ינאי פרישר גוטמן: 'הייתי יוצא מאמיר באיכילוב בלילה, וממהר לפגישה כאן'

העיצוב המוקפד של ''בומביקס מורי'' בקניון קרית אונו התרחש תוך כדי דרמה כפולה: הסרטן של אמיר פיי גוטמן ושירה צפריר, שהסתיים בטרגדיה ובהתחלה חדשה

מיכאל יעקובסון

|

18.09.16 | 08:12

ינאי פרישר גוטמן במסעדת ''בומביקס מורי'' בקרית אונו. 'אני מתחבר למסעדות שמצליחת להשכיח ממני את היומיום'' (צילום: גדעון לוין)
ינאי פרישר גוטמן במסעדת ''בומביקס מורי'' בקרית אונו. 'אני מתחבר למסעדות שמצליחת להשכיח ממני את היומיום'' (צילום: גדעון לוין)
קיר הצמחייה מתבלט עם פסל ראש בודהה. כמו התפריט, העיצוב מקבל השראה ממפגש מזרח-מערב, תוך שילוב חומרים טבעיים וחפצים מהמזרח (צילום: גדעון לוין)
קיר הצמחייה מתבלט עם פסל ראש בודהה. כמו התפריט, העיצוב מקבל השראה ממפגש מזרח-מערב, תוך שילוב חומרים טבעיים וחפצים מהמזרח (צילום: גדעון לוין)
''זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, ועכשיו אני מעצב לה את מצבת הקבר''. שירה צפריר, אשת העסקים מאחורי המסעדה, שכמעט זכתה לראותה נפתחת (צילום: שי אשכנזי)
''זאת הייתה אהבה ממבט ראשון, ועכשיו אני מעצב לה את מצבת הקבר''. שירה צפריר, אשת העסקים מאחורי המסעדה, שכמעט זכתה לראותה נפתחת (צילום: שי אשכנזי)
על קירות חדרי השירותים נתלו משטחי מוס (טחב שמקורו ביערות פינלנד), חומר יקר ששווה את ההשקעה בו. הצבע הירוק מנוגד לשור שעוטף את החדר ובולע את כל האור (צילום: גדעון לוין)
על קירות חדרי השירותים נתלו משטחי מוס (טחב שמקורו ביערות פינלנד), חומר יקר ששווה את ההשקעה בו. הצבע הירוק מנוגד לשור שעוטף את החדר ובולע את כל האור (צילום: גדעון לוין)
6 מיליון שקל הושקעו במסעדה החדשה, ששירה צפריר לא זכתה לראות נפתחת. ''הקהל הישראלי הרבה יותר רגיל היום לקבל מסעדה מעוצבת'', אומר פרישר גוטמן (צילום: גדעון לוין)
6 מיליון שקל הושקעו במסעדה החדשה, ששירה צפריר לא זכתה לראות נפתחת. ''הקהל הישראלי הרבה יותר רגיל היום לקבל מסעדה מעוצבת'', אומר פרישר גוטמן (צילום: גדעון לוין)
עם או בלי קשר לדרמה שהתחוללה ברקע הפרויקט, נדמה שבעיצוב המסעדה, המשלבת צמחייה חמימה ומלבבת על רקע פח מושחר, ניתן למצוא הד למתח בין הכמיהה לחיים ולעשייה ובין החשש מפני חידלון (צילום: גדעון לוין)
עם או בלי קשר לדרמה שהתחוללה ברקע הפרויקט, נדמה שבעיצוב המסעדה, המשלבת צמחייה חמימה ומלבבת על רקע פח מושחר, ניתן למצוא הד למתח בין הכמיהה לחיים ולעשייה ובין החשש מפני חידלון (צילום: גדעון לוין)
לבחור בחיים: בין הרחוב הסואן לבין המסעדה מפרידות אדניות עם מטפסים, כדי לחצוץ, להצל ולהעניק שקט (צילום: גדעון לוין)
לבחור בחיים: בין הרחוב הסואן לבין המסעדה מפרידות אדניות עם מטפסים, כדי לחצוץ, להצל ולהעניק שקט (צילום: גדעון לוין)
ביתם של בני הזוג צפריר, שעיצב להם פרישר גוטמן. קשר יוצא דופן בין מעצב ללקוחה, שנמשך לאורך 7 פרויקטים ומגיע לסיום מכאיב (צילום: אורי אקרמן)
ביתם של בני הזוג צפריר, שעיצב להם פרישר גוטמן. קשר יוצא דופן בין מעצב ללקוחה, שנמשך לאורך 7 פרויקטים ומגיע לסיום מכאיב (צילום: אורי אקרמן)

"שירה הזמינה אותי לפגישת ייעוץ, וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. שבעה פרויקטים משותפים יצאו מהפגישה ההיא, ועכשיו אני מעצב לשירה את מצבת הקבר". למעצב הפנים ינאי פרישר גוטמן קשה לדבר על שירה צפריר בלשון עבר. הקשר המיוחד שנרקם ביניהם התנתק באופן טרגי רק לפני פחות מחודש, רגע לפני חנוכתה של המסעדה המושקעת שעיצב לה בקניון קרית אונו, "בומביקס מורי" (פרפר טוואי המשי).

 

צלו של המוות ריחף על תהליך הקמתה של המסעדה, ולמעשה ריחף על החברות מהרגע הראשון. צפריר, בת 35, נשואה לאפי ואמא לשתי בנות, הייתה הרוח החיה מאחורי צמיחתה של רשת בתי קפה ומסעדות משפחתית, שהחלה ב"קפה זליק" בגבעתיים שהפך למקום מפגש משגשג בעיר, המשיכה לבתי עסק נוספים והגיעה לשיא במסעדה מושקעת בקניון קרית אונו - שנפתחת בלי צפריר, שנכנעה לסרטן אחרי מאבק ממושך.

 

שירה צפריר. נאבקה בסרטן 5 שנים עד שנכנעה (צילום: שי אשכנזי)
    שירה צפריר. נאבקה בסרטן 5 שנים עד שנכנעה(צילום: שי אשכנזי)

     

    "כשאמא של שירה ביקשה שאעצב לה את המצבה", מספר פרישר גוטמן (35) כשאנחנו יושבים במסעדה המעוצבת והטרייה, "היא אמרה שרק אני יכול, בעיקר בגלל הגורל המשותף – כי גם אנחנו נכנסו ל'מועדון' בשנה האחרונה". וכשהוא אומר "אנחנו" הוא מתכוון לבן זוגו אמיר פרישר גוטמן, שאובחן בתחילת השנה כחולה סרטן. אמיר נכנס לתהליך מפרך ומתיש של טיפולים כימותרפיים, שהביאו בין השאר לביטול הופעת האיחוד של להקת "היי-פייב" שהוא היה הכוכב שלה.

     

    ''גם אנחנו נכנסנו למועדון בשנה האחרונה'' - ויצאו ממנו. ינאי פרישר ואמיר פיי גוטמן (צילום: רפי דלויה)
      ''גם אנחנו נכנסנו למועדון בשנה האחרונה'' - ויצאו ממנו. ינאי פרישר ואמיר פיי גוטמן(צילום: רפי דלויה)

       

      לעומת גורלה המר של צפריר, אמיר פרישר גוטמן נמצא לבסוף בריא ויצא מכלל סכנה. עם או בלי קשר לדרמה שהתחוללה ברקע הפרויקט, נדמה שבעיצוב המסעדה, המשלבת צמחייה חמימה ומלבבת על רקע פח מושחר, ניתן למצוא הד למתח בין הכמיהה לחיים ולעשייה ובין החשש מפני חידלון.

