ברוכים הבאים לפינת המפלט הביתית שלי: כתבה שלישית ואחרונה בסדרה

הסגר שהוטל עלינו נמשך כחודשיים, ונדמה לרבים כנצח. בתקופה הזו הזמנו אתכם - אדריכלים, מעצבים, כותבים, צלמים וקוראים - לצלם ולשלוח אלינו את הפינה האהובה עליכם בבית, זו שהיא לכם כמקום מפלט.

בשתי כתבות קודמות פרסמנו 37 פינות, והיום, לסיכום התקופה, אנחנו חותמים את הסדרה עם 20 צילומים אחרונים.

רון ברוידא-אשל, הנדסאית אדריכלות ומעצבת פנים

''מתאים למי שאני''. המטבח של רון ברוידא-אשל(צילום: רון ברוידא שאל)

''הפינה האהובה עלי בבית, בימים אלה ובעצם תמיד, היא המטבח. בעיקר הבוקר, כשאני מבשלת לבני החייל, שלא ראיתי יותר מחודש. מבשלת ומכניסה לתבשילים את כל האהבה שבעולם.

המטבח הוא לב הבית, ואני אוהבת אותו במיוחד כי הוא משקף את הגישה שלי לעיצוב ולחיים בכלל. הוא מאוד פשוט, ובעיני יופיו דווקא במה שלא מושלם; חלון מתקלף, רצפת בטון שמתיישנת, שילוב בין ישן וחדש.

''אני אוהבת את הטבע שחודר דרך החלון במלוא עוצמתו והשתנותו, אוהבת את השימוש המחודש בפריטים עם עבר (חלון שפורק מבית ירושלמי, ארון מטבח שהיה פעם שידה), ואת ההתאמה של המטבח במידותיו ובצורת העבודה שבו למי שאני, למי שאנחנו''.

מיי קאהן, יוצרת ביציקות קרמיקה

הפסנתר של מיי ובועז קאהן(צילום: עמית אופק)

''פינת הפסנתר שבסלון ביתנו הקטן ברמות השבים תמיד מחזירה אותי לילדות, למוסיקה שעליה גדלתי, והיא תרפיה לכל דבר. בשבילי הבית שלנו שלם רק כשיש בו פסנתר. הבית נבנה ב-1950 והוא מוקף בחצר ענקית וירוקה, עם ערוגות, עצי פרי ולול תרנגולות שבנינו. במיוחד בתקופה המאתגרת הזאת, כשנמצאנו ימים שלמים בבית עם שלוש בנותינו, הוקרנו את כל הירוק והחופש שהמרחב הזה מאפשר לנו, והודינו על המוסיקה''.

• כך נראה סטודיו קאהן, המתמחה ביציקות קרמיקה וממוקם לא הרחק מהבית הקטן ברמות השבים
  

תחיה דב, משוררת

הפרחים נאספו בשכונה. פינת הקריאה של תחיה דב בנהריה(צילום: תחיה דב)

''הבית שלנו הוא דירת שיכון בבניין ישן בנהריה. אחד מיתרונותיה הרבים הוא המרחק הכמעט-חוקי לים, ואחת הפינות הרבות האהובות בה היא הספרייה. כשעברנו לדירה, החלטנו שלא עוד בלגן וערימות ספרים בכל הבית. הקדשנו לספרייה קיר ארוך ומילאנו אותו במדפי איקאה. כמובן שלא עמדנו בדברינו. הספרייה לא רק התמלאה, אלא גם שלחה שלוחות לכל רחבי הבית.

''בתמונה פינת ישיבה שסמוכה לה. בין שתי הכורסאות עומד לו שולחן פלסטיק של איקאה, שמשתלב נהדר באווירה הצבעונית וקצת ילדותית של החלל. בדרך כלל מונחים עליו עיתונים וגם ספרים שנמצאים בהליכי קריאה. צילמתי את הפינה מבעד לזר הפרחים הקבוע שעומד על שולחן האוכל, זר שבצוק העיתים נאסף בחוף ובמגרשים הבודדים שטרם נבנו בשכונה – מנהג שהתחיל מאילוץ ימי הקורונה והפך לחלק קבוע ואהוב של השגרה''.

נעה קידר, אדריכלית

"סוף סוף למדנו ליישם את ה'סלואו ליבינג'''. הדירה של נעה קידר(צילום: מתן כץ)

''החלל המשותף בדירה שלנו מתפרש על כ-70% משטחה. כששיפצנו, בחרנו לחלק אותה כך כיוון שהאמנו שעיקר זמננו בבית יהיה בחלל הזה. לא שיערנו לעצמנו שנבלה כל כך הרבה זמן רצוף פה.. אך דווקא בתקופה שבה היינו מבוצרים בבית, שמחנו על ההחלטה הזו, יותר מתמיד.

''למדנו סוף סוף ליישם את ה'סלואו ליבינג' לו ייחלנו, שלא עצרנו להגשים בתוך מרוץ החיים. בישלנו יחד את הארוחות שלנו, קראנו סיפורים בסלון, רקדנו לצלילי מוסיקה, עבדנו לצד השולחן והוקרנו את הזמן המשותף שלנו יחד. לא חיפשנו עבור בתנו הפעוטה הפעלות לגיל הרך. כל פעילויות היום-יום שנעשו יחד הפעילו ולימדו את כולנו. אנחנו בהודיה גדולה על התקופה הזו, לצד האתגרים והגעגוע שהיו בה''.

יניב להב, גנן ומעצב גינות

"עץ המנגו מפליא אותי בכל יום מחדש''. הגינה של יניב להב ביישוב הדרומי הצעיר גבעות בר(צילום: יניב להב)

''כגנן, היה לי חשוב שבביתנו בגבעות בר תהיה לנו גינה חיה, שופעת וצבעונית, מלאה באנרגיה טובה. לכן שתלתי בה המון עצי פרי ושיחים שפורחים לסירוגין, לכל אורך השנה.

"בפינה עומד עץ מנגו בוגר, שמפליא אותי בכל יום מחדש ומזכיר לי את עוצמת הטבע. כל הגינה האחורית פונה לנוף. הספסל שבתמונה ניצב במרכזה, מול חלקת הדשא שבה הילדות משחקות. זוהי נקודת תצפית שבה אני נהנה לשבת, וליהנות מהמראה".

מיכל סמץ, מעצבת פנים

מרפסת ישנה הפכה לסטודיו של מיכל סמץ(צילום: אורית ארנון)

''בימי הקורונה הצטרפו אליו שותפים נוספים'', היא כותבת(צילום: אורית ארנון)

''פינת המפלט שלי היא הסטודיו הביתי שלי. למעשה, זוהי מרפסת ישנה שלא היתה בשימוש והוסבה לחדר עבודה נעים ושטוף אור. הסטודיו מחובר לבית, אבל גם יכול להתנתק בשעת הצורך, בעזרת תריס ווילון. הוא מרוהט בפריטים שאספתי ותכננתי, ויש בו ריח נעים ומוסיקה מרגיעה.

"הקסם שלו נובע גם ממיקומו, בלב הגינה. לא פעם אני מוצאת את עצמי בוהה בענפים שנעים עם מנגינת הרוח. בימי הקורונה, כשכל בני המשפחה בבית, הצטרפו אליו שותפים נוספים, ותיכננו לו"ז מסודר – מי, מתי ולכמה זמן''.

• לחצו לווילה שעיצבה במושב אוהד שבנגב
  

עמית ישראל, מעצב פנים ומוצר

הסלון האקטיבי של עמית ישראל(צילום: ארקדי ראסקין)

''הסלון הוא המקום האהוב עלי בבית, בזכות הספות העמוקות שניתן להשתרע עליהן בנוחות מקסימלית. כאן אני מרגיש בבית! בימי הקורונה הוא אקטיבי ופעיל שעות נוספות. גודלו וצבעוניותו מאפשרים לכולנו להרגיש שזו במת הפעילות המרכזית.

''אני וזוגתי חובבי פעילות ספורטיבית, ומתרגלים בו ספורט או שיעורי יוגה זוגיים מול הזום; כולנו רובצים בו עם ספר או משחק משותף עם הילדים, ובערב צופים בסדרה או בסרט עם פופקורן וכוס יין למבוגרים – והתחושה מקבילה לכל יציאה מחוץ לבית''.

אפרת וינרב, אדריכלית

''ליהנות מהדברים הקטנים בחיים''. פינת האוכל של אפרת וינרב(צילום: יונתן וינרב)

''הפינה האהובה עלי בבית היא פינת האוכל. בשגרה יש לה שני שימושים עיקריים – שם אנחנו אוכלים את כל הארוחות שלנו, ושם אני יושבת לשיחה ראשונה ואינטימית עם לקוחות. בחרתי לשתף דווקא רגע פחות פוטוגני, אבל מאוד אותנטי, בו סיני, בתי הפעוטה, אוכלת לצדי את ארוחת הצהריים בזמן שאני עובדת.

''זוהי חוויה מטלטלת להחליף שגרה של גן-גינה-מקלחת-ולישון ב- 24/7 ביחד. לא היה לי מושג איך אנחנו הולכים לעבור את הסגר בלי לאבד שפיות. כחודש אחרי, התרגשתי מכמה כיף ופשוט לי להעביר ימים שלמים רק שלושתנו, ליהנות מ'רגעים ראשונים' של סיני, שטיול בטווח 100 מטרים מהבית הרגיש לה כמו הרפתקה בסוואנה באפריקה. עבורנו זו הזדמנות ליהנות ולהתרגש מהדברים הקטנים בחיים''.

ריקי קרקואר, מעצבת פנים

על קיר המרפסת עבודת אמנות קרמית של עימי חמיצר, משנות ה-70. היא נמצאה בסדר יסודי שנערך בבית עכשיו, וסוף סוף מצאה את מקומה(צילום: ריקי קרקואר)

''זוהי פינה ירוקה, שלווה ורגועה במרפסת שצופה אל גינה פנימית – בדיוק מה שצריך בימים אלו. כשנכפה עלינו לשבת בבית, מצאתי עצמי יושבת בה: מטפלת בעציצים, רוקמת, מציירת, עונה לטלפונים. החלפתי בה את המשרד שלי, שבתוך הבית.

''במסגרת המגה סדר שערכנו בבית, מצאנו עבודה קרמית של עמנואל (עימי) חמיצר – עבודה מתחילת שנות ה-70, שהיתה תלויה בבית הילדות של בעלי. העבודה שכבה אצלנו המון שנים וסוף סוף מצאנו את המקום בשבילה''.

נורית גפן, מעצבת פנים

''טלוויזיה רק לדרמות עם סוף טוב''. חדר השינה של נורית גפן(צילום: שי אדם)

"בחדר השינה שלי מתחיל ומסתיים היום, וכאן המפלט בין לבין. יש פה הכל כדי להרגיש בחופשה: חדרי רחצה וארונות צמודים, חלונות גדולים מברזל בלגי, תקרת עץ גבוהה, תריסי עץ הנפתחים למרפסת עם נוף עצים ופרחים, והמון אור שמש. לכאן נכנסים רק דברים טובים: הספרים שלי, המחשב הנייד שמאפשר לי לעבוד באווירה נעימה, טלוויזיה רק לדרמות עם סוף טוב – וגם לולי ואוליבר, הכלבים הכי מתוקים בעולם''.

