אחרי אינספור טעויות, קארין ארד כותבת: "איך לא להרוג את עצמך"

יום שישי הוא היום האהוב ביותר על קארין ארד, "כי ביום הזה לא יכולים להתקשר אליי מהבנק: אף אחד לא נופל עליי". השיחה בבית הקפה התל-אביבי קולחת, ולפתע ניגש אלינו נער המציע לרכוש ממרכולתו. "תקנו ממני", הוא מבקש. "לא, לא אקנה ממך", אומרת לו ארד בפסקנות. הנער מתרחק מעט, והיא פונה אליי ואומרת: "אתה יודע למה? כי הסחורה שלך חרא". ארד לא רצתה להעליב אותו בפניו, אבל גם לא הייתה מוכנה לוותר על הפאנץ'. "ברצינות", היא ממשיכה, "פעם קניתי ממנו משהו, וכמעט כל הבית שלי עלה באש. מה שכן, הוא יזם לתפארת".

עוד בערוץ אנשים:

• מיהו האיש שמעיד על עצמו: "הרגשתי מגעיל, שמן, מכוער, טיפש"?
• מה מייחד את בלוג הטיולים של מיכל בן ארי-מנור?
• איך נמנעה אורלי זוהר-וקנין מדיכאון אחרי לידה?
  

ממש כמוהו, גם ארד (44) הפכה לאחרונה ליזמת לתפארת. העיתונאית והסופרת, שהתפרסמה בסגנון הכתיבה המושחז וחסר העכבות שלה (וגם כתבה בעבר ב-Xnet), פתחה עכשיו קמפיין מימון המונים שנועד לגייס כסף להוצאת ספר עזרה עצמית. כמו שנאמר: עזרו לי לעזור לכם. אבל מכיוון שמדובר בארד, אתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שזה לא הולך להיות ספר עזרה עצמית סטנדרטי. השם המתוכנן שלו הוא "איך (לא) להרוג את עצמך", ו"זה ספר שמקבל אותנו כמו שאנחנו", מסבירה ארד. "אני מבינה שבא לכם להתאבד, אז סבבה, בואו נתחיל משם".

נורא מורבידי.

"לא, הגישה היא הומוריסטית. כנות והומור עצמי הם מנגנוני ההתמודדות שלי. הספר מבוסס על הניסיון האישי שלי. אתמול, למשל, הייתי צריכה לעבוד ממש קשה כדי לא להרוג את עצמי, וזה קורה לי המון. הספר אומר שאם הצלחת לא להרוג את עצמך, זה כבר אומר שאתה מוצלח".

הסרטון שינסה לשכנע אתכם לתרום לה כסף:

כדאי להיות אגואיסט

הנה כמה עצות שארד זורקת תוך כדי שיחה, ושמדגימות את רוח הספר שעליו היא שוקדת. לא מדובר בחומר שממנו עשויות העצות שבעוגיות מזל: "קודם כל, תורידו ציפיות – החיים זה לא מאה אחוז כיף"; "לא לכולנו יש ייעוד – חלקנו נטולי כישרון"; "אף אחד לא מאושר, כי אושר זה לא משהו קבוע"; "תהיו בדיכאון. החיים זה לא סרט של דיסני".

ומהי העצה הטובה ביותר שאת יכולה לתת לאנשים?

"לא לשמור סודות. זה לא שווה את זה. אני לא מדברת על סודות קטנים כמו איזושהי שטות שאתה ממציא כדי להתחמק מלהגיע לחתונה שלא בא לך עליה. אני מדברת על הדברים הגדולים: המוצא שלכם, הזהות המינית. הסתרה גורמת לחרדה. עצה נוספת: קשקש עם כולם. אני מוצאת את זה כיף. אנשים בשוֹק כשאתה אומר להם שלום במעלית או במלתחות בחדר כושר. בחייאת, אנחנו עוד רגע הולכות להתפשט אחת ליד השנייה, אז את יכולה להגיד לי 'היי'. הולך להיות גם פרק שלם שממליץ לבן אדם להיות אגואיסט, כי זה הדבר הכי אלטרואיסטי שיש. לוותר בזוגיות זה הדבר הכי גרוע שיש. אם אתה עסוק בלרצות את עצמך בלבד, אין סיכוי להיכשל בסקס".

את לא חוששת שבסוף ייצא לך ספר עזרה עצמית לכל דבר, רק מעט משעשע יותר?

"אי אפשר להגיד שזה לא ספר עזרה עצמית, אבל זה אחד שלוקח את המציאות בחשבון. הרי החיים שלכם לא יהפכו לטובים יותר. בחיים יש רגעים טובים ורעים: אנשים עם כסף יורדים מנכסיהם, בני זוג מתגרשים, אנשים מתים. צריך להתייחס לדברים בקלילות".

קראת ספרים כאלה בעצמך?

"קראתי כל ספר בז'אנר. ספרי עזרה עצמית תופסים אותך במקומות של חולשה, כשאתה מחפש משהו שיסדר לך את הכאוס וייתן לך פתרון, ואז מה הפתרון המוצע? לחשוב חיובי. אני באופן אישי לגמרי לא ממליצה על זה. כדי להגיע למקום שטוב לך, אתה חייב לעבור דרך השלילי: להוציא את השלילי, ממש להוציא את זה. אני חושבת שזה בסדר לשפוט, ולכעוס זה מצוין. היום אסור להיות מדוכאים: ישר רושמים לך כדורים. אני אומרת שמי שמודה שהוא מדוכא, הוא המאושר. מי שמשחקים אותה מבסוטים נון-סטופ הם האנשים הכי אומללים על הפלנטה. העמדת פנים משאירה אותך במקום לא טוב".

מי שמך לתת עצות?

"אף אחד. אני כותבת על עצמי בכנות ומאמינה שכשכותבים בכנות, אנשים מתחברים לזה. מלבד זאת, זה יהיה כתוב מצחיק ויעשה מצב רוח סבבה. עצם העובדה שאני לא מתיימרת להגיד שעברתי איזו הארה, כבר מחברת אותי לקוראים. כולנו חיים את אותם חיים מחורבנים".

והמטרה היא להיות הנזירה שמכרה את הפרארי שלה וקנתה יגואר?

"לעשות כסף? קודם כל, כן. כל החיים שלי אני כותבת, ואף פעם לא עשיתי מזה כסף. הגיע הזמן".

קארין ארד. "אני מבינה שבא לכם להתאבד, אז סבבה, בואו נתחיל משם"(צילום: אביגיל עוזי)

הילדה נופלת לתהום

לזכותה של ארד ייאמר שיש לה מספיק ניסיון חיים כדי לפרנס ספר עזרה עצמית. היא נולדה בחיפה לאב יהודי ולאם נוצרייה ממוצא ערבי שהתגיירה למענו. בילדותה התגרשו ההורים, ובנעוריה היא היטלטלה בין מגורים בגרמניה עם אמה ובן זוגה החדש למגורים בקיבוצים עינת ומשמר השרון בעקבות אהבה, עד שעברה לירושלים בעקבות פרנסה ("הלכתי למכור עגילים בכיכר החתולות לפני הצבא"). יש לה אחות אחת משני ההורים ועוד ארבעה חצאי אחים - אחד מאמה ושלושה מאביה.

"בתקופת הילדות וההתבגרות הסתרתי את זה שאמא שלי ערבייה", היא מספרת. "פחדתי שלא יאהבו אותי בגלל זה, וזה ממש יצר אצלי בעיות נפשיות. כשמשקרים בנושא כל כך מהותי כמו מוצא, זה גורר בעיות וחרדות. כילדה לא ידעתי שלהיות ערבייה זה אישיו, עד שבכיתה ה' לקחו אותנו לטיול שנתי לשטחים, והתברר לי שאני מהערבים, וששונאים אותי. כשחזרתי הביתה, הרגשתי מזעזע והקאתי את נשמתי. התחלתי להיכשל בכוונה בשיעורי ערבית והפסקתי לדבר עם אנשים מהמשפחה של אמא שלי. ההורים כבר התגרשו ולא שמו לב שהילדה שלהם נופלת לתהום. 

"בצבא התחילו אצלי התקפי חרדה. בתקופה ההיא לא כל כך ידעו מה זה, אז הייתי מגיעה לאיכילוב, היסטרית ובוכה; רופא היה נותן לי חצי ואליום, והכל היה עובר. בבת אחת הייתי מבינה שכל מה שהרגשתי בפיזי היה נפשי. התחלתי לטפל בזה והכרתי את הוואבן, חברי הטוב. היום, עצם העובדה שיש לי את הכדור הזה בתיק, כבר דוחה את ההתקף הבא".

אחרי הצבא החלה לעבוד כמפיקה ברדיו חיפה, ובאותה תקופה סיפרה לחברה טובה את "הסוד הגדול" בנוגע לאמה. החברה לא התרגשה: "היא נקרעה מצחוק שזה 'הסוד הגדול', והרגיעה אותי". אחר כך הגיעה ארד לתל אביב, עיר מגוריה עד היום (בה עברה כבר "יותר מ-20 דירות").

קריירת הכתיבה שלה החלה במקרה. בראשית ימיה בתל אביב כתבה מאמר בשם "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן", שפנה למין הגברי בכללותו אבל כוּון בעיקר למי שהיה החבר שלה באותם ימים. ארד חלקה אותו רק עם חברותיה, אבל הוא התגלגל בעיר, עורר הדים והוביל לראיון עם המחברת שלו בתוכנית לילית בערוץ 2. למחרת השידור כבר הגיעו לארד טלפונים מעורכי עיתונים; היא התפטרה מהמסעדה שבה מלצרה ופצחה בקריירה חדשה של עיתונאית וסופרת. כרגע היא רווקה, ולדבריה, "לגמרי אחלה" לה עם הסטטוס הזה.

ואולי זוגיות היא המפתח לאושר?

"לא אם הזוגיות היא לא טובה. אם הזוגיות טובה, בטח שזה יכול לעזור. אם אתה מוכן להתפשר, זו לא בעיה למצוא זוגיות. היו לי שנים שרק נפרדתי, וישר היה מישהו חדש. זוגיות גרועה יכולה להרוס את החיים, לעצור אותך, לנוון אותך, לגרום לך לוותר על מי שאתה ולחנוק את הנשמה שלך. אנשים שמוצאים זוגיות, תמיד נורא דואגים לשמר אותה ושוכחים לפתח את עצמם עד שבסוף הם נכנסים למצב של לגרבץ יחד מול הטלוויזיה. כולנו אכולי פחדים בתחום הזה. חוץ מזה, העובדה שרוב העולם בזוגיות רק אומרת שזה המכנה המשותף הנמוך ביותר".

______________________________________________________

מלך זילברשלג הוחתם בתאגיד השידור החדש, אז כנראה שבקרוב תראו אותו בטלוויזיה (או שלא). הקליקו על התמונה:

"אני החרדי היחיד שלא עבר התעללות מינית בישיבה. אני בחור נאה לדעתך?" הקליקו על התמונה (צילום: דנה קופל)