       

      הלקוחה המושלמת

       

      מי שהכיר בין שירה וינאי היתה הדס, גיסתו של ינאי, חברה קרובה של בני הזוג צפריר. ההיכרות הלבבית הובילה לעיצוב הסניף של "זליק", ומשם לעיצוב הבית של שירה ואפי בבאר יעקב, כמו גם תכנון הבית של הוריה, וכן שאר העסקים שהם פתחו. "שירה הייתה הלקוחה המושלמת", אומר פרישר גוטמן בחיבה. למרות הטיפולים שהיא נאלצה לעבור בחמש השנים האחרונות לחייה - תקופה שמקבילה לעבודתם המשותפת - היא לא עצרה לרגע. השניים נסעו יחד לסין לרכוש ריהוט ואביזרים לדירתה, ביקרו אצל ספקים ובעלי מלאכה, ולדבריו היא לא נעדרה מפגישות מתוכננות, לא התלוננה, תמיד חייכה, ובעיקר העניקה לו את ההזדמנות ליהנות מדיאלוג פורה עם אשת מקצוע. "הגענו תמיד להבנה וטעם משותף", הוא מספר, "כך שכל מה שעשיתי היא אהבה ואישרה".

       

      בגג דירתם של בני הזוג צפריר. החלום הגדול של שירה היה מסעדת יוקרה במחירים נגישים יחסית (צילום: אורי אקרמן)
        בגג דירתם של בני הזוג צפריר. החלום הגדול של שירה היה מסעדת יוקרה במחירים נגישים יחסית(צילום: אורי אקרמן)

         

        כיצד עובדים על פרויקט עם אדם שיודע שימיו ספורים? "כבר כשהיא הלכה לבדיקה הראשונה וקיבלה את הבשורה היא סיפרה לי", הוא משתף. "היא הבינה את חומרת המצב אבל הייתה אדם אופטימי, עד כדי כך שגם אם חששה, היא לא הראתה את זה. היא עבדה והיתה חייכנית עד הרגע האחרון".

         

        החלום הגדול של שירה, מספר ינאי, היה לפתוח מסעדה יוקרתית שתתהדר במנות איכותיות ובעיצוב ברמה גבוהה, אך במחירים נגישים יחסית. תהליך העבודה נמשך שנתיים, והוא החל בהחלטה לבחור בשטח שעמד ריק תקופה ארוכה (קודם לכן שימש כמספרה של שוקי זיקרי) ולאחד אותו, בהמלצת המעצב, עם שטח צמוד שהיה סניף של רשת קפה. הקונספט שהגתה שירה היה להקים מסעדה שפונה לרחוב מצד אחד, ומהצד השני פונה לשדרה המרכזית של הקניון עם מעדנייה המתמחה במאפים ובמנות קטנות ומהירות. לפני כמה חודשים החלה הרצת המסעדה, ובימים אלה היא פותחת את שעריה לציבור הרחב.  

        שירה הייתה הראשונה שסיפרו לה. ''ידעתי שהיא הבן אדם היחיד שיודע איך להתמודד עם כזו בשורה. היא אמרה לי 'ינאי, אל תתן למחלה לנהל אותך, אתה תהיה זה שינהל אותה'. ובאמת ניהלנו את ההתמודדות כמו מבצע צבאי, לכן גם הגענו לתוצאות שהגענו''

         

        ''ינאי, אל תתן למחלה לנהל אותך''

         

        אל מחלת הסרטן של שירה צפריר הצטרף לפתע בן זוגו של ינאי. הרופאים בישרו שאמיר חולה, ויידרש לעבור טיפולים מתישים עם אשפוזים ממושכים. "כמעט בלתי אפשרי לשלב בין השניים", מספר ינאי על יכולת התפקוד על רקע מדאיג כל כך. "המזל הוא שהמשרד שלי כבר מבוסס, שתי העובדות שלי חיפו עליי, והצלחתי למצוא את הזמן והדרך לתת מענה לכל מה שצריך. הייתי יוצא בעשר בלילה מאיכילוב, שם אמיר בילה 80% מהזמן, ומגיע לכאן לפגישה עם שירה".

         

        איך התמודדת עם המחלה של האדם הכי קרוב אליך?

         

        "לקחתי את המחלה של אמיר כמו פרויקט. בפגישה הראשונה עם הרופאים לא הבנתי על מה הם מדברים, הייתי בשוק. אבל מיד אחר כך למדתי את המחלה ואת הטיפולים. בפגישה השנייה כבר הבנתי יותר, ולאט לאט התחלתי לשחות בחומר".

         

        שירה הייתה הראשונה שסיפרו לה. "היא היתה סוג של מנטורית, וידעתי שהיא הבן אדם היחיד שיודע איך להתמודד עם כזו בשורה. היא אמרה לי 'ינאי, אל תתן למחלה לנהל אותך, אלא אתה תהיה זה שינהל אותה'. ובאמת ניהלנו את ההתמודדות כמו מבצע צבאי, לכן גם הגענו לתוצאות שהגענו".

         

        ינאי פרישר ואמיר פיי גוטמן. ''בהתחלה לא הבנתי על מה הרופאים מדברים'' (צילום: רפי דלויה)
          ינאי פרישר ואמיר פיי גוטמן. ''בהתחלה לא הבנתי על מה הרופאים מדברים''(צילום: רפי דלויה)

           

          מה מצבו של אמיר עכשיו?

           

          "אחרי שהוא עבר תהליך כימותרפיה אינטנסיבי, יש עכשיו עבודת שיקום רצינית כדי להתמודד עם נזקי הטיפולים ולהחזיר את הגוף למצב תקין ובריא".

           

          בנתניה, חוף הים קרוב יותר הביתה

           

          בימים אלה מתכוננת משפחת פרישר גוטמן - ינאי, אמיר ובנם רוי בן ה-3.5 - להיכנס לדירתם החדשה במרומי מגדל שתכנן האדריכל אילן פיבקו בשכונת "עיר ימים" בדרום נתניה. על העיצוב הופקד ינאי. "אמיר לא מעורב בעיצוב כי הוא טוען על עצמו שאין לו טעם והוא עיוור צבעים", הוא חושף את יחסי הכוחות המשפחתיים. "הוא מאד נוח, תודה לאל, כי שניים דעתניים בעיצוב לא יעבוד ביחד".

           

          שכונת עיר ימים בנתניה. ''הכל בנוי ומתוכנן נכון, וילדים יכולים ללכת ישר לחוף בלי לחצות כבישים'' (צילום: רן אליהו)
            שכונת עיר ימים בנתניה. ''הכל בנוי ומתוכנן נכון, וילדים יכולים ללכת ישר לחוף בלי לחצות כבישים''(צילום: רן אליהו)

             

            מה גרם לכם להחליט לצאת מהביצה התל אביבית ולעבור לנתניה?

             

            "כשרוי היה בן שנה היינו בתהליך פונדקאות נוסף, הריון של תאומים, והחלטנו שאנחנו לא יכולים לגור בדירה תל אביבית קטנה. עברנו לתקופת ניסיון לבית הוריי בפולג כדי ולראות איך זה לגור מחוץ לתל אביב. ההיריון נפל, אבל נותרנו ב'עיר ימים'".

             

            למה דווקא 'עיר ימים'?

             

            "הכל שם חדש, הכל בנוי ומתוכנן נכון ויש נוף לים. יש מחשבה על טיילת לתוך הים, וילדים יכולים לצאת מהבית וללכת ישר לחוף בלי לחצות כבישים".

             

            המסעדה: לשכוח מה שיש בחוץ

             

            כמו מרבית הקניונים, גם קניון קרית אונו הוא גוש סתמי של זכוכית ומתכת. מהסיבה הזו, ביקש פרישר גוטמן ליצור מקום שמנותק מהסביבה, "מקום שאתה נכנס בו לעולם אחר ושוכח מה שיש בחוץ", הוא מציג את הקונספט. "אני מתחבר בעיקר למסעדות שמצליחות להשכיח ממני את היומיום, חוויה שמייצרת לי עולם אחר, עיצובים שאפשר למצוא במסעדות כמו 'טאיזו', 'טופולופומפו' או 'שגב' בקניון שרונים". בין המעצבים הישראלים שבהם הוא רואה מקור השראה הוא מציין את ירון טל, "שלא מפחד להתנסות והתוצאה היא שילוב של טקסטורות וצבעוניות עשירה", ואת סיגל ברנוביץ וגלי אמית שמייצגות בעבורו ניקיון ושילוב חומרים מרתק. 

             

            הכניסה למסעדה בקניון קרית אונו. השקעה לא מובנת מאליה במסעדה בתוך קניון (צילום: גדעון לוין)
              הכניסה למסעדה בקניון קרית אונו. השקעה לא מובנת מאליה במסעדה בתוך קניון(צילום: גדעון לוין)

               

              לא פחות מ-6 מיליון שקל הושקעו בהקמת המסעדה החדשה. על המהפכה העיצובית שעוברת על המסעדות ברחבי הארץ, אומר פרישר גוטמן ש"הקהל הישראלי הרבה יותר רגיל לקבל מסעדה מעוצבת, בעיקר בגלל שהישראלים רואים הרבה יותר עולם מבעבר. הם מחפשים לא רק חוויה קולינרית אלא גם חוויה עיצובית, וענף המסעדנות והמעדניות התפתח לכיוון, כך שהמקומות החדשים מאד מושקעים".

               

              כשמגיעים למסעדה, עוברים ברחבה שבחזית הקניון. המעצב הציב כאן אדניות שמהן מתרומם מטפס יסמיני. בקרוב הוא יפרח, יחצוץ בין הרחוב לבין המסעדה, ויצל על היושבים בה. בחלק החיצוני של המסעדה בולטים שלושה בונגלוס, שעוצבו ובוצעו במיוחד לצורך הפרויקט. מדובר בתאים פרטיים ואינטימיים באוויר הפתוח, שבכל אחד מהם שולחן לשישה סועדים.

               

              לאכול בתוך בונגלו. חוויה שמשכיחה את העולם החיצוני, ובמקרה זה, את קרית אונו (צילום: גדעון לוין)
                לאכול בתוך בונגלו. חוויה שמשכיחה את העולם החיצוני, ובמקרה זה, את קרית אונו(צילום: גדעון לוין)

                 

                אולם המסעדה המרכזי מעוצב בהתאם לנתוני הפתיחה שהכתיבו אדריכלי הבניין: קיר חזית מעוגל ואולם חצי מעוגל. במרכז הוצב בר מעוגל והמוגבה מאזור הישיבה, עם מחיצה של מוטות ברזל דקורטיביים המפרידה בין שני האזורים. האלמנט הבולט ביותר הוא הקיר המרכזי, המכוסה כולו צמחייה ירקרקה. את הקיר, שיצרה חברת "גרין וול" המתמחה בקירות ירוקים, מכסים בצפיפות חמישה סוגי צמחים שמתאימים לאולם אפלולי, שכמעט לא זוכה בקרני שמש אמיתיות. ממרכז הקיר הירוק מגיח פסל ראש בודהה. את הפסל עיצב פרישר גוטמן אצל פסל בקלקר, בהשראת תמונה אינטרנטית שהציגה ראש דומה שנחשף בסין והיה מכוסה בצמחייה ובטחב. "הקיר הירוק היה אחד המוטיבים הראשונים שעלו בתהליך, ועל זה התחיל להתלבש כל העיצוב", הוא אומר, ומזכיר שיש כאן גם תפקיד אקוסטי: הקיר סופח חלק מרעשי הרקע במסעדה.

                 

                הקיר הירוק לא רק נותן אחיזה עיצובית וסממנים אסיאתיים, אלא סופח רעשי רקע (צילום: גדעון לוין)
                  הקיר הירוק לא רק נותן אחיזה עיצובית וסממנים אסיאתיים, אלא סופח רעשי רקע(צילום: גדעון לוין)

                   

                  את אופי העיצוב, שבא לידי ביטוי גם במנות המוגשות, עיצב בהשראת דרך המשי הקושרת ארצות רבות - מאסיה ועד אירופה - כשהאסוציאציה העיקרית הייתה שילוב של חומרים טבעיים וחפצים מהמזרח הרחוק. בנוסף לראשו של בודהה, שולבו כאן סלסילות קש, פסלונים, כלי קש לאידוי דים סאם וכלי אבן לטחינת תבלינים. חלק מגופי התאורה עיצב פרישר גוטמן בעצמו, בהשראת גופים שעוצבו בבית "ראלף לורן", כדי שיתאימו ככל הניתן לעיצוב הכללי.