דנה אוברזון, אדריכלית

''כי היא בין צל לשמש, כי אני טבולה בירוק''. המרפסת של דנה אוברזון ברמת השרון(צילום: עודד סמדר)

''כי היא בין צל לשמש, כי אני טבולה בירוק, כי יש אוויר נעים מהצפון. למרפסת הפרטית שלי יש נוף הנשקף מארבעה כיווני אוויר, מהים ממערב ועד הרי השומרון ממזרח. היא מתפרשת על פני שני מפלסים, עוטפת את החזיתות וחובקת את החללים הפנימיים. החומרים, הצבעים והצמחייה שבחרתי לה משתלבים עם הנוף והאקלים הים תיכוני, ונותנים תחושה כאילו היו שם תמיד''.

רונה מיוחס קובלנץ, מעצבת מוצר

הסלון של רונה מיוחס קובלנץ והאדריכל אבנר קובלנץ(צילום: רונה מיוחס קובלנץ)

''ששה שבועות שלא הייתי בסטודיו, מתמרנת בין הילדים והעבודה מהבית. אני בן אדם של בוקר ויקיצה טבעית מוקדמת, אוהבת לקום ראשונה ולהכתיב את תחילתו של היום. הפינה האהובה עלי נשטפת עם עלות השחר באור יפהפה, ואני הכי נהנית לשבת על הספה עם כוס הקפה הראשונה והשנייה, עד שהבית מתעורר. האור, הספרים, הפסנתר והירוק שבחוץ גורמים לי אושר רב''.

• לחצו לכתבה המלאה על הבית – שיכון ישן שעבר הסבה יוצאת דופן
  

מיכל אבימור, מעצבת פנים

מקום לשניים. הפינה של מיכל אבימור(צילום: גלעד רדט)

''הפינה שלי היא השולחן הקטן במטבח. סגנון הרטרו שלו משתלב בסגנון הכללי של הדירה. זה מקום שקט לקפה או לארוחה קלה בשניים, להשקיף מהחלון וליהנות מאור טבעי במשך שעות רבות של היום''.

איתן כהן, מעצב פנים

''כמו שלוחה של המשרד''. פינת העבודה של איתן כהן(צילום: גדעון לוין)

''אהבתי להעביר את הזמן בפינת העבודה שלי. מאחר ועברתי לזמן הקורונה מהמשרד לתוך הבית, נעמה לי הפינה הזו, שהיא כמו שלוחה של המשרד האמיתי, בזכות הקרבה לאור הטבעי ולצמחייה מהמרפסת''.

מיכל מטלון, מעצבת פנים

''לנשום את הנוף שמולי''. מרפסת הגינה של מיכל מטלון(צילום: אסף הבר)

''הפינה האהובה עלי היא המרפסת שמחברת בין הבית לגינה. שם אני אוהבת לשתות את האספרסו הראשון של הבוקר כשהילדים עדיין ישנים ושקט מסביב, להקשיב לציוץ הציפורים ולנשום את הנוף שמולי, שצופה לכיוון מפרץ חיפה.

''זו תמיד היתה הפינה האהובה עלי, אבל המשמעות בימים אלו השתנתה. השקט והרוגע קיבלו משמעות חדשה וטובה. הלחץ ומרוץ החיים נעצרו לרגע, והרוגע בנשימה העמוקה ובהקשבה לטבע במלוא הדרו מרפאת ממש. ציפורים מגיעות לגינה, שרות ומצייצות, עוצרות לרגע לשתות מהבריכה ובורחות בחזרה. הרוח מנגנת במובייל ופתאום אני מרגישה שאולי זאת הדרך הנכונה לחיות - ברוגע ובהכרת תודה''.

• איך נראות יחידות האירוח שעיצבה בעכו העתיקה? לחצו לכתבה
  

-----------------------------------------------

עוד 37 פינות ביתיות אהובות כאן למטה:

לחצו ל-37 פינות ביתיות אהובות נוספות (צילום: גבריאלה פיירשטיין)