ריח של בושה: "הילדים צחקו והדביקו לי כינוי שדבק בי. הרגשתי נורא"

"גדלתי בגבעתיים, הבכורה משני ילדים. בכיתה א' קרה לי מקרה שבדיעבד שינה את חיי. בזמן שיעור בבית הספר הרגשתי שאני חייבת לצאת לשירותים. הצבעתי כדי לבקש רשות לצאת, והמורה אמרה שיוצאים מהכיתה רק בהפסקה. ואז ברח לי פיפי, ומתחת לכיסא שלי נהייתה שלולית. הילדים צחקו ומישהו קרא לי 'פיפיונה' – כינוי שדבק בי מאז. בהמשך גם הוסיפו 'פיפיונה עם ריח מסריח', ואני הרגשתי נורא.

עוד בערוץ אנשים:

• החיים שלהם קרקס: בני זוג חוגגים 20 שנות נישואים בין לוליינים
  
• בלי תוכניות ריאליטי: הדוגמנית קים חן מנהלת קריירה קצת אחרת
  
• מי יציל את הבת שלי: מעיין אברהם מחפשת תורם כליה לבתה
  

"לא שיתפתי אף אחד במה שקרה. לא היו לי חברים, ובבית לא הייתה לי אוזן קשבת כי הוריי עבדו שעות ארוכות. כל הזמן העסיקה אותי השאלה איך אוכל לשנות את רוע הגזירה ולהיות ילדה מריחה ולא מסריחה. בבניין שלנו הייתה שכנה, שבכל פעם שעברה לידי, נדף ממנה ריח וניל. מאוד רציתי להריח כמוה. יום אחד לקחתי תמצית וניל מהמטבח של אמא שלי, ערבבתי אותה עם מים וסבון, הוספתי אלכוהול והתמרחתי. בבית הספר ניגשתי למלכת הכיתה וביקשתי שתריח אותי. היא אמרה שהריח מאוד נעים, ומאותו יום קראו לי בכיתה 'פיפיונה ונילה'. 

"הסיפור הזה גרם לי בושה גדולה ובדידות. כל יום כשהלכתי לבית הספר, קיוויתי שמישהו ידבר איתי. בהפסקות, כשכולם היו יחד, אני התאמנתי לי לבד על המתח. עשיתי תרגילים שילדים אחרים לא הצליחו לעשות. כל הזמן הייתי עסוקה בלהראות לכולם שאני טובה במשהו.

"בכיתה ד' ההורים שלי שלחו אותי לקיבוץ. זו הייתה שנה מופלאה. פתאום לא קראו לי בשמות גנאי והייתי אחת מכולם. אבל אחר כך ההורים החזירו אותי לאותו בית ספר, וחזרתי להיות לא מקובלת - עד לסיום היסודי.

"בצבא התחולל השיפור הממשי: שירתתי כאקונומית בנח"ל ועשיתי את זה טוב. אחרי השחרור פגשתי את מי שהפך לבעלי, ובגיל 24 התחתנתי. ילדתי שלושה ילדים, עבדתי כדיילת קרקע וכמזכירה רפואית, ולקראת גיל 40 השלמתי בגרויות. בהמשך למדתי מינהל רפואי, סיימתי בהצטיינות לימודים בבית ספר לקוסמטיקה ופתחתי מכון קוסמטי.

הקשיבו לראיון עם עתידה אלוני:

"מאז הטראומה של ילדותי התשוקה לריחות טובים לא עזבה אותי. חיפשתי ומצאתי מישהו שמוכר תמציות ריח, ובמכון שלי ערבבתי ביניהן ויצרתי בשמים. בכל פעם שלקוחה אהבה את הבושם שהתאמתי לה, היא קיבלה אותו במתנה. אחרי כמה שנים החלטתי להתמחות בבשמות בצרפת וכיום אני בשמית מקצועית.

"במקביל, למדתי כתיבה יוצרת אצל אמנון ז'קונט באוניברסיטת תל אביב. הוא היה זה שהעלה בפניי את השאלה במה באמת הכי הייתי רוצה לעסוק. בלי להתבלבל אמרתי: 'לפתוח מקום שבו אוכל לרקוח ולמכור בשמים בהתאמה אישית'. לפני 15 שנה פתחתי את 'עתידה בשינקין'. אני עורכת סדנאות, ימי הולדת ומפגשים הקשורים לריח, והסיפור המרכזי בסדנה הוא כמובן סיפור המוטיבציה שלי ליצירת בושם.

"לפני שלוש שנים, במסגרת קורס שעברתי, יצרתי מופע יחיד בשם 'פיפיונה ונילה', שבו אני מספרת את הסיפור שלי. אחרי שהצגתי אותו, אנשים לא נתנו לי לרדת מהבמה. היו תגובות מדהימות. החלטתי להרחיב את הקהל ואני מופיעה בפני ילדים ומבוגרים, בבתי ספר ובמתנ"סים ורואה בזה שליחות. הפכתי את סיפור השיימינג למוטיבציה מעצימה בחיי.

"לפני שנה סיפרתי לנכדתי בת החמש על הפיפי שברח לי בכיתה א'. היא ביקשה שביום ההולדת שלה אספר את הסיפור בפני החברות שלה והאמהות שלהן, ולא נותרה שם עין יבשה. אז החלטתי לכתוב ספר ילדים על הסיפור. הבנתי שכל אחד יכול למצוא בו את עצמו - בצד הפוגע או בצד הנפגע. השורה התחתונה היא שכשקורה לך דבר טראומטי כזה ואתה מוצא דרך לא בכיינית ליציאה מהמצוקה, זה יכול להוות מקור עידוד לאנשים.

"לפני עשר שנים עמדתי בפקק, ובמכונית שעמדה במסלול שלידי נהג מישהו משכונת ילדותי, שהיה התלמיד הכי טוב, יפה ומוצלח בשכבה. אז הוא לא הסתכל לעברי ולא ספר את הילדה הלא מקובלת שהייתי. הוא סימן לי לפתוח את החלון, דיברנו ולמחרת הוא התקשר. מאז אנחנו יחד, אחרי שכל אחד מאיתנו עזב משפחה, בכאב רב. והוא מאוד אוהב את הריח שלי.

שורה תחתונה:

"מה שלא הורג, מחשל".

_______________________________________________________

הילדה שנפגעה מגבר זר נעשתה מטפלת בנפגעי תקיפה מינית. הקליקו על התמונה:

זה קרה לה בגיל שש, בגן שעשועים, והשפיע על כל מהלך חייה. הקליקו על התמונה

מה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il