                   

                  המבנה החצי מעוגל של הקניון הכתיב את תנאי הפתיחה, ואיתם עבד המעצב (צילום: גדעון לוין)
                    המבנה החצי מעוגל של הקניון הכתיב את תנאי הפתיחה, ואיתם עבד המעצב(צילום: גדעון לוין)

                     

                    האם העיצוב עלול להתגלות כבלתי רלבנטי ברגע שהאופנה תשתנה? הוא לא דואג. "אני משתדל לעשות שימוש בחומרים ובצבעים קלאסיים ועל-זמניים", הוא משיב. "ברור שיש שינויים, אבל בכאלה מקומות בכל מקרה צריך לתת רענון כל חמש שנים, וזה גם תלוי בהצלחה של המקום, בתחזוקה וברצון לשמר". בעוד אנו מדברים, מתברר כי רצפת הפרקט היפה נמרחה -שלא בעצתו או בעצת המתקין - בשכבה לא מתאימה שנתנה לפרקט מראה שחוק, כאילו הוא כבר בן כמה שנים. פרישר גוטמן ממהר להבטיח שאפשר לסמוך עליו, ושהטעות תתוקן בהקדם.

                     

                    המפגש בין השחור והירוק מקבל פרשנות נוספת בחדרי השירותים בעורף המסעדה, שם יש אריחי קרמיקה מתומנים ושחורים, ומולם נתלו על הקירות משטחי מוס - סוג של טחב שמקורו ביערות פינלנד. המוס התגלה בדיעבד כאחד הפרטים היקרים במסעדה: 1,800 שקלים למטר רבוע. נראה שכל שקל בהשקעתו היה שווה, משום שהוא רך ונעים למגע, מוסיף תלת-ממדיות לקיר, וצבעו הירוק והחי מנוגד לשחור העוטף את החדר ובולע את כל האור. במקרה הזה, ההשראה באה לפרישר גוטמן כשעבר באזור הבידוק בשדה התעופה סכיפהול. שם שילבו אותו האדריכלים בתקרה, ומהולנד נדדה ההשראה לשירותים בקרית אונו.

                     

                    המשיכה לצמחייה התחילה בקיבוץ

                     

                    פרישר גוטמן, יליד קיבוץ ניר יצחק בנגב המערבי, עבד כנער בחממות הקיבוץ ומשם משיכתו לצמחייה, שמצאה את ביטויה בין השאר במסעדה. הוא סיים לימודי עיצוב פנים ב-2006 במכללה למינהל, אך כבר בעת לימודיו החל לקבל עבודות עיצוב של דירות ובתים פרטיים.

                     

                    עכשיו, כשהמסעדה יצאה לדרך ללא האשה שבנתה והובילה אותה, נדרשו הוריה להתגייס ולקחת את המושכות. איתם עובד מנהל המסעדה, שצפריר עצמה בחרה מבעוד מועד, כשהבינה שבריאותה מידרדרת. "הם קמו רק עכשיו מהשבעה", מספר בלחש ינאי, בזמן שההורים עומדים לא רחוק מאיתנו ומפקחים על עבודות הניקוי והסידור. "הצוואה של שירה היא שהמקומות האלה שהיא הקימה יפרחו כמו שהיא חלמה. עם כל הקושי והעצב שהיא כבר לא כאן, אנחנו עושים הכל בשביל לקדם את החלום שלה".

                     

                    ואיך נראה העיצוב של מסעדת היוקרה החדשה בירושלים? לחצו על התצלום 

                    ואיך נראה העיצוב של מסעדת הפאר החדשה בירושלים? לחצו על התצלום (צילום: שירן כרמל)
                    ואיך נראה העיצוב של מסעדת הפאר החדשה בירושלים? לחצו על התצלום (צילום: שירן כרמל)

                     

                     

                     
                    הצג:
                    כל התגובות לכתבה "ינאי פרישר גוטמן: 'הייתי יוצא מאמיר באיכילוב בלילה, וממהר לפגישה כאן'"
                    אזהרה:
                    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד