45 שנה לאחר שנפתח לציבור, וכמעט 90 שנה לאחר שהוקם, מקודמת תוכנית להרחבתו של "בית בן גוריון" בשדרות בן גוריון בתל אביב. לערוץ האדריכלות של Xnet נודע, כי את התוכנית הזמינה "עמותת בן גוריון", שאחראית על הנכס ועל תפעולו. העמותה מסרה את התכנון למשרד האדריכלים אפרת-קובלסקי, המתמחה בתכנון ובחידוש מוזיאונים.
המגרש משתרע על פני יותר מדונם, ולמעשה כולל שני מגרשים. את הראשון רכשה בשעתו משפחת בן גוריון כדי שישמש כמעון הפרטי של המשפחה, והוא פונה לשדרות הקרויות על שמו של ראש הממשלה הראשון; השני צמוד אליו מאחור, כך שהוא פונה לרחוב לסל. בעוד שבית בן גוריון הוכרז לשימור, הודות לדייר החשוב שהתגורר בו, הבית השני במגרש (שאותו תרם הלל כהן לטובת הציבור אחרי מותו) אינו מיועד לשימור ולכן ניתן להרוס אותו.
הלל כהן תרם את הבית לשימוש הציבור
בית בן גוריון נבנה ב-1931 והורחב עשור מאוחר יותר. הוא כולל את אולם האירוח, עם הספרייה המפורסמת העמוסה בספריו של בעל הבית, המטבח עם פינת האכילה וחדרי השינה. בית משפחת כהן תוכנן במקור על ידי דוד טוביה, אך כאשר רכש הלל כהן את הבית ב-1935, הוא הרחיב אותו ומסר את הפרויקט לידיו של האדריכל הנודע אריה שרון, זמן קצר לאחר שזה חזר לארץ-ישראל מלימודיו בבית הספר "באוהאוס" בגרמניה.
לימים, כאשר הועבר הבית לידי "עמותת בן גוריון", נעשו בו שינויים כדי שיוסב לשימוש הציבור. הבניין הצנוע כולל כיתת לימוד וחדר הקרנה. בסך הכל, בבית בן גוריון מבקרים כ-50 אלף איש מדי שנה.
מעטים הבתים שתכנן בצעירותו אריה שרון, הידוע כ"אדריכל המדינה", ובית כהן, על אף השינויים שעבר, הוא דוגמה לאותם מבנים שתוכננו לשיכון משפחות פועלים בתל אביב, ברוח ה"באוהאוס". הלל כהן היה ממנהיגי היישוב העברי, מראשי חברת הבנייה ההסתדרותית "סולל בונה" (בתקופתו נבנו פרויקטי ענק לאומיים כמו גדר הצפון ומצודות הטיגארט), חבר כנסת בשש הכנסות הראשונות, וגם שגרירנו הראשון בבורמה.
התוכנית הנוכחית מציעה לשמר את בית בן גוריון, אך להרוס את הבית החד-קומתי והקטן שתכנן אריה שרון. על חורבותיו יקום מרכז מבקרים בגובה של ארבע קומות גבוהות מעל לקומת מרתף, ובסך הכל 1,180 מ"ר שטח עיקרי. הבניין יכיל מוזיאון, משרדים וחדרי עיון. בקומת הקרקע ייפתחו בית קפה וחנות מוזיאון, ובקומת המרתף יהיה מרחב רב-תכליתי. המבנה העתידי יחובר בגשר עילי אל בית בן גוריון, ובשטח שיישאר בין שני המבנים תפותח גינה. ייתכן שתתאפשר תנועת הולכי רגל, בשביל חדש שייפתח לציבור ויקשר בין שדרות בן גוריון לרחוב לסל.
שקיפות שעלולה לפגוע בפרטיות השכנים
עיצוב המבנה, כפי שניתן ללמוד מהדמיה שהוגשה במסגרת התב"ע החדשה, מתבסס על מבנה קופסתי ולא בולט במיוחד, המפנה לכיוון רחוב לסל חזית אטומה (למעט פתח מלבני בקומה הראשונה). חזית זו מדגישה את המבנה על פני שאר המבנים ברחוב, ומחזקת את מעמדו כמבנה ציבור. הבניין נצמד לחלקו המערבי של המגרש ומאפשר שביל רחב המקשר בין הרחובות המקבילים, כשהחזית הפונה אליו, זו המזרחית, מורכבת ברובה ממשטחי זכוכית ומאפשרת שקיפות וקשר עין בין פנים הבניין, ובין הרחוב והשביל - ואולי גם קשר עין עם הנעשה בתוך דירות השכנים.
