"מגיל קטן אני זוכרת את עצמי מדגמנת", מספרת קים חן. "עשיתי המון דברים שגרמו לי להבין שהילדות שלי לא רגילה. כבר בגיל ארבע הצטלמתי לפרסומת למרכך כביסה, וכשגדלתי קצת, הצטלמתי לפרסומת לחברת אופנה גדולה, ואני זוכרת שנכנסתי לקניון וראיתי שלט ענק שהופעתי בו. בגיל שמונה הצטלמתי גם לפרסומת לשניצלים. התרוצצתי לא מעט בין אודישנים".
>> בואו לעמוד של Xnet בפייסבוק וקבלו את כל העדכונים והכתבות
עוד בערוץ אנשים:
- מעיין אברהם מחפשת תורם כליה לבתה בת השלוש
חמוטל ברקן התאוששה מדיכאון אחרי לידה והגשימה חלומות
כשחן נשאלת אם הכניסה לעולם הזה בגיל כל כך צעיר הייתה נכונה עבורה, היא אומרת: "ברור שבגילאים האלה זו לא ממש החלטה שלך, אלא יותר של ההורים, אבל אני מניחה שאהבתי את זה, כי לא התלוננתי. תמיד הייתי ילדה שאהבה להצטלם ולעשות פוזות, וכשאת ילדה, את רואה את העולם הזה כמשהו תמים לגמרי".
היום חן יודעת שהעולם הזה רחוק מלהיות תמים, אבל זה לא מונע ממנה להמשיך לנסות להצליח בו - לא רק כדוגמנית, אלא גם כשחקנית ואפילו כזמרת:
תלמידה חרוצה ומשקיענית
היא בת 22; אמה מאמנת כושר, כך ש"הבריאות באה מהבית", ואביה עובד בחברת אלקטרוניקה. משטר האימונים שלה לשמירה על הגזרה כולל שיעורי ריקוד, ריצות לאורך הטיילת בתל אביב, פילאטיס, TRX ושיעורי חיטוב משותפים עם האם, ש"מדי פעם מסוגלת להציע לי סט תרגילים לישבן בזמן שאני שרועה על הספה ורק רוצה לראות טלוויזיה. היא ממש כמו חברה שלי, ואנשים לפעמים מתבלבלים וחושבים שאנחנו אחיות".
הוריה התגרשו כשהייתה בת שלוש. עד אז גרה בנתניה, ולאחר מכן עברה לתל אביב, עיר מגוריה עד היום. את אהבת הבמה טיפחה בגיל צעיר באמצעות הרכבים שונים שבהם השתתפה, בהם להקות מחול וצופי תל אביב. כשהגיעה העת להתגייס, חלמה להתקבל ללהקה צבאית, אבל הניסיון לא צלח. "לקחתי את זה קשה", היא אומרת. "מאוד רציתי לתרום בתחום שאני אוהבת, אבל הבנתי שאין מה לעשות, ושהרבה זמרים טובים לא התקבלו. שובצתי כמש"קית מיון נשים בחיל האוויר וצברתי חוויות וחברות שהולכות איתי עד היום".
לאחר השירות החלה ללמוד תקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, וכיום היא בעיצומה של שנת הלימודים השנייה. "מאז התיכון אני תלמידה חרוצה ומשקיענית. יש לי מורים ממגמת הקולנוע בבית הספר שאני בקשר איתם עד היום. היה לי חשוב לעשות תואר וללמוד תחום שגם יעזור לי להבין איך התעשייה עובדת מאחורי הקלעים; איך עושים טלוויזיה, רדיו וחדשות". במקביל ללימודים היא מתחזקת בשנה האחרונה זוגיות עם בחור בשם הדר, סטודנט למינהל עסקים במכללה למינהל, שאותו הכירה דרך חברה משותפת. וכדי לא לזנוח לגמרי את חלום השואו ביזנס, לקחה קורס במשחק מול מצלמה. "לדעתי, הקורס הזה משדרג אותך כשחקנית", היא אומרת. "היו רגעים בשיעורים שאנשים סיפרו סיפורים קשים, ובסוף המונולוג הם ממש בכו".
למה לא הלכת לבית ספר למשחק?
"רציתי שיהיה לי תואר במשהו שיעזור לי ללמוד על התחום הזה מזווית אחרת. גם הבנתי שלימודי משחק הם חוויה אינטנסיבית עד כדי כך שאין חיים מחוץ לבית הספר. סיבה נוספת היא שברוב בתי הספר למשחק יש התמקדות בתיאטרון, וחששתי שיידבקו בי מניירות מוחצנות שלא בהכרח מתאימות לתחום הסדרות והסרטים שאליו אני מכוונת, אז החלטתי שהקורס יותר יתאים לי".
בתוך כל הלבטים הללו היא גם המשיכה להשתתף בפרסומות (בין היתר למגה ספורט, למחסני חשמל ולשוקו יטבתה), אבל מה שעניין אותה יותר מכל היה להשתלב בטלוויזיה ובקולנוע - אם כי לא בכל מחיר. "פנו אליי מלהקים מכל תוכנית ריאליטי אפשרית - כולל 'האח הגדול', 'המרוץ למיליון' ו'איט גירלז' – ודחיתי את כל ההצעות", היא מכריזה.
איך סירבת ל"מרוץ למיליון"? אנשים מתים להשתתף בזה.
"לא הייתי הולכת לדבר כזה, כי יש לי פחד גבהים מטורף. כשהייתי קטנה, הבטן שלי הייתה מתהפכת כשהיו שמים אותי על נדנדה. אני לא רואה את עצמי בריאליטי – לא עולה לגבהים, לא אוכלת ג'וקים ולא רבה עם אנשים. ריאליטי זה הדרך הקצרה למי שישר רוצה להיות מפורסם, ואני לא חושבת שזה היה עושה לי טוב. מקסימום הייתי מוכנה להשתתף בתוכנית ריקודים, כי אני מאוד אוהבת את זה".
אקשן, בכי וצרחות
ההחלטה להתרחק מהגזרה של כוכבי הריאליטי השתלמה לה, ולאחרונה היא קיבלה תפקיד קולנועי ראשון במותחן בשם "מיראז'", שאותו כתב ומביים דויד בן ארי ("מפטיר"). חן מגלמת שם דמות של נערה דתייה. "מכיוון שאני חילונית, רציתי להכיר את העולם הדתי, אז הלכתי לבית הכנסת שנמצא מתחת לבית שלי, התחקיתי אחר הבנות שראיתי שם, וככה בניתי את הדמות. יש בסרט קטעים שבהם חוטפים אותי, וזה היה מאוד אינטנסיבי, עם הרבה אקשן, בכי וצרחות. הבמאי לא הסכים שאשתמש בדמעות מלאכותיות, והייתי צריכה להביא את זה מעצמי".
את אביה בסרט מגלם ליאור מילר, מי שהיה סלב בולט בשלהי המאה הקודמת. "מאוד התחברתי אליו", היא אומרת. "התברר לי שהוא לא רק משחק, אלא שיש לו חברת תקליטים, והוא גם מתקלט. שמחתי לראות שיש אנשים בתעשייה שמצליחים לשלב בין משחק למוזיקה". גם היא עצמה הייתה רוצה לשלב בין שני התחומים. לפני מספר חודשים הוציאה סינגל ראשון, "לא מוותרת" (ראו למעלה), והיא נוהגת להעלות מדי פעם לרשתות החברתיות ביצועים שלה לשירים מוכרים, בין השאר של נתן גושן ועילי בוטנר, שטרחו והגיבו לה.
ומה הלאה? "הייתי מאוד רוצה להשתתף בסדרת טלוויזיה ובעוד פרויקטים בקולנוע, וגם להתפתח במוזיקה. העולם היום יותר מורכב ממה שהוא היה כשהייתי ילדה. כשאתה ילד, לוקחים אותך אם אתה מתאים לתפקיד. כשאתה מתבגר, אתה צריך לחפש את הזהות שלך, לכבוש, להיות שונה ומעניין. המקום שלך לא מובטח בעולם הזה, וגם יש המון פרוטקציות מסביב. לא תמיד הכל הולך בקלות, לא תמיד אנשים מפרגנים, ויש הרבה אנשים שנשברים בדרך. הרבה פעמים חשבתי לוותר, אבל החלטתי שאני חייבת לעשות את זה, חייבת להגיע".
_______________________________________________________
אם מיכל עידן תצטרך לשחק דתייה, זה בטח יהיה לה קל. הקליקו על התמונה:
