לאדריכלית מאירה קובלסקי, תכנון של מוזיאון שואה הוא יותר מאתגר אדריכלי. מדובר בעניין תרפויטי. ״אבי בן 96, שריד מאושוויץ", היא מסבירה, "ואמי גם הייתה שריד לשואה. זה נושא קרוב ללבי ואני מתעסקת בו הרבה שנים דרך הארכיטקטורה - וזו הקלה גדולה, כי זה לחשוב על זה באופן יצירתי - לאפשר המשך של הזיכרון באופנים יצירתיים״.
אחרי שעיצבה תערוכות במוזיאון השואה בוושינגטון ובמוזיאון היהודי בניו יורק, ולאחר שהמשרד המשותף לה ולבן זוגה, האדריכל צבי אפרת, שיפץ את מוזיאון לוחמי הגטאות (שתכנן האדריכל שמואל ביקלס) ותכנן לו תוספת, מתכננים כעת השניים את מוזיאון השואה בסלוניקי.
על הפרויקט הוכרז בחודש יוני אשתקד, בטקס שבו הסיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את הלוט מעל השלט המבשר על היוזמה. לפני כחודשיים הניח נשיא המדינה, ראובן ריבלין, את אבן הפינה בטקס שבו השתתפו ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, ראש העירייה יאניס בוטאריס, ונשיא הקהילות היהודיות של יוון, דוד שאתליאל.
״היה טקס מאוד מרגש, בעיקר החיבור בין היהודים והיוונים״, מספרת קובלסקי. "ראש העיר כל הזמן טען שאם היוונים לא מכירים בעבר שלהם הם לא יוכלו להמשיך לעתיד, ובאמת בסלוניקי נשארו מעט מאוד יהודים״.
Xnet מפרסם כעת לראשונה את הדמיות המוזיאון, שייבנה במתחם תחנת הרכבת הישנה שממנה נשלחו יהודי סלוניקי אל מחנות ההשמדה, סמוך לשכונת הברון הירש שבה הוקם הגטו היהודי ב-1942. המוזיאון ישתלב בטיילת המתוכננת לאורך חופי סלוניקי, ושתחבר בין תחנת הרכבת הישנה לבין המונומנט הבולט של העיר, ״המגדל הלבן״ העותמאני, שממנו גם נבעה הצורניות של המוזיאון החדש, שיתנשא לגובה של 6 קומות (נדיר למדי במוזיאוני הנצחה). ״הקונטקסט הוא מאוד משמעותי״, מסבירה קובלסקי. ״אנחנו בדיאלוג עם המגדל הלבן באיזשהו אופן, והגובה נובע גם מכך שזה בתוך תחנת רכבת. הנחנו את הבניין בלי לגעת באתר״.
הקהילה היהודית הייתה הגדולה ביותר בעיר
סלוניקי שימשה במשך השנים דוגמה לעיר רב-תרבותית, שבה חיו זה לצד זה נוצרים, מוסלמים ויהודים. התיישבות היהודים בעיר נחשבת לאחת הוותיקות באירופה: מאז גירוש ספרד ועד 1912, הקהילה היהודית הייתה הגדולה ביותר מבין הקבוצות האתניות בעיר. השריפה שאירעה בעיר ב-1917 החריבה את רוב מבני הקהילה היהודית, וכעבור שלושה עשורים נמחקו רוב היהודים בשואה. ״היהודים היו מאוד דומיננטים בעיר״, מציינת האדריכלית, ״מספרים שהנמל היה נסגר בשבת, בגלל ששמרו שבת״.
יוזמת המוזיאון באה מהקהילה היהודית, שכבר הקימה מוזיאון לתולדות חיי היהודים בסלוניקי. לאחר שקיבלו את הקרקע מחברת הרכבות היוונית, יצרו קשר עם משרד האדריכלים הישראלי, ששיפץ את מוזיאון לוחמי הגטאות. האדריכלים הישראלים החליטו להזמין לפרויקט משרד אדריכלים גרמני, היידה פון בקראת׳, משום ש"חשבנו שזה לא צריך להיות רק עוד מוזיאון לשואה, אלא מוזיאון שמאפשר דיאלוג בין קונפליקטים לאומיים, וזו דוגמה טובה להתחיל בשיתוף פעולה בינינו״. בפרויקט שותף גם משרד יווני, פ. מקרידיס ושות׳.
