אירוויזיון 1981, דבלין. את ישראל מייצגת להקת הכל עובר חביבי עם השיר "הלילה", והסולנית עולה לבמה בשמלה שחורה מנצנצת ובטן של היריון בחודש שביעי. הם מגיעים למקום השביעי, וחודשיים לאחר מכן מבשרים העמודים הראשונים של העיתונים שבתם הבכורה של שלומית אהרון ויובל דור, שניים מחבריו של אחד ההרכבים המצליחים בארץ באותם ימים, יצאה לאוויר העולם.
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- לירון לב שר בריטני ספירס עם בוזוקי
שמה טליה דור, ובשנות ה-80 של המאה הקודמת היא נחשבה לצאצאית הכי סלבריטאית כאן. "הזמרת הצעירה במדינה", רעשו כותרות העיתונים, "וזה קצת מצחיק", אומרת דור כיום, "בהתחשב בעובדה שאני לא באמת יודעת לשיר". כיום היא בת 36, מאמנת מוסמכת מטעם בית הספר למאמנים אישיים CTI ומנהלת הקורסים שמתקיימים בו. בעבר למדה משחק וניסתה להשתלב בתחום, אבל בשנים האחרונות השואו ביזנס אינו חלק מההווה שלה, רק מהעבר.
"זה אולי לא פיקנטי", היא אומרת, "אבל ההורים שלי הם דוגמה מעולה לזה שאפשר להצליח במקצוע הזה ולהישאר שפויים. הם טסו המון, גם איתי - תמיד התרברבתי שהטיסה הראשונה שלי הייתה בגיל שלושה שבועות - אבל תמיד תיפקדו כהורים. כמובן שהיו לנו הרבה בייביסיטריות ומטפלות. הייתה לנו גם פיליפינית אופר".
היום היא כבר אמא בעצמה: דור ובן זוגה, השחקן והבמאי ניתאי גבירץ, הורים ליולי, בת שלוש. במהלך ההיריון סגרה דור מעגל והצטלמה עם השמלה שלבשה אמה על במת האירוויזיון כשנשאה אותה ברחמה.
שלומית אהרון בהיריון, אירוויזיון 1981:
אולי ההורים שלך יצטרפו?
מגיל צעיר, אומרת דור, היה לה ברור שלהוריה יש עבודה מיוחדת, אחרת. "אחרי הופעות אמא הייתה נשארת ערה, עם האדרנלין בגוף, ובמקום לקום מוקדם בבוקר כדי להכין לנו סנדוויצ'ים לבית הספר, היא הייתה מכינה אותם בלילה והולכת לישון בחמש בבוקר. בכלל, ימים של הופעה היו תמיד מיוחדים. היה חוק שאסור לבטל הופעה, לא משנה מה, חוץ ממקרה קיצוני אחד שאני זוכרת: אחי דניאל פתח את הראש רגע לפני הצגה של 'עלובי החיים', ואמא שלי לא עלתה לבמה. הקפיצו מחליפה".
מתי הבנת שאבא ואמא שלך מפורסמים?
"כשלמדתי בבית הספר לאמנויות, בכיתה א' או ב', היה לנו משחק שבו ספרנו כמה ילדים-של יש בכיתה. אני למדתי, בין השאר, עם הבת של יהורם גאון. כשהייתי בכיתה ו' הציעו לי לשיר סולו באיזשהו טקס; כשהסכמתי, אמרו לי: 'יופי, אולי ההורים שלך יצטרפו?' ואז, בפעם הראשונה, נחתה עליי ההכרה שזה בגלל שהם מפורסמים. והם לא הצטרפו. שרתי את 'פתחו את השער', וזה היה די נורא. אחר כך המשכתי למגמת תיאטרון, גם בתיכון. לא רציתי לפנות לכיוון של מוזיקה".
בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל. באותה תקופה נפרדו הוריה, והיא ואחיה, הצעיר ממנה בחמש שנים, המשיכו לגור עם אמם. אחרי השחרור למדה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין, "ואז עשיתי את המסלול הרגיל של שחקניות: מלצרתי, עשיתי קצת הצגות ילדים; בהמשך הגעתי לקאמרי ולתיאטרון באר שבע. התקבלתי גם לתפקידי אורח בפרסומות, אבל היחסים שלי עם המשחק תמיד היו אמביוולנטיים: אף פעם לא הרגשתי שזה כל מה שאני אעשה. אולי כי לא יצרתי, וכשחקן שלא יוצר אתה יכול להרגיש תלותי".
איך השתלבו ההורים במסלול הזה?
"ההורים שלי הם לא כאלה שאוהבים להפעיל פרוטקציות. כנראה שלא הלכתי לכיוון של מוזיקה כי לא רציתי להיות באותו אזור. אחי פנה למוזיקה כי יש לו כישרון מאוד מובהק: הוא מתופף, עובד עם אמנים וחי בניו יורק. דווקא ניסיתי לאתגר את עצמי והלכתי פעמיים לאודישן למחזמר, וזה נגמר רע. עוד כמה רגעים מביכים לאוסף".
במקביל למשחק התחילה לעבוד בקפה התחתית בתל אביב, עיסוק שפרנס אותה תקופה ארוכה. "התחלתי כמלצרית מאוד גרועה, ולאט-לאט התפתחתי עד שניהלתי את המקום ואפילו חשבתי להתרכז רק בזה. זו הייתה עבודה יציבה. בשלב מסוים, אחרי פגישה עם מאמנת מדהימה, החלטתי לעשות שינוי, להתחיל משהו. התחלתי ללמוד אימון ב-CTI, וזה הרגיש כאילו הגעתי הביתה, אבל לקח לי חמש שנים להסכים להגיד שזה כל מה שאני עושה. נכנסתי להיריון ועשיתי הסמכה תוך כדי. כשילדתי, כבר היה לי ברור שאני רוצה לאמן אמהות - לא רק, אבל בעיקר - והבנתי שאני ממש טובה באימון. כמו שכל אחד מבני המשפחה שלי טוב במשהו, גם אני מצאתי את הייעוד שלי".
איך זה קרה?
"האמהוּת הייתה חוויה כל כך מטלטלת, והתפוצצו לי כל כך הרבה נורות בראש, שהתחלתי לכתוב על מה שאני לומדת כאמא, וזה קיבל הדים טובים. נשים התחברו לנושאים האלה. אני חושבת שאני מסוג הנשים שהאמהוּת הפכה אותן ליותר אמיצות. זה אולי נשמע אנוכי, אבל אני מאמינה שיולי הגיעה לעולם כי אני צריכה ללמוד דברים על עצמי. עכשיו אני מכירה את המקומות הכי חזקים והכי אפלים שלי. יולי מאתגרת אותי".
מה נשים רוצות באמת
סוג האימון שהיא מעניקה נקרא "גילוי לב". "לצערי, רוב החיים מלמדים אותנו להשתיק את הלב שלנו, וזה מאוד מסוכן", היא אומרת. "הרבה אנשים, ובמיוחד נשים, פוחדים להגיד את החלומות שלהם בקול. נשים פוחדות להגיד מה באמת הן רוצות, ואז גם לא ברור להן איך לשים גבול כשיש משהו שהן לא רוצות.
"לפעמים לא ברור לנו אם החלומות שלנו הם באמת שלנו או של הסביבה שלנו, של ההורים, של החברה. כשהייתי שחקנית, לדוגמה, תהיתי אם אני משחקת כי זה באמת מה שאני רוצה, או שזו בחירה שעשיתי בגיל שש - אלוהים יודע למה - ומאז אני ממשיכה מכוח האנרציה. לא קל לעצור, לחשב מסלול מחדש ולנסות להקשיב לעצמך. 'גילוי לב' מבקש אומץ, חמלה ומוכנות לקבל את עצמך כמו שאת, ואז אולי להתחיל להשתנות. זה מדהים לראות שכולנו במלחמה עם עצמנו. אני רואה נשים מדהימות, חזקות ויפהפיות שמדברות עם עצמן באופן מכאיב ושיפוטי, באופן שהן לעולם לא היו מדברות עם מישהו שהן אוהבות. כאמא, ממש שמתי לעצמי מטרה ללמד את יולי להתייחס לעצמה יפה".
