

חלפה שנה מאז עברנו מתל-אביב לבית שכור בעתלית. סידרנו אותו בתשומת לב, אך בקירות לא השקענו – הזמניות ואי הוודאות שמרחפות מעל סטטוס השכירות עכבו אותנו. שבועות הסגר בבית שינו את דעתנו: החלטנו לחדש את הפינה המרכזית בבית בעזרת מה שיש – זמן, רצון וחפצים אהובים. התוצאה הוכיחה לנו עד כמה אפשר לשנות ולשמח, גם בעלות מינימלית.
את הפרויקט השלמנו בפחות משני ימים, בזמן חופשת הפסח. הדבר היחיד שרכשנו היו פחיות צבע לקיר. כל היתר נאספו מפינות שונות בבית, וחוברו לקומפוזיציה חדשה.
הבית נבנה בשנות ה-80, ובחרנו להתמקד בקיר המרכזי, האלכסוני – זה שרואים מיד כשנכנסים, שלצדו אנו מסבים לאכול, שנמצא בלב הבית ומחבר בין כל חלקיו. הוא היה לבן (חשבנו שאנחנו אוהבים נקי בעיניים), עמד לידו מזנון וינטג' חסר דלת, כך שחלק מתוכו גלוי לעין, והוספנו מעליו מדף עץ, תמונה, פוטוס שהשתרג ביניהם ועוד כמה עציצים תלויים על מוטות וילון.
החלטנו ללכת על כחול. אחרי שכבת צבע אחת הבנו שהגוון שקנינו אינו נכון לנו, אז הוספנו לפחית צבעי אקריליק שהיו בבית, עד שהגענו לגוון הרצוי. ה"מחיר" של הצבע הכחול הוא בליעת אור. התוצאה מעט אפלולית ויוצרת אווירה מיוחדת, שאולי לא תתאים לכל פינה בבית – אבל הפעם דווקא התאימה: עכשיו אנחנו מרגישים כאן מוגנים ועטופים.
משמעות נוספת שיש לצבע הכהה יחסית היא הצורך להצטמצם לצמחים שצורכים מעט אור (כלומר, אם אין לכם מגוון צמחים לבחור ביניהם – עדיף צבע קיר בהיר).
אחרי הצביעה ניגשנו למלאכת התלייה. צילום שראיתי עורר בי חשק לשבור את הקווים המרובעים, וחיפשתי בבית פריטים מעוגלים: כובעים, חישוקי עץ למסגור, צלחות יפות. כשיש כלל – כמו צורה מסוימת, או רקע שצריך להתאים לו את הצבע – קל יותר לבחור.
החלטנו על עוד כלל שעזר לנו במיון: חפצים בעלי משמעות עבורנו. פריטים נוסטלגיים לא תמיד ברור איפה ולמה לשמור, אך על הקיר הם מקבלים כבוד מחודש. כובע שקלענו מעלי דקל במקסיקו, בטיול שבו הרינו את בננו הבכור; מטפחת שקיבלתי במתנה מאישה יפנית, כדי לשמור על ראשי כשזרעתי עמה בשדה אורז; צלחות שירשנו מסבתא חנה; מתנות שקיבלנו מקרובים ויקרים, ובמיוחד כאלו של יוצרים ישראליים – ברכת מנדלה מצוירת של גונן הלוי, הדפס רשת בוטאני של אביטל מאיר (סטודיו סומו), ציור נערה וחתולה של טלי יאלונצקי.

הכלל האחרון היה שילוב הרמוני בין כל המרכיבים, מה שדרש ניסוי וטעייה, וגם ויתור על כמה מהם. לשמחתנו, נותר מקום מתאים לשלישייה של ראשי איילים מקליפות עץ דקל, שהוסיפו אווירת קאנטרי.
לעציצים התלויים מעל החלונות החלטתי להוסיף וילונות סמליים, כתוספת טקסטילית מרככת. חופשייה משיקולים מעשיים של הצללה, בחרתי מאוסף הבדים שלי שלושה שהחמיאו ביותר לקיר הכחול. המזנון חזר למקומו, ונותר רק לבחור את הצמחייה, בהתאם לאזורי האור השונים על הקיר: על המדף החשוך ביותר סידרתי פינת ייחורים קטנה, ובאזורים אחרים, תלוי באור המוחזר מקירות ומחלונות אחרים, התאפשר מגוון גדול יותר. ממש מול החלון עוצמת האור גבוהה, וכאן יכולתי להעמיד גם פוטוסים לבנים וסנציה קיסוסית. השלב האחרון והמענג מכולם רק נדמה אקראי: כאן תמצאו טיפים לעיצוב אסתטי של מקבצי צמחים.
הקיר הכחול ימשיך להשתנות, ואחריו פינות אחרות בבית. לא צריך לחכות לקניית דירה כדי להפוך אותה ל"שלכם". צבע שמדבר אל לבכם, חפצים בעלי משמעות וטיפוח צמחים יכולים לחולל שינוי עצום גם בזמנים נטולי קורונה.


מאחר שכבר אביב
ממש כמו שתזונה טובה וחיזוק המערכת החיסונית חשובים לגוף, חשוב להזין את הצמחים שהתעוררו מתרדמת החורף, לחזקם מפני מזיקים עונתיים ולהתכונן לקיץ.
דישון. דשן לעציץ הוא כמו תוספי תזונה לנו. הקפידו על המינונים הרשומים על הבקבוק (בכל השקיה או השקיה שנייה). תוכלו גם להסתמך על משאבים ביתיים: את עודפי הקפה (מקינטה, בוץ או קפסולות) השרו במים; השקו במי בישול שהתקררו; מתקדמים יכולים להכין קומפוסט מהפסולת האורגנית הביתית (אם עושים זאת נכון אין לכלוך, גם לא מזיקים).
השרשה. זה הזמן להפיק הנאה מצמחים שכבר נמצאים בסביבה. צאו לאוויר הפתוח בשכונה ושימו לב לצמחים שלא ראיתם קודם. זה לא רק מרגיע: כאן תמצאו שלושה זנים נפוצים ברחובות, שרלוונטיים במשך כל השנה וקל להשריש ולגדל כצמחי בית. גם מעציצים שיש בבית אפשר לקחת ייחורים ולשכפל. לא רק שהפעולה לא תחסיר מהצמח, היא אף תעודד אותו לצמיחה מחודשת.

ראו מה שורה כזו עושה לחלון אפור:
שתילה מחדש. כמו מיון עונתי של בגדים, זה זמן טוב לבדוק אילו צמחים גדלו וזקוקים לכסות מתאימה יותר למידותיהם. איך יודעים? אם צמח אינו במיטבו, אם שורשים מבצבצים מהחורים בתחתית העציץ, או אם עברו עליו כמה שנים טובות באותו כלי – הגיע הזמן לשלוף אותו ולהעבירו למכל חדש.

חותכים (ביד או במספריים) עד שליש מ''עוגת'' השורשים, מפרידים באצבעות ומפוררים חלק מהאדמה. שותלים בעציץ במידה אחת גדולה יותר, בתוספת אדמה טרייה.
לסיום – השקיה. הקיץ מתקרב, וזה הזמן להכין תשתית להשקיה אוטומטית. היא תפחית את התדירות ותעזור כשתוכלו (סוף סוף!) לנסוע לחופשה. כאן תגלו שיטות שונות להשקיעה אוטומטית.
------------------------------------------------------------
לחצו על התמונה למטה לעוד דוגמאות לקיר אחד ששינה את הבית: