מאבקים של תושבים נגד תוכניות נדל"ן אימתניות, שפוגעות באינטרסים של הציבור הרחב לטובת אינטרסים של בעלי עניין, מועדים בדרך כלל לכישלון: הכוחות שעומדים מולם חזקים מדי, בעיקר כאשר הערכים הכספיים של הקרקעות והדירות הפוטנציאליות שייבנו עליהן קורצים מדי ליזמים ולעיריות. מי כמו תושבי תל אביב-יפו, שניסו להתנגד לחומת המגדלים על חוף הים, מכירים את האקסיומה הזו, שתקפה גם בימים אלה מעסקת הדולפינריום ועד חומת המגדלים שמתוכננת בכיכר אתרים.
יש מקרים נדירים שנגמרים אחרת. קבוצה עיקשת של תושבים הצליחה להתיש את עיריית תל אביב-יפו, שהתעקשה להקים מגדלים באחד האזורים הצפופים ביותר בעיר, במקום לדאוג לתושבים הנחנקים ולהקים בשבילם פארק קטן.
היום, כאשר פארק קרית ספר הוא אחד המקומות האהובים ביותר על תושבי העיר ואורחיהם, קשה לזכור את סדנאות הרכב של משטרת ישראל שפעלו ב-12 הדונם הללו – בפינת הרחובות יהודה לוי, סעדיה גאון ולינקולן - במשך עשרות שנים. רק עצי האקליפטוס הגבוהים, שמאפיינים בסיסים מנדטוריים, מזכירים זאת.
אך בשעתו, כאשר המשטרה עמדה לפנות את השטח, החליטה העירייה שכאן יקומו זוג מגדלי משרדים. השכנים לא נתנו לזה לקרות, ובמשך יותר מעשר שנים הם סירבו לקבל את רוע הגזירה, שהייתה מדרדרת משמעותית את איכות החיים בשכונה ללא כל סיבה נראית לעין, ודרשו להסב את השטח לשימושים ציבוריים.
ההצלחה המשפטית שלהם מול העירייה, שנאלצה לסגת אחרי מאבק ממושך, היא לא רק נקודת ציון במאבקי תושבים - שנמשכים ביתר שאת גם היום, בין היתר בהובלתם של אותם פעילים הדורשים להשמיש נכסים ציבוריים נוספים לתועלת תושבי העיר – אלא פארק פופולרי בכל ימות השנה.
יחד עם ההצלחה הגיעה גם התובנה אצל מקבלי ההחלטות בעירייה, כי אין מה להתווכח עם ההצלחה – אלא נכון להרחיב אותה. לערוץ האדריכלות של Xnet נודע, כי גן קרית ספר יכפיל את שטחו על חשבון המתחם המגודר שגובל בו מדרום. מדובר ב"מרכז מיפוי ישראל", שיצמצם את נוכחותו לבניין אחד במתחם המנדטורי (תוך תוספת של שתי קומות), באופן שיאפשר להסב את הבניין המזרחי למבנה ציבור (שטרם נקבע ייעודו). חלק מהחניון של מפ"י אמור להפוך לכיכר, והשאר יתחבר לפארק הקיים.
הסוד: התנתקות נעימה משאון העיר
באופן מפתיע, האיש שחתום על ההצלחה התכנונית הזו - אדריכל הנוף רם אייזנברג - לא יזכה להמשיך את הפרויקט. העירייה, באמצעות החברה העירונית "עזרה וביצרון" שמופקדת על הפרויקט, החליטה שהצעת המחיר שלו יקרה מדי, ושהפער הכספי חשוב יותר מאיכות מוכחת. גדולתו של אייזנברג מוכחת יום-יום מאז שנחנך הגן ב-2012, כשהתושבים מצביעים ברגליהם ונוהרים אל המקום. אחרי תהליך מעמיק של דיאלוג עם הקהילה המקומית, הצליח אדריכל הנוף לדחוס בלב העיר הצפופה מגוון רחב של מרחבי שהייה כמו בריכה אקולוגית, גינה חקלאית, גינת כלבים, במה לאירועים, מדשאה פופולרית לימי הולדת ומתקני ספורט שונים, ובעיקר מצע להתנתקות קלה ונעימה משאון העיר.
הוא זכה על הפרויקט בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף, ולימים גם בפרס של EDRA ו- PPS (Environmental Design Research Association & Project for Public Spaces), שני ארגונים בינלאומיים בתחום עיצוב סביבה. ההישגים של איזנברג לא הותירו, כך מתברר, רושם רב על מקבלי ההחלטות בעירייה.