בדיון שנערך בוועדה המקומית לתכנון ובנייה הביע חבר המועצה נתן אלנתן (ש"ס) את התנגדותו לתוכנית, ונימק כי "המבנה המוצע לא מתאים לסביבה". גם סגן ראש העירייה אסף הראל נשמע מהוסס, לפני שהחליט לתמוך בתוכנית בכל זאת. הסתייגותם מהפיתוח הצנוע שמקודם בבית בן גוריון עומדת בסתירה לתמיכה הנלהבת שהם מפגינים ביחס לתוכנית אדירת-ממדים, המקדמת בנייה מגלומנית בפרויקט המרוחק רק מאה מטרים בלבד מבית בן גוריון – פרויקט כיכר אתרים.
לעומתם אמר בישיבה האדריכל ירמי הופמן, ראש אגף שימור במינהל ההנדסה העירוני, כי "המבנה המוצע הינו מבנה ציבור ייחודי, ובהתאם לכך מראהו ייחודי ושונה מיתר מבני המגורים בסביבה ואינו נצפה מהשדרה".
הפעילות תגדל פי חמישה
תשעה שכנים הגישו התנגדות לתוכנית, מחשש שהפרויקט יפגע בסביבת מגוריהם. חששם מובן, לנוכח העובדה ששטח הפעילות של בית בית גוריון יגדל פי חמישה, ומאחר שהמבנה הגבוה עלול לפגוע בפרטיותם של השכנים, שהורגלו לרחוב שקט עם מבנה צנוע יותר באופן משמעותי. בין המתנגדים גם מעצב הפנים מוטי אסאבן ובת זוגו השחקנית דורית לב-ארי. אגב, בבניין המגורים הצמוד לבית הלל כהן התגורר יוסף (טומי) לפיד עם משפחתו, כפי שמלמד הסיפור הבא על יאיר לפיד הנער.
טענות בולטות שהציגו המתנגדים - והתגובות לטענות:
1. מסך הזכוכית בחזית המזרחית יפגע בפרטיות הדיירים בבניין הסמוך. בתגובה נטען כי בשונה מההדמיה, הזכוכית לא תהיה שקופה.
2. הבינוי החדש יביא לגידול במספר המבקרים לרבות בית הקפה. בתגובה אין התייחסות לגידול במספר המבקרים הצפוי, אך נטען כי בית הקפה יפעל בהיקף מצומצם לשעות הפעילות בלבד. האודיטוריום שתוכנן במרתף בשלב מוקדם "יבוטל לטובת חלל פעילות רב תכליתית".
3. המתנגדים מבקשים לשמר את המבנה הפונה לרחוב לסל, בהיותו "הבית המקורי האחרון של שכונת פועלים א', היה בעבר ביתו של הלל כהן, מוקף בעצי הדר מקוריים", ומאחר שהוא נתרם "כחלק מהנצחת המקום והאיש וכחלק מצביון השכונה". בתגובה נאמר כי המבנה לא הוכרז לשימור, וכי "משפחת כהן תומכת בקידום התוכנית אשר מטרתה לקדם את הנצחתו וחזונו של דוד בן גוריון". בנוסף, הוחלט כי תנאי להיתר בנייה יהיה הכנת תיק תיעוד.
בעקבות הדיון בהתנגדויות, החליטה הוועדה לקיים בשבועות הקרובים סיור באתר וללמוד את התוכנית והסביבה. האדריכל צבי אפרת אמר ל-Xnet כי התוכנית נמצאת עדיין בשלבי תכנון. מנהלת בית בן גוריון, חני הרמולין, סירבה להגיב.
מה קרה כאשר המוזיאון הכי טרנדי בלונדון הציע תצפית לשכנים?