לקחת גם דברים מאמא שלך בחינוך שלה?
"בדיעבד אני יכולה להגיד שהיא לימדה אותי שאת יכולה להיות אמא ולהמשיך להגשים את עצמך. היא חזרה לעבודה חודש אחרי שנולדתי, וגם כשהייתי תינוקת לא הפסיקה להופיע, גם בחו"ל. זה מטורף, איך היא הייתה טסה ומופיעה כשהייתי תינוקת. טסתי עכשיו לשבוע לחו"ל מטעם העבודה, ואני אטוס השנה עוד שלוש פעמים, ואני חושבת שזה בזכות המודל של אמא שלי, שאולי לא הייתה בכל הטקסים בבית הספר, אבל הייתה אמא מדהימה".
צפו בטליה דור ובחברותיה נותנות טיפים לאמהות טריות:
קרב הלהקות
בן זוגה, ניתאי גבירץ, שבקרוב ייצא סרט חדש בכיכובו, "אל תשכחי אותי", גר כל החיים ברחוב סמוך לשלה, אבל רק לפני שמונה שנים הוא עשה את הצעד והתחיל איתה. "גרנו באותה שכונה, ואחותו נטעלי למדה איתי בגן ובבית הספר, אבל לא הכרנו, אולי משום שאני הייתי חנונית וניתאי היה תל-אביבי מובהק. אגב, אני מגיעה ממשפחה של חנונים: ההורים שלי היו כנראה היחידים בסבנטיז שלא עישנו".
לפני אחד הדייטים הראשונים היא השלימה פערים וצפתה בסרט "כנפיים שבורות", שבו שיחק גבירץ כשהיה בן 18. "קלטתי שהוא שחקן כל כך טוב, יותר טוב ממני, הוא עילוי", היא מתלהבת. בתוך זמן קצר הם גילו שהרקע המשפחתי שלהם הצטלב: אביו של ניתאי הוא ראובן גבירץ, חבר להקת חלב ודבש, שזכתה באירוויזיון 1979 עם "הללויה" - שיר שנכתב עבור הכל עובר חביבי, אבל אחרי ששלומית אהרון סירבה לבצע אותו, הועבר לחלב ודבש, שהוקמה במיוחד.
חלב ודבש זוכה באירוויזיון עם "הללויה" (ראובן גבירץ הוא השני מימין):
"זה מדהים בעיניי שיש אירוע מכונן אחד שהשפיע על החיים של שנינו", אומרת דור. "הרי אם אמא שלי הייתה מסכימה לשיר את 'הללויה', זה היה משנה לגמרי את החיים של הוריי, אז אולי אחד מאיתנו לא היה נולד, או נולד כמה שנים אחרי? עד היום אנחנו נלחמים בבית איזו להקה יותר נחשבת".
יעידו על כך קירות ביתם, המלאים בתקליטים, בתמונות ובשערים של שתי הלהקות. "קרב הלהקות", צוחקת דור. אמו של ניתאי, העיתונאית יעל גבירץ, גרה באותו רחוב. הסבתא השנייה, שלומית אהרון, גרה ברחוב מקביל.
איך ההורים שלכם, שמכירים עשרות שנים, הגיבו כשהפכתם לזוג?
"אני חושבת שזה מאוד שעשע אותם. בהתחלה ההורים שלי היו קוראים לניתאי 'הבן של גבירץ', וההורים שלו היו קוראים לי 'הבת של שלומית' או 'הבת של יובי'. הם נפגשים פה ושם, בעיקר בימי הולדת של יולי, אבל הם לא כל כך דרמטיים סביב כל מה שהיה באותה תקופה. אני הכי נרגשת בכל הסיפור הזה, כי אני חושבת שזה מדהים שניתאי ואני התחברנו. עברנו מסלול חיים כל כך דומה בהמון מובנים. אני מקווה שמתישהו כולם יתאחדו וישירו יחד את 'הללויה'".
_______________________________________________________
אבא שלה הכיר היטב את אמה של טליה דור. הקליקו על התמונה:
