ושוב אני שואל: למה אנחנו בסגר והאם הקורונה היא רק תירוץ?

סיפור ראשון: חיובי לקורונה, אין תלונות

בכל בוקר אני מגיע למרפאה, ולפני קבלת המטופל הראשון אני עובר על בדיקות הדם ובדיקות ההדמיה שבוצעו ביממה האחרונה. בחודשים האחרונים אני עובר כל בוקר על עשרות בדיקות קורונה. כמעט כולן שליליות.

לפני שבועיים יצא חוזר של משרד הבריאות שהכריז על אפשרות של קיצור משמעותי של תקופת הבידוד מארבע עשרה לעשרה ימים, בתלות בשתי בדיקות קורונה שליליות (תמריץ מחוכם ביותר להגדלת מספר הבדיקות אצל קבוצה אקסקלוסיבית של מבודדים). בין לילה מספר המבודדים שביצעו את הבדיקה גדל. לא פלא שמספר ימים לאחר מכן הודיעו על עליה בתחלואה, ולאחר עוד כמה ימים הודיעו על הצורך בסגר.

שלשום עברתי, כהרגלי, על עשרות בדיקות הקורונה ופתאום קפצה בדיקה צבועה באדום. יניב ד', בן 19, חיובי לקורונה. כשסיימתי את המעבר על הבדיקות, עוד לפני שיחת הטלפון למוזמן הראשון, טלפנתי ליניב לבצע "קבלה רפואית לחולה קורונה". הי יניב, מדבר ד"ר עמוסי, מה שלומך? שלומי טוב. סובל משיעול, חום, אובדן חוש הטעם? לא, לא ולא. אני מרגיש רגיל. שום תלונה. אתה יודע ממי נדבקת? בטח. חבר שחזר מדובאי. ויש לך תנאי בידוד טובים? אני בחדר משלי, עם שירותים שפונו עבורי. או.קי, אדבר איתך שוב בעוד תשעה ימים לקראת השחרור. אם אתה צריך משהו, אל תהסס לטלפן למרפאה.

סיפור שני: טיול במדבר תחת עננת החשיפה

לפני עשרה ימים יצאתי עם עוד עשרה חברים לטיול רגלי. יצאנו לדרך יממה אחרי הגשם, למדבר קריר וצלול שקיבל אותנו עם אדמה רכה ושלוליות מלאות במים. אין כמו הליכה מאומצת בפסגות הר הנגב לשיחות עם חברים ושחרור מתחים וסגרים רגשיים. ביום הראשון דיברנו על מה שמדברים בטיולים. טבע, ספורט, זוגיות, עבודה, וגם על קורונה והשפעתה על כל אחד ואחד.

ביום השני לטיול, בפסגת הר צרור המשקיף על נחל צין, חמישה מטיילים התבשרו שלפני כמה ימים הם נחשפו לר. שלפני כמה שעות התגלה כחיובי לקורונה. ר. מרגיש מצוין, וביצע את הבדיקה לאחר שנחשף לג. בישיבת עבודה. אופס, מה עושים עם המידע הזה? חמישה אנשים שנחשפו לאדם בריא שנחשף לאדם מצונן. ברור שהחמישייה מחויבת בבידוד, בשל החשיפה לאדם חיובי, אבל מה לגבי שאר המטיילים?

סיפור בנאלי עם נוף מדברי, המשקף את המגיפה העולמית הזו. רגע מהטיול(צילום: איתן מור)

הבהלה בקבוצת המטיילים התגברה, ונושאי השיחה הצטמצמו. ביום הטיול השני דיברנו רק על קורונה. איך אני מתארגן על בידוד? למי אני צריך להודיע? אבל יש לי פגישה נורא חשובה בעוד שבוע, לבן שלי יש טסט בעוד יומיים, אם אני בבידוד מה זה אומר עליו? כל המטיילים שטיילו עם חמשת המבודדים כ-30 שעות טרם הבשורה, חשו אי שקט. מה הסטטוס שלי כעת, כאחד שנחשף לאדם שנחשף, לאדם שנחשף (ר.) לאדם חולה (ג.)? האם אני בסיכון? האם אני צריך להתרחק ממשפחתי? לצאת לעבודה?

החמישייה נדרשת לבידוד, זה קל. אבל האם הם מחויבים בבדיקת PCR? בדיקה שלילית שלהם תקל על החרדה של שאר המטילים, אבל אפשר לדרוש מהם דבר כזה, להתערב להם בריריות? ממש דילמה אתית של ימי הקורונה. אולי רק לבקש? אחרי יומיים של שתיקה עלתה בקשה (אמיצה) בקבוצת הווטסאפ של הטיול שיבצעו בדיקה. אחרי עוד יומיים התקבלה הודעה שכולם שליליים. אפשר לנשום ולסכם את הטיול כמופלא.

זה סיפור בנאלי עם נוף מדברי, המשקף את המגיפה העולמית הזו. בבסיסה יש אירוע רפואי, אבל האדוות שלו גדולות וחסרות פרופורציה.

שאלה חוזרת: מה אני לא מבין פה?

היום, לאחר כמעט שנה עם קורונה, ניתן לומר שהתחלואה בישראל היא בעיקרה קלה. אין לזלזל בה, ויש לשמור על ערנות, אך מערכת הבריאות בישראל, על כל תחלואיה, התמודדה בצורה טובה עד כה עם מגיפה שנראה שעומדת להיבלם עם תחילת מבצע החיסונים העולמי. אז מה פתאום עוד סגר?

אני קצת נבוך לשאול את אותה השאלה כמעט בכל טור, אבל, מה אני לא מבין פה? מה המשמעות של העלייה המלאכותית הזו במספר הנדבקים, והירידה המלאכותית עליה נשמע בעוד שלושה שבועות? במה יעזור הסגר? למי יעזור הסגר?

הנה לא בא עוד גל גדול: מה חברי קבינט הקורונה מסתירים? >>

האם החברים בקבינט הקורונה באמת חושבים שמערכת הבריאות על סף קריסה? (במרץ הוסבר באולפנים שהסגרים נועדו לשטח את עקומת הנדבקים בכדי לשמור על מערכת הבריאות מקריסה). יש לי הרגשה של ניצול ה"מגיפה" להמשך עירפול והפחדת הנתינים. זה הפך עניין שבשגרה, מפזרים את הכנסת וסוגרים את האזרחים. אנחנו חלק מסרט אימה. נראה שהקורונה היא רק תירוץ.