בשיחה עם ערוץ האדריכלות של Xnet, אייזנברג אינו מסתיר את עוגמת הנפש, ואומר: "אני מתפלא על דרך קבלת ההחלטות הלא מכבדת, ומאוד נפגע מהמצב". לדבריו, "פנו אלי מהנהלת הפרויקט לפני חודשיים והגשנו הצעת שכר טרחה עם הנחה, כי מאוד רצינו להמשיך לתכנן את הפארק. גן קרית ספר הוא הפרויקט שהשקענו בו הכי הרבה ביחס לשכר שקיבלנו, וזה לא משנה לי, כי הפרויקט יקר ללבי. נתתי לו את נשמתי והוא חלק ממני, כמו שאני חלק ממנו".
לטענתו, "צורת ההתנהלות הזו מעודדת תכנון רע, כי אם לקחו מחיר נמוך מהמחיר שהצענו אנחנו, אין סיכוי שיביאו עבודה טובה. אני תוהה מי האדריכל שלקח את העבודה". התשובה היא טל רוסמן, אדריכלית נוף שקיבלה מ"עזרה וביצרון" את הפרויקט.
- סרטון שהעירייה הפיקה לרגל זכייתו של אייזנברג בפרס קרוון לאדריכלות נוף:
"מה שעיריית תל אביב עושה ממש גובל בזילות", אומר אדריכל הנוף איזי בלנק, יו"ר האיגוד הישראלי של אדריכלי הנוף. "ההתייחסות היא דרך החור של הגרוש, כשמה שקובע זו הצעת המחיר שהם מקבלים, בלי להסתכל על המשכיות של תכנון ועל רגישות של תכנון. אבל זה לא רק מאפיין את עיריית תל אביב, אלא גם משרדי ממשלה. מה שקובע זה השורה האחרונה של הכסף, ולא מעניין מי או מה נמצא מאחורי ההצעה. אין התייחסות לאיכות, לוותק, לידע וליכולת. מה יותר הגיוני מאשר לתת לרם איזנברג להמשיך את ההרחבה של הגן?"
יש פה פגיעה גם באתיקה המקצועית?
"אין פה עניין אתי, היות והמערכת סיימה את ההזמנה. אף פעם לא התחייבו בפני רם שהוא זה שיבצע את החלק השני".
בעירייה דוחים את הטענות, בנימוק ש"אין קשר בין הקמת פארק קריית ספר לבין פרויקט חדש של הרחבת הפארק, אשר נמצא עדיין בשלבי תכנון ראשוניים. בחירת אדריכלית הנוף על ידי 'עזרה וביצרון' נעשתה על פי הנהלים ובהתאם למקצועיות הנדרשת".
התושבים: שוב העירייה פועלת בחשאי
גם לנציגי התושבים, שמאוגדים בעמותה "ירוק וגם בטון", יש ביקורת על התנהלות העירייה, שלא טרחה לערב אותם בתהליכי התכנון המוקדמים, למרות ההצלחה הקודמת שהייתה תולדה של שיתוף ציבור אמיתי אחרי מאבק ממושך. "בחרתם עד כה להסתיר את תוכניותיכם למתחם מתושבי לב העיר ומעמותת התושבים", טוענים נציגי התושבים.
אף שהם משבחים את החלטת העירייה להרחיב את הפארק ולהעמיד לרשות הציבור מבנה אחד במתחם, הם דורשים מהעירייה לפעול לפינוי מלא של מרכז מיפוי ישראל ולהעמיד את השטח כולו לרשות הציבור. כהוכחה לכך שהעירייה עושה מהלך חלקי ולא מספק, הם מביאים את תשריט תוכנית המתאר העירונית, הקובע כי המתחם כולו ייועד לשטח ציבורי פתוח עם מוסד ציבורי-עירוני חדש, בשעה שהעירייה מוותרת לכאורה על כמחצית מהשטח.
משרד האדריכלים ציונוב-ויתקון, שזוכה בשנים האחרונות לשורה של פרויקטים ציבוריים בתל אביב, קיבל לידיו את חידוש והרחבת המבנים הקיימים במפ"י. בעירייה מציינים, כי טרם הסתיים ההליך לרכישת הקרקע, ומאשרים כי מדובר רק בחלק מהמתחם, כשחלק משמעותי ממנו יישאר בידי מרכז מיפוי ישראל.
---------
ומה נותנת העירייה לתושבים בפרויקט גורדי השחקים ממול? כמעט כלום:
