיבות בארט ורהיין)
                      חתך המבנה(תכנית: באדיבות בארט ורהיין)

                       

                      המבנה השלישי הוא בלוק מלבני פשוט בן ארבע קומות, בנוי מלבנים אדומות, שאכלס בעבר מבשלת בירה. ורהיין הסב אותו לבניין משרדים והלביש עליו תוספת מודרנית מפלדת קורטן וזכוכית, כעין כתר ייחודי. גם במקור היו למבנה חמש קומות, אך במחקר ההיסטוריה שלו גילה ורהיין שהקומה החמישית, שנראתה מעט שונה, הייתה תוספת מאוחרת. הוא שכנע את הרשויות להסירה, ולבנות במקומה, מעל הלבנים האדומות, תיבת קורטן חדשה. האמירה כאן ברורה וחזקה, ואינה מגמדת את הישן.

                       

                      הכניסה למבשלת הבירה שהוסבה לבניין משרדים (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                        הכניסה למבשלת הבירה שהוסבה לבניין משרדים(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                         

                        הקומות חולקו מבפנים מחדש (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                          הקומות חולקו מבפנים מחדש(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                           

                          תרחישים שונים לחלוקה מבנית (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                            תרחישים שונים לחלוקה מבנית(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                             

                            קומה חמישית שנבנתה כתוספת מאוחרת (בשרטוט למעלה) הוחלפה בקומה חדשה ושונה סגנונית (למטה) (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                              קומה חמישית שנבנתה כתוספת מאוחרת (בשרטוט למעלה) הוחלפה בקומה חדשה ושונה סגנונית (למטה)(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                               

                              הבניין לאחר השלמתו (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                                הבניין לאחר השלמתו(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                                 

                                המראה מתוך קומת הגג החדשה, שקירותיה עשויים זכוכית ופלדת קורטן (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                                  המראה מתוך קומת הגג החדשה, שקירותיה עשויים זכוכית ופלדת קורטן(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                                   

                                  גם בפרויקט האחרון שהציג התבצע שינוי במבנה לשימור, שחלקו האחורי היה הרוס ממש. ורהיין פתח ארבעה חלונות חדשים בגומחות שקועות בקיר שבחלקו העליון: שינוי קטן במבנה לשימור, שההתייחסות אליו לא הייתה כאל מקדש שאסור לגעת בו, אלא דווקא כבסיס לשינויים והתאמות, שנעשים ברגישות ובעדינות.

                                   

                                  חזית הבניין לפני השיפוץ (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                                    חזית הבניין לפני השיפוץ(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                                     

                                    ואחריו. במקרה הזה, הבניין חולק לדירות חדשות (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                                      ואחריו. במקרה הזה, הבניין חולק לדירות חדשות(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                                       

                                      כך נראתה אחת הקומות מבפנים, לפני השיפוץ (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                                        כך נראתה אחת הקומות מבפנים, לפני השיפוץ(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                                         

                                        ואחריו. קורות העץ מתחת לתקרה נשמרו (צילום: באדיבות בארט ורהיין)
                                          ואחריו. קורות העץ מתחת לתקרה נשמרו(צילום: באדיבות בארט ורהיין)

                                           

                                          גם כאן התוספת על הגג נבנתה מחומר חדש (לוחות מתועשים) ובצבע אחר (חום), שמהווים ניגוד למבנה הישן שתחתם, והופכים את המכלול לשלם, אם לא מושלם. "ההרצאה שלי היא לא על שימור בניינים, אלא על שימור המורשת, בה משתלבים בניינים", סיכם ורהיין. בקהל ישבו לא רק אדריכלים וחובבי היסטוריה, אלא גם נציגי מינהל התכנון, רשויות מקומיות ויזמים, ואני מקווה שהם למדו משהו מכל זה. אולי רגע לפני שנלחץ על ההדק ונזמין את הבולדוזר להרוס, נחשוב קודם איך אפשר להשמיש מחדש מבנים. מרכזיית בזק לשעבר, ברחוב לינקולן בתל אביב, יכולה להיות מקום טוב להתחיל בו.

                                           

                                          ---------------------------------

                                          כרגע על הכוונת בתל אביב - מרכזיית בזק לשעבר. מאבק ממושך של תושבים נגד ההריסה הסתיים בכישלון. לחצו על התמונה לכתבה:

                                           

                                          נחרץ דינו להיהרס. מעניין מה אפשר היה לעשות כאן על בסיס הקיים (צילום: אלי סינגלובסקי)
                                          נחרץ דינו להיהרס. מעניין מה אפשר היה לעשות כאן על בסיס הקיים (צילום: אלי סינגלובסקי)

                                           

                                           

                                           
                                          הצג:
                                          אזהרה:
                                          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד