דברים נראים יותר טוב בקבוצות -
גם עציצים! המדריך למקבץ מנצח

נניח שחזרתם מהמשתלה עם שלל נאה של 5-10 צמחים ביתיים. במקום לפזר את הירוק על פני הבית, אני נוהגת לקבץ אותם יחד. למה? התשובה שלי, בתמצית, היא יפה, לח ונוח.

• יפה, כי הם ידגישו זה את יופיו של זה. "חוק המעודדות" בעיצוב אומר שדברים תמיד נראים יותר טוב בקבוצות, וזה נכון גם לצמחים. לא סתם למקבצי העציצים יש אפילו השטאג: plant gang#.
  

• לח, כי צמחים פולטים לחות וכך נהנים זה מלחלוחו של זה, מעין קהילה שמחה ומזיעה.
  

• נוח, כי תחסכו קילומטראז' השקיה ברחבי הבית. אני אומרת זאת לא מרחמים עליכם, אלא על הצמחים, כי מה שלא נוח, לא קורה! חמישה מטרים ודרגש עד לצמח הבודד שבקצה הכוננית עלולים להיות מה שיפריד בינו ובין החיים. ואם כבר הגעתם עם המשפך עד פינת העציצים, הטיפול בשלושה או בעשרה צמחים יארך כמעט אותו הזמן.
  

השתכנעתם וערמתם את הצמחים בפינה אחת. איך נגרום לה להיראות טוב? "מקבץ הוא אסופה של פריטים שונים עם תכונות משותפות, שאמורים להתחבר ולתת תחושה שהם כיחידה אחת, ולכן צריכה להיות הרמוניה ביניהם", מסבירה מעצבת הפנים ורד פיכמן.

סלון בסגנון בוהמי. עיצוב: שרה הרשמן(צילום: Michael Paul and Ingrid Latvis)

אז איך יוצרים הרמוניה, ואיך מקבצים צמחים לכדי פינה חזקה ויפהפייה?

הנה כמה כללים שעוזרים לי כשאני מעצבת בתים ירוקים:

גוונים

שימו לב לשילובי הצבעים. ודאו שהצמחים שאתם מצמידים יחד לא יהיו באותו גוון, אחרת ייבלעו זה בזה ויהפכו לכתם ירוק. אם יש לי שני צמחים בעלי גוון דומה, אדאג להפריד ביניהם עם צמח בגוון אחר - ויש אלפי גוונים של ירוק. בנוסף, כמעט לכל צמח יש את הגרסה ה"מגוונת" (variegated) שלו, המתהדרת בכתמים ומשיכות בצבעים שונים על גבי העלים. יש עלים עם עורקים בצבעים אחרים, עלים ששוליהם מאדימים או מצהיבים בקור או בשמש, וצמחים שהם פשוט בצבע סגול, אדום, צהוב, כתום, ורוד, שחור או לבן.

לא כדאי להצמיד שני צמחים בעלי גוון זהה. הם יהפכו לכתם אחד(צילום: רינת טל)

אידיאלית, שלבו 3-4 גווני ירוק ועוד צבע אחד שונה, כמו סגול או אדום (אבל לא את שניהם יחד). כמובן, כל מקרה לגופו. נסו ובחנו: אולי הפעם שילוב צבעים לא שגרתי דווקא כן עובד?

הנה למשל, הסלון של קלרה הלונדונית. לטעמנו יש כאן יותר מדי צבעים בערבובייה. מה טעמכם?

באותו סלון, חצי שנה קודם לכן - הרבה פחות צמחים, הרבה פחות צבעים (אך ורק ירוקים, לבנים ואפורים, עם נגיעונת של טרקוטה) וקומפוזיציה נהדרת:

כאשר לצמח יש עלים מגוונים, קחו בחשבון את כל גווניו. פוטוס Njoy בצבעי ירוק ולבן ''ידבר'' יפה עם צמח לבן אחר במקבץ. צמח מאוד צבעוני או מצויר – כמו המרנטה (שכל עלה בה כולל ירוק בהיר, ירוק כהה, ירוק לימוני ועורקים אדומים) – ייתן לנו מספיק עניין וצבעים למקבץ שלם. ננסה לשלבו עם צמחים אחרים, סולידיים יותר, וכבר יש לנו לפחות ארבעה גוונים שלו, שיוכלו להדהד בצמחים אחרים במקבץ. קלתיאות (המרנטה ביניהן) וביגוניות הן צבעוניות ומצוירות במיוחד, אך זכרו שהן לא בין הצמחים הקלים ביותר לגידול בבית.

כאן המרנטה הססגונית קיבלה שרפרף משלה(צילום: רינת טל)

צורה

לצורת העלה ולצורת הצימוח הכללית אינסוף אפשרויות. יופיו של המקבץ הוא בהטרוגניות שלו: העריכו את העלים, שיכולים להיות מאורכים, גוצים, לבביים, משוננים, מנוצים, מקומטים, א-סימטריים ועוד. העריכו את צורת הצימוח: האם הצמח דקיק וגבוה כמו עץ, מתפרש כמו שיח, מטרייתי, מפרקי, נשפך, משתפל, מזדקר, משפריץ או מסתלסל?

בדיוק כמו שעשיתם בסעיף הקודם, גוונו בין הצורות, כך שהצמחים לא ייבלעו זה בזה. וכמו בתמונה קבוצתית, נסו למלא אזורים שונים: הנשפך למרגלות השיחי, לצד העצי, תחת המטרייתי וכן הלאה.

התפוצצות של צורות, שמשתלבות יחד בצורה מושלמת בזכות ההחלטה ללכת על גוון אחד:

הגודל כן קובע

כשמישהו מבקש להתחיל לגדל ג'ונגל ביתי, אני בדרך כלל ממליצה להתחיל מ-3-4 צמחים גדולים מאוד. הם ייתנו את האפקט הכמותי (כמה שיותר פיקסלים ירוקים בחדר). בנוסף, צמחים בוגרים עמידים יותר מהצעירים הרגישים, ויתרון נוסף הוא שהגדולים זקוקים להשקיה פחות תכופה.

אם ברצונכם למלא מדף או שידה קטנה, תוכלו ליצור קומפוזיציה מינימליסטית ולהדגיש את הכלים:

 אבל אם ברצונכם לעצב את הסלון כולו – עדיף לבחור את הגדולים. 20 צמחים קטנים לא יעשו את העבודה, אלא בעיקר ייצרו רעש חזותי. הגדולים, לעומתם, יתנו את אפקט הג'ונגל המבוקש, כיוון שעליהם הגדולים זרים למראה הביתי ומהווים תזכורת לשפע הטרופי. אחריהם תוכלו להתנסות ולהוסיף צמחים בכל הגדלים.

גובה

איך יודעים מתי להגביה, את מה וכמה? הכלל החשוב הוא שקו הגובה העליון לא יהיה אחיד, אחרת התוצאה תזכיר שדה. כדאי שכל צמח יסתיים למעלה בגובה אחר, בהתאם לצורה ולפרופורציות שלו. הסתכלו על קו הקונטור שנוצר: עד כמה הוא נראה טבעי וזורם? ודאו שקצותיו של כל צמח מודגשות על רקע הקיר, או על רקע צמח אחר, שמבליט אותן. ועל מה להגביה? על כל דבר: שרפרף, עציץ הפוך, קופסת פח וכל חפץ שייתן לנו את הגובה הנדרש.

גם זו דרך להגביה - מתלי המקרמה של נעמי ים-סוף:

מרווחים

א-סימטריה נתפסת כטבעית, אקראית וחסרת מאמץ – כל עוד הסידור הא-סימטרי הוא הרמוני, כמובן. אם תציבו במרווחים קבועים שורה של צמחים בצורות ובגבהים דומים, המקבץ עלול להראות כמסדר זיהוי.  

ואם תנסו לרווח כדי למלא את כל רוחב השידה – רעיון המקבץ הנעים לעין יילך לאיבוד (מרווחים מעייפים אותה). כשאני מקבצת המטרה שלי היא לצמצם ולצופף כמה שיותר. בין חלק מהעציצים נכון יהיה לרווח מעט, ובמקומות אחרים ליצור חפיפה, כשהעציצים הנמוכים, בדרך כלל, מלפנים.

רקע וניגודיות

מומלץ להניח כל צמח על רקע שאינו בולע אותו, ולבחור ברקע חלק ככל הניתן, ללא פרטים רבים ובצבע מנוגד לצמחים הנושקים לו. אם תרצו להדגיש קונטור של עלה מיוחד, ייתן שתיאלצו לדלל צמח עמוס ושופע – ולקצוץ כמה ענפים (כמה שזה כואב!). את הענפים הקצוצים אפשר להניח באגרטל או צנצנת, ולהמשיך ליהנות מיופיים.

עוצרים ומתבוננים

כמו בגידול צמחים, גם בעיצוב – העיקר הוא להתבונן ולשים לב, יותר מאשר לעקוב אחרי מערכת כללים מסוימת. קחו צעד אחורה והתבוננו בקומפוזיציה שיצרתם. הביטו בה מהזווית הכי נצפית שלה: מדלת הכניסה, מהספה שמולה, או אולי מהמרפסת פנימה? הסתכלו עליה כמו על תמונה דו ממדית, ואפילו צלמו. מה מפריע לכם בתמונה? באיזה אזור חסר משהו ובאיזה יש יותר מדי אלמנטים, זה על גבי זה? הזיזו וצלמו שוב.

הכלים

''הצמחייה אינה מתחרה ברהיטים, באמנות ובאקססוריז", אומרת המעצבת אורנה מזור. "היא מעשירה את החדר, מוסיפה עומק וחומריות ומשתלבת בכל סגנונות העיצוב, מודרני, כפרי ואפילו תעשייתי".

יש כלים שהם "בייסיק" – ממש כמו גופיית ספגטי, או מדף צף לבן. הם התשתית, ונועדו להתמזג ברקע. במקבץ מומלץ להשתמש בכלי בייסיק, ומלפנים להציב כלי או שניים ''משמעותיים'' יותר.

באווירה (וצמחייה) ים תיכונית. עיצוב: ורד פיכמן(צילום: מורן מעיין)

ורד פיכמן מזכירה: "הכלים צריכים להתאים מבחינת סגנונית לבית. לדוגמה, אם אני רוצה להכניס צמח לחדר שהעיצוב בו הוא מונוכרומטי, עם צבעים שקטים ובהירים ודגש על חומרים טבעיים, לא מספיק שאבחר כלי בהיר, אלא חשוב שאבחר חומר טבעי שישתלב גם הוא בחלל, ולא בכלי עם גלזורה מבריקה, שיבלוט בחריגותו. לעומת זאת, חדר שבו יש צבעוניות חופשית יותר, ומגוון של חומרים וטקסטורות, שם דווקא אבחר חלק מהכלים בצבעים עזים, כך שימשכו את תשומת הלב וייצרו מראה מתוחכם יותר".

לסיום חשוב לזכור: המשתנים המשפיעים על הקומפוזיציה לא נשארים קבועים. צמחים גובהים או מתארכים (כל אחד בקצב שלו), משנים גוונים וצבעים בהתאם למידת האור ולעונת השנה, מבקשים לעבור למיקום מואר יותר או לכלי גדול יותר, וכן הלאה. קחו בחשבון שהמקבץ לא יישאר בדיוק כפי שעיצבתם אותו. מי שאוהב לשנות ולרענן את מראה הבית – מובטחת לו הנאה רבה.  

• רינת טל היא ''סוקולינה'', מייעצת בעיצוב הבית והמשרד עם צמחים ומעבירה סדנאות יצירה והדרכות.