רותי וטל (שמות בדויים) התקשרו אליי במוצאי שבת. "שלום, קוראים לי טל, אני ואשתי חייבים את עזרתך. את יכולה לפגוש אותנו היום? הזוגיות שלנו קרסה! אנו חייבים עזרה דחופה". ברקע שמעתי את רותי אומרת "תגיד לה שאנחנו מוכנים לשלם כפול, רק שתפגוש אותנו היום".
נו, מה יכולתי לעשות. זוגיות קורסת לא אומרים לא, אז קבענו בתשע בבית קפה שקט בשרון. כשהגעתי ראיתי זוג בשלהי שנות הארבעים, נשואים 17 שנה והורים לשלושה ילדים בוגרים. שניהם קרייריסטים, מאוד אינטליגנטים ונראים מצוין. "כל השבת לא הפסקנו לריב", הם פתחו מיד. "אין לנו מושג מה אנחנו עושים. הכל נהרס לנו. הכל!"
רוצים עוד מויקי?
"אנחנו מכירים מאז הצבא", המשיכה רותי אחרי שהרגעתי את שניהם. טל היה מפקד שלי, ואפשר לומר שהתאהבתי בו מיד. "גם אני", הוסיף טל. "רותי היתה החיילת הכי יפה בבסיס, לא יכולתי להתעלם ממנה והזמנתי אותה להיפגש איתי, ומאז לא נפרדנו. יצאנו ארבע שנים, מתוכן גרנו יחד שנה וחצי ואז התחתנו".
"יש לנו זוגיות נהדרת" אמרה מיד רותי. "תמיד היינו החברים הכי טובים. יש לנו תחביבים וחברים משותפים ושלושה ילדים מדהימים. הסקס ביננו תמיד היה מדהים, שנינו מאוד מיניים וכל השנים דאגנו להפתיע ולרגש אחד את השני".
"למעשה", סיפר לי טל, "ניסינו לא מעט ריגושים ופנטזיות, וזוג חברים שלנו שיתף אותנו בהתנסותם בחילופי זוגות והמליצו לנו בחום. הם סיפרו שפעם בחודש הם נפגשים, בכל פעם עם זוג אחר, ואחר כך מתמלאים באנרגיות. הריגוש שנוצר קירב אותם ומאז הקשר בניהם התחזק והכל יותר מרגש וסוער".
רותי, סיפר טל, הייתה בשוק בהתחלה מההצעה והתנגדה לחלוטין. אולם במשך הזמן, ככל שדיברו על הנושא עוד ועוד, נחלשה ההתנגדות והשניים החליטו ללכת על זה. הם נכנסו לאתר של חילופי זוגות, בחרו זוג שנראה להם מעניין ויצרו קשר. באותו שבוע הם כבר נפגשו.
"התרגשתי מאוד", הודתה רותי. "רגשתי שרגלי פעם קפואות ופעם רועדות, אבל החוויה כל כך סקרנה אותי שניסיתי כל הדרך לנשום עמוק ולהירגע".
"דפקנו בדלת המעוצבת שהעידה על בית מפואר ביותר", המשיך טל בתיאום מושלם את הסיפור. "קצב פעימות הלב עלה כאילו סיימנו ריצת מרתון. תמר (שם בדוי - ו.ד), אשה יפיפייה, צעירה וסקסית, פתחה את הדלת. בעלה, יניב, ישב בסלון כשעל השולחן היה כיבוד רב, אלכוהול וסיגרים.
"היתה מבוכה נוראית. התיישבנו והחלה ביננו שיחה קלילה. שתינו אלכוהול ונוצרה אוירה משוחררת יותר. תמר הזמינה אותי לראות את הבית והבנתי שהנה זה מתחיל. הסתכלתי על רותי, והיא סימנה לי להמשיך. עלינו לקומה השנייה, לחדר השינה של הזוג. תמר הורידה את כתפיות שמלתה וחשפה זוג שדיים. ברגע אחד הציף אותי ריגוש עז, אבל אז עברה בי המחשבה שרותי נמצאת בסיטואציה כזו עם יניב ופתאום הרגשתי שאני לא יכול ולא מסוגל.
"ביקשתי את סליחתה של תמר. הסברתי לה שזוהי התנסות ראשונה. היא הבינה לחלוטין והציעה שנחזור לסלון. חזרנו ולא היה שם אף אחד. ישבתי על הספה, הדלקתי סיגריה, מזגתי לי דרינק וביקשתי מתמר לקרוא לרותי. בעוד שהיא עולה במדרגות, שמעתי קולות הנאה מאוד מוכרים לי, שנשמעו באותו רגע צורמים. רותי היתה מסוגלת להמשיך. שום דבר לא עצר אותה. תמר אמרה לי שהם באמצע, ואמרתי לה לקרוא לרותי ומיד".
"הייתי מאוד נבוכה", התפרצה רותי. "נפרדתי מהם לשלום ויצאתי החוצה. כל הדרך הביתה טל צרח עלי 'איך יכולת להמשיך?! אני לא יכולתי", והרגשתי נורא. מאיפה ידעתי שהוא לא המשיך? אם הייתי יודעת שזה מה שיקרה לא הייתי מסכימה מלכתחילה. הייתי בטוחה שהוא נהנה לא פחות ממני, בעיקר כי תמר נראתה מצויין".
בני הזוג המשיכו לתאר כאוס מוחלט שנוצר בניהם, מה שרק מראה שפנטזיות לחוד ומציאות לחוד, וכמה כדאי בכל סוג של מימוש פנטזיה לחקור וללמוד את הנושא לעומק. לפעמים, עיניכם הרואות, הפנטזיה מתנגשת עם המציאות.
פנטזיות הן דבר נפלא, ותמיד נראות מפתות ומגרות על הנייר. בגלל זה הן פנטזיות. אני לא אומרת שלא כדאי להגשים אותן, אבל כדאי מאוד לקרוא כמה יותר אינפורמציה ולהבין היטב מה ההשלכות והסיכונים הכרוכים בזה, כולל רגליים קרות של אחד מהצדדים.
לעולם אל תקפצו לזה. ההמלצה שלי? אם החלטתם ללכת לזה, שבו ביחד ובנו אסטרטגיה. ממש עשו תרשים זרימה לכל סיטואציה וכל תרחיש. רק אז, מתוך מודעות מלאה לכל האפשרויות, קבלו החלטה אם ללכת על זה או להשאיר את הפנטזיה ליד הדמיון. כך, ברגע האמת, תדעו לפחות כיצד לפעול במידה והפנטזיה משתבשת.
- ויקי דור היא סקסולוגית חברתית, יועצת זוגית ומחנכת למיניות. עוד תוכלו לגלות באתר הבית שלה