על רקע דיון חשוב בהתנגדויות לעסקת הדולפינריום שייערך היום (ב'), מתברר שעיריית תל אביב-יפו מקדמת תוכנית להקמת מרכז ספורט ימי בשטח הדולפינריום, לאחר שהמתחם הנטוש ייהרס במסגרת עסקת-הענק להקמת גורדי שחקים מול החוף - כך נודע לערוץ האדריכלות של Xnet. לתחרות אדריכלים סגורה וסודית שהוזנקה הקיץ, הוזמנו חמישה משרדים כדי להציע תוכניות למרכז החדש שיחליף את הדולפינריום. בתחרות זכה משרד L2 של ליאור ציונוב וליאור ויתקון, שזו להם זכייה שלישית בפרויקט משמעותי מטעם העירייה: המרכז הקהילתי ברחוב דב הוז (לשעבר בית צעירות מזרחי) ושוק העלייה המתחדש.
זהו שינוי מדיניות בעירייה, שעד עכשיו הכריזה כי בכוונתה להרוס את הדולפינריום לטובת איחוי הטיילת, מבלי להתייחס להקים מבנה ציבור כלשהו בשטח שיתפנה. על פי התוכנית, המתחם הנטוש, שמשתרע על פני כ-21 דונם ובו כ-3,500 מטרים רבועים בנויים, ייהרס. במקומו יקום מרכז קהילתי קטן בהרבה, שירכז פעילויות של ספורט ימי. מדובר בכ-750 מטרים רבועים בנויים, ש-500 מהם יוקצו לטובת מחסן גלשנים וציוד, משרדים, כיתות לימוד, מלתחות ושטחי התארגנות לקראת היציאה לים; כ-250 המ"ר הנוספים ישמשו בית קפה או מסעדה. שאר השטח יהיה פתוח לטובת הציבור, לרבות אמפיתיאטרון קטן לשימושם של המתופפים, שמזוהים עם המקום בעיקר ביום שישי. לדברי גורם בעירייה, היא שואפת ליישם את התכנון כבר בעוד כשנה.
העירייה חייבה את המתחרים להקים מבנה נמוך - 7.5 מטרים גובה במקסימום - והחליטה להרחיק אותו מהחוף כדי 75 עד 100 מטר, בניגוד לדולפינריום שנצמד למסלעת החוף. המסלעה עצמה תיהרס, ושטחה "יוחלק" כחלק מקו החוף החדש במדרון שאליו משתפל גן צ'רלס קלור, בין הטיילת לחוף הים. שיפול הקרקע מאפשר למבנה להיבלע במדרון, ומצמצם את נוכחותו במרחב.
על תכנון הנוף הופקד משרדם של האדריכליות עליזה ברוידא ורות מעוז, שתכננו גם את פארק רדינג והטיילת הצפונית של תל אביב, ואת פארק מדרון יפו. שני שבילים אמורים לחצות את המגרש מצפון לדרום, במקביל לקו החוף, כשהם מחברים את קצוות הטיילת שקטועים כיום במתחם המגודר של הדולפינריום. בין השבילים יישתלו שתי מדשאות רחבות-ידיים, שאותן יחצה שביל שיחבר את העיר לחוף הים. מקטע קטן, ממערב למדשאות, יהיה רחבה מרוצפת.
המסלעה תפורק, מדשאות רחבות ידיים יישתלו:
האדריכל יואב מסר היה אחד המשתתפים בתחרות, שאליה ניגש בשיתוף האדריכל ז'אק דהן. על פי החלופה של השניים, שנקראת "בין חול לירוק", רצועת החוף הדרומית למתחם מתרחבת לטובת הרוחצים בים, והמבנה מתרחק מהחוף לקו 75 מטרים. כך נפתח מעבר מזרח-מערב, שמנגיש את הים לעיר, ומעבר צפון-דרום שמבטל את העיקוף שמתחייב כיום סביב המתחם המגודר. מפלס מועדון הגלישה שקוע במדרון, ורק בית הקפה נראה במפלס הטיילת, כשהוא זוכה לנוף פנורמי לתל אביב, ליפו ולים.
חדש או להשמיש את הישן?
על פניו, יוזמת העירייה להקמת המרכז החדש מבורכת. המהלך, אם ייצא אל הפועל, ישמיש את השטח מחדש לטובת הציבור, ויסיר את המחסום שקטע את הרצף הפתוח ומנע מעבר בטיילת ומבט אל הים. אך התמונה הרחבה מורכבת יותר.
ראשית, במסגרת המאבק הציבורי על המתחם נטען, בין השאר, כי אפשר היה להשמיש את המבנה הקיים, במקום לאפשר לו להתפורר במשך שנים ארוכות - לפני ואחרי הפיגוע בדולפינריום ב-2001. שנית, שטח הדולפינריום מצוי כבר שנים רבות בלב מאבק ציבורי. תושבים וארגונים שונים מנסים לטרפד את העסקה שנרקמה בין העירייה לבין בעלי המתחם, שעתידה לשנות את קו הרקיע של חוף העיר. במסגרת העסקה, יפונה הדולפינריום וייהרס, ובתמורה יקבלו בעליו זכויות בנייה מעבר לכביש, בשטח ענק של 12 דונם, שבו פועלים היום חניוני גרירת הרכב של העירייה. על השטח הם מתכננים להקים גורדי שחקים.
אלא שהייעוד של השטח הזה, שנמצא מצפון למסגד חסן בק, הוא ציבורי. בשנות ה-70 של המאה שעברה הוא הופקע מתושבי שכונת מנשיה הערבים, שפונו מהמגרש, בטענה שהמתחם צריך לשמש את הציבור. ספק אם חניון גרירה הוא שימוש שיש בו תועלת ציבורית גדולה, מה גם שהמגרש מצוי בשטח מבוקש ביותר בערכו הנדל"ני.
ערכו של השטח החלופי שהוצע לבעלי המתחם, כולל זכויות הבנייה עליו, נאמד ב-1.3 מיליארד שקל - בעוד שהדולפינריום מוערך בכ-42 מיליון שקל בלבד. עסקת הענק הזו הוצעה שלא במסגרת מכרז, וזכויות הבנייה יאפשרו לבעלי השטח לבנות מגורים, מלונאות ומסחר תוך חסימה נוספת של המבט והבריזה מתושבי תל אביב. הם גם קיבלו אפשרות לחכור את הקרקע החלופית לדורות, כלומר ליותר מ-25 שנה, בשעה שמתחם הדולפינריום נחכר רק עד 2027.
העסקה מעוררת המחלוקת הגיעה עד שולחנם של שר המשפטים ומבקר המדינה, אבל ב-2011 אישרה הוועדה המקומית את תוכנית הבנייה בשטח החלופי. מתנגדיה לא הרימו ידיים וממשיכים להיאבק: פעילי המאבק "עוצרים את עסקת הדולפינריום", בשיתוף עמותת "אדם טבע ודין" ו"התנועה לאיכות השלטון", הגישו ערר על ההחלטה לוועדה המחוזית, שתדון בו היום (יום ב').
מדובר ב"עסקה סיבובית", טועני מובילי ההתנגדויות. יקיר בן מאור, אחד מהם, אומר לערוץ האדריכלות של Xnet כי "יש פה תוכנית בנייה שמסתמכת של עסקת נדל"ן. נעשתה החלפת שטחים שמבחינת תקינות ציבורית אינה פרופורציונלית. זה עולה מסקר השמאות שערכנו. היזם הזניח את השטח והמבנה במשך שנים, ובתמורה, הוא יקבל, במסגרת החלפת השטחים, שטח לא פרופורציונלי למה שהיה לו". זה מהלך דומה למה שמתרחש בכיכר אתרים המוזנחת, כמו גם בסינרמה שנהרסה: נותנים לאתר להתפורר - ואז מצדיקים את הריסתו.
לאחר הקמתו, הפרויקט ינוהל על ידי חברת "אתרים" ובשיתוף הגורמים העירוניים - מינהל הנדסה, מינהל קהילה - אגף קהילה נוער וספורט, אגף שיפור פני העיר ואגף חופים. שאר המשתתפים בתחרות היו בר אוריין אדריכלים, יואב מסר אדריכלים, וחן אדריכלים. המשרד החמישי שהוזמן לתחרות לא הגיש הצעה.
איך נראה הפרויקט הקודם שבו זכו האדריכלים ציונוב-ויתקון בת''א? לחצו על התצלום