המבנה המתומן עטוף בלוברים (מעין תריסים קבועים) אנכיים מבטון חשוף, שישוו למוזיאון מראה מונומנטלי אטום, אך כלפי פנים יאפשרו מבט החוצה אל העיר, תוך שהם מסננים את אור השמש. מעטפת הבטון תהיה קונסטרוקטיבית, כשבשמונה פינות המתומן יתחברו הלוברים לכדי עמודים שיורדים אל הקרקע. שני פירי מדרגות ומעליות בתוך המבנה - האחד לשימוש הציבור והשני לצוות המוזיאון - ישמשו כשני עמודי תמך ענקיים לשטח הקומה, ובנוסף לרשת מסועפת של קורות בטון בתקרות, יאפשרו שטח תצוגה ללא עמודים.
לדעתה של קובלסקי, "למרות שהוא נראה מאוד סגור בגלל ה׳לוברים׳, הבניין למעשה פתוח לגמרי ומייצר מבט פנימה והחוצה כל הזמן. הדיאלוג עם העיר היה חשוב לנו״. הבחירה בבטון החשוף נבעה מכך שזהו חומר מקומי נפוץ למדי בבנייה. ומכיוון שמדובר בעיר עתיקה "שיש בה המון שכבות היסטוריות, ריצפנו את כל הכיכר שמקיפה את העיר באבנים המקומיות, משכבות שונות ומזמנים שונים״.
טקסים והופעות במבואה, מסעדה ומרפסת על הגג
המוזיאון יכלול חללי התצוגה וכיתות לימוד, ארכיון וחדרי מחקר שמשולבים בתצוגה עצמה, תיאטרון דו-כיווני להופעות, בית קפה שפונה לכיכר הציבורית ומסעדה בקומת הגג. ״רצינו להקים מבנה שמזמין את התושבים של העיר להכיר את ההיסטוריה של עצמם, ושיש בו אינטרקציות אחרות מרק לבוא, לעשות מסלול, ללמוד, וללכת״, מספרת קובלסקי.
התיאטרון הדו-כיווני (כשהבמה במרכז), ובו כ-350 מושבים, ממוקם במבואה הפתוחה של קומת הכניסה, שתהיה בגובה של 5.5 מטרים. התכנון של המושבים משני הכיוונים גמיש, ויאפשר להפריד את הבמה לשני חלקים נפרדים (למשל להקרנת סרט מצד אחד, והופעה מהצד השני). דרגנוע יחבר את קומת הקרקע עם שלוש קומות התצוגה, שתיים לתצוגת קבע והשלישית לתצוגה מתחלפת - שבהן שולב גם הארכיון, אלמנט שלרוב מוסתר במרתפים.
הקומה הרביעית תוקדש לפעילויות חינוכיות בכיתות ובחדרי סמינרים ועיון; בקומה החמישית ימוקמו המשרדים; ובקומה השישית תפעל מסעדה עם מרפסת שתפנה דרומה אל המפרץ והטיילת. בסך הכל מדובר בכ-8,400 מטרים רבועים שיציעו כ-1,500 מ"ר שטחי תצוגה. תקציב הפרויקט מוערך ב-22 מיליון דולר, שמחציתם נתרמו על ידי ממשלת גרמניה ומחציתם באו מקרן ״סטוורוס״ היוונית. הבנייה אמורה להתחיל בסוף שנה זו, ולהסתיים ב-2021.
וב''יד ושם'': מבנה חפור ירכז רבבות תצלומים, חפצים, מסמכים ויצירות אמנות של נספים בשואה
