מאות תמונות הביא השף יובל בן נריה לצוות התכנון והעיצוב של המסעדה האסייתית החדשה שלו "טאיזו" (Taizu), שנפתחה השבוע להרצה במגדל לוינשטיין בתל אביב. מדובר במאות תמונות שאותן צילם ברחובות סין, קמבודיה, תאילנד, וייטנאם והודו, במסע שארך חודשים ושאליו יצא לאחר שעזב את מסעדת "הרברט סמואל" בעיר. פירות המסע הקולינרי שלו מורגשים לא רק על הצלחות, אלא גם בעיצוב של המסעדה – 440 מטרים רבועים שבהם הושקעו לדבריו שמונה מיליון שקלים, סכום גבוה מאוד בעולם המסעדנות המקומי.
על המלאכה ניצח האדריכל פיצו קדם (צוות תכנון: הילה סלע, אירנה גולדברג), בשיתוף פעולה עם המעצבות סיגל ברנוביץ וגלי אמית (סטודיו ברנוביץ-אמית). עיצוב החלל מבוסס על פילוסופיית חמשת האלמנטים (אדמה, מתכת, אש, עץ ומים) האסיאתית. בחירת החומרים – בטון, עץ וברזל – נגזרה מהתפישה העיצובית הזו, והטקסטורות שחוזרות על עצמן הן וריאציה על עלי הבננה, שבהם נעטף אוכל-הרחוב במזרח הרחוק.מצד שני, המודרניזם של תל אביב לא נעלם מן המקום. הוא מתבטא ברצפת הטרצו השחורה, בפרופילי הברזל המסיביים ובדרמה שיוצרת התאורה, בתכנונה של אורלי עברון אלקבס. במקביל הוחלט למקם את הכניסה למסעדה בצד האחורי של המגדל - דרך הכיכר הנעימה והקטנה בקצה רחוב טיומקין הקטן, שבפאתי לב העיר - ולא בכניסה הראשית על דרך מנחם בגין הסואנת. עניין של יצירת אווירה נינוחה יותר, מן הסתם.
את פני הבאים מקדמת עמדת המארחת – קוביית ברזל פיסולית שחורה - ומשם מחולקת המסעדה לשלושה חללים: הלאונג' בכניסה, שבו מוקם שולחן גבוה וארוך עם רגלי ברזל מסיביות ועליהן משטח מלוחות אבן צפחה שחורה. מעל השולחן מרחפים גופי תאורה של חברת ויביה הספרדית, עם קווים ישרים ודקים שמדמים צמחייה טרופית. לאורך הקיר נבנה מקרר בירה ויין, שחזיתו עשויה דלתות מונעות עיבוי בעיצוב איטלקי. דלתות הנירוסטה שובצו בזכוכית צבעונית, שמרמזת על צבעי התבלין שמשמשים את מטבח המסעדה. אזור זה פחות רשמי, ומוצע בו תפריט שונה.
גם השירותים טופלו בקפידה: קירותיהם חופו בלוחות בטון שעליהם חריטות ממוחשבות, חלקם עם גימור בטון וחלקם (לאורך הכיורים) בגימור דמוי חלודה. ברז אדום בעיצובו של מרסל ואנדרס (ל"בופי"), במראה תעשייתי שלקוח מעולם כיבוי האש, מפתיע את הנכנסים.
- טאיזו, מגדל לוינשטיין, דרך בגין 23, תל אביב. טלפון: 03-5225005
>> ''אביגדור'', אולם אירועים אורבני שתיכנן פיצו קדם בשיתוף דן טרוים
>> ולמה גלי אמית וסיגל ברנוביץ מעדיפות עיצוב פנים על אדריכלות?