בכל פעם שאני מתוודע לפרויקטים חדשים בבלגיה ובהולנד, אני מבין עד כמה אנו רחוקים משם. הרבה יותר מארבע שעות טיסת לואו-קוסט לבריסל. בכל הקשור לאדריכלות אנחנו, במונחים שלהם, מדינת עולם שלישי. וזה לא בגלל שאין כאן רכבת תחתית, אלא בגלל שאנחנו ממשיכים לייצר זבל ולהתגאות בזה שאנחנו ממחזרים אותו, במקום לחשוב איך לצמצם אותו.
אנחנו ממחזרים בקבוקי זכוכית, פלסטיק, נייר בפח כחול, אריזות בפח כתום. אפילו בניינים הצלחנו למחזר. הם אמנם לא נכנסים לפח אבל אנחנו דואגים שהבולדוזר יגיע אליהם, ומתגאים בכך ש-90% מההריסות ממוחזרות. זה גרם לנו להרגיש טוב יותר, אחרי שהרסנו את הסינרמה, הדולפינריום, מרכז ביכורי העתים וקולנוע אלנבי – כמה דוגמאות מהשנים האחרונות, שבחלקן התגאינו במחזור ההריסות.
אבל במדינות העולם הראשון, כמו בלגיה והולנד, במקום מחזור עושים שימוש מחדש (reuse) בכל התחומים, ובראשם התחום העירוני. זה לא רק עניין של שימור מורשת וקידום ערכים של כבוד לבניינים ולהיסטוריה המקומית. שימוש מחדש גם חוסך בפסולת ובחומרי הבנייה החדשה, מאפשר להתחיל לשפץ תוך כדי השגת ההיתרים ונותן עוד רובד לבניינים ולסביבה.
ובניגוד למה שנהוג לחשוב – שימוש מחדש אינו מייקר את העלויות. את כל זה ניתן היה לראות בהרצאתו המרתקת של האדריכל הבלגי בארט ורהיין (Bart Verheyen), לפני כמה ימים ב''הבימה'', במסגרת כנס השימור הבינלאומי הרביעי, שהתקיים בתל אביב ביוזמת "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל".
לכנס הראשון הוזמן אדריכל העיר אנטוורפן בבלגיה (שגודלה דומה לזה של תל אביב רבתי), שהגדיר את המרקמים לשימור בעיר שבה כ-200 מבנים (!) עברו שימוש מחדש. הפעם הגיע להרצות ורהיין, שהציג ארבעה פרויקטים של משרדו באנטוורפן: מוסך נטוש שהפך לספרייה ציבורית; האנגר רכבות שהפך לפארק עירוני מקורה; מבשלת בירה שהפכה לבניין משרדים; ובניין מגורים אחד.
השכנים מוזמנים לחגוג כאן ימי הולדת
המבנה הציבורי המיוחד מכל הארבעה היה דווקא זה שחסר לו קיר – ועוד בבלגיה הקרה והגשומה. תארו לכם יזם או מתכנן בארצנו החמה, שישאיר מבנה ללא קיר. זה לא משהו שקל לתפוס כאן, במדינה שבה כל שטח צריך לגדר ולסגור.
המבנה שהציג ורהיין שימש כהאנגר רכבות לפני שננטש, ולכן דופן אחת שלו הייתה פתוחה לכניסת רכבות. באופן מפתיע, ורהיין בחר לשמור על הדופן הפתוחה, והמבנה – שאותו קנתה העירייה לטובת תושבי האזור (כן, זה מה שעיריות יכולות וצריכות לעשות) – הפך לפארק עירוני מקורה למחצה, מקום להתקהלות ולבילוי.
ורהיין בחר שלא להגדיר ייעוד לחלל. הוא תכנן בו כמה אלמנטים, שמאפשרים למשתמשים לסגור בו חללי משנה, לחגיגות ימי הולדת או התכנסויות קהילתיות אחרות. כמובן, יש גם אפשרות להשאיר את המרחב כולו פתוח, להחלקה בגלגיליות, למשל, או הטסת רחפנים. סביב המבנה הוקם פארק עם בריכה רדודה לשכשוך ומשחק, והמקום הפך לאטרקציה עירונית שוקקת.
מבנה ציבורי נוסף שהציג ורהיין היה פעם מוסך עצום ונעדר חן מיוחד, שורהיין הפך לספרייה ציבורית מצליחה. האלמנט המיוחד ביותר במבנה היה הגג המשונן, שנשמר, כמו גם רמפת המכוניות לקומה השנייה ואלמנטים שונים מבטון חשוף. במרכז נבנתה קובייה גדולה, המשמשת כאולם הרצאות, ומבחוץ נבנתה קובייה נוספת, צהובה ומוארת, שמושכת את הציבור אל המבנה, הנסתר מהרחוב הראשי.
המבנה השלישי הוא בלוק מלבני פשוט בן ארבע קומות, בנוי מלבנים אדומות, שאכלס בעבר מבשלת בירה. ורהיין הסב אותו לבניין משרדים והלביש עליו תוספת מודרנית מפלדת קורטן וזכוכית, כעין כתר ייחודי. גם במקור היו למבנה חמש קומות, אך במחקר ההיסטוריה שלו גילה ורהיין שהקומה החמישית, שנראתה מעט שונה, הייתה תוספת מאוחרת. הוא שכנע את הרשויות להסירה, ולבנות במקומה, מעל הלבנים האדומות, תיבת קורטן חדשה. האמירה כאן ברורה וחזקה, ואינה מגמדת את הישן.
גם בפרויקט האחרון שהציג התבצע שינוי במבנה לשימור, שחלקו האחורי היה הרוס ממש. ורהיין פתח ארבעה חלונות חדשים בגומחות שקועות בקיר שבחלקו העליון: שינוי קטן במבנה לשימור, שההתייחסות אליו לא הייתה כאל מקדש שאסור לגעת בו, אלא דווקא כבסיס לשינויים והתאמות, שנעשים ברגישות ובעדינות.
גם כאן התוספת על הגג נבנתה מחומר חדש (לוחות מתועשים) ובצבע אחר (חום), שמהווים ניגוד למבנה הישן שתחתם, והופכים את המכלול לשלם, אם לא מושלם. "ההרצאה שלי היא לא על שימור בניינים, אלא על שימור המורשת, בה משתלבים בניינים", סיכם ורהיין. בקהל ישבו לא רק אדריכלים וחובבי היסטוריה, אלא גם נציגי מינהל התכנון, רשויות מקומיות ויזמים, ואני מקווה שהם למדו משהו מכל זה. אולי רגע לפני שנלחץ על ההדק ונזמין את הבולדוזר להרוס, נחשוב קודם איך אפשר להשמיש מחדש מבנים. מרכזיית בזק לשעבר, ברחוב לינקולן בתל אביב, יכולה להיות מקום טוב להתחיל בו.
---------------------------------
כרגע על הכוונת בתל אביב - מרכזיית בזק לשעבר. מאבק ממושך של תושבים נגד ההריסה הסתיים בכישלון. לחצו על התמונה לכתבה:
