המוזיקאי של "זהו זה": "הייתי צריך לצבוט את עצמי, שזה לא חלום"

אמיר לקנר (33) עומד מאחורי אחת ההפתעות המוזיקליות שנולדו כאן בימי הקורונה. בעבר היה לו להיט ויראלי, שאתם בטוח מכירים ושהביא אותו למהדורות חדשות

לירון לבפורסם: 05.11.20 00:11
אמיר לקנר. "במפגש הראשון הייתי קצת בשוק. ניסיתי לשחק אותה רגוע, אבל בתכלס יושבים מולי חמישה אנשים שהם פסקול ילדותי ושזורמים לי בוורידים"
אמיר לקנר. "במפגש הראשון הייתי קצת בשוק. ניסיתי לשחק אותה רגוע, אבל בתכלס יושבים מולי חמישה אנשים שהם פסקול ילדותי ושזורמים לי בוורידים"
עם חבורת "זהו זה". "מה שאתה רואה במערכונים, שהם נקרעים מצחוק כל הזמן - אותו דבר קורה גם בחזרות איתי"
עם חבורת "זהו זה". "מה שאתה רואה במערכונים, שהם נקרעים מצחוק כל הזמן - אותו דבר קורה גם בחזרות איתי"
"יש הרבה רגעים מרגשים. כשהקלטנו את 'אחלה עולם', מוני ממש נחנק באמצע השירה, כי פתאום עלתה לו בזיכרון ענת גוב ז"ל, בהקשר של גידי"
"יש הרבה רגעים מרגשים. כשהקלטנו את 'אחלה עולם', מוני ממש נחנק באמצע השירה, כי פתאום עלתה לו בזיכרון ענת גוב ז"ל, בהקשר של גידי"

אחד הטרנדים החמים של שנות ה-90 היה להקות הבנים. זה התחיל בארצות הברית, עם הבקסטריט בויז, אן סינק ועוד מגוון להקות מסוקסות, ששרו שירים קליטים בהרמוניות קוליות מתקתקות – והגיע גם אלינו, עם היי פייב המיתולוגית, שכבשה את המצעדים ועוררה היסטריה בקרב בנות ישראל. עברו כמעט שלושה עשורים, והנה, בחסות הקורונה צמחה כאן להקת בנים חדשה ומפתיעה במיוחד: גם היא מורכבת מגברים מסוקסים, אבל שלושה מהם בני 70, הרביעי בן 69, והחמישי, ינוקא בן 60. ארבעה מתוכם גם בכלל לא ידעו שהם זמרים, עד שהתחילו להקליט ביחד. ברגע שגידי גוב, שלמה בראבא, דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר, חבורת "זהו זה 2020", התכנסה באולפן, התרחש קסם שקשה להסביר אותו במילים.

 

"יש כאן סלט של מרכיבים", מסביר אמיר לקנר (33), המוזיקאי הסופר-מוכשר שעומד מאחורי הפקת השירים לחבורה המזמרת. "הראשון הוא הזהות של המבצעים והמטען התרבותי שהם מביאים איתם. מרכיב שני – הקול הזה של דור, שהיום, בקורונה, נחשב לא לגיטימי. אם אתה מעל 60 – תסגור את עצמך בבית. אתה לא יכול להיות חלק מהעולם עכשיו. פתאום יש חמישה גברים שמייצגים את הדור הזה ואומרים: 'אנחנו פה, ויש לנו מה להגיד'. זה מדבר לכולם. זה נוגע בכולם. אנחנו משקיעים המון אנרגיות בניסיונות לפצח כל שיר, לא מעגלים פינות. גם אני וגם הנגנים – רמי אוסרווסר בגיטרות, עידן פרידמן בתופים ואבי יפרח בבס – יכולים להקליט אפילו 18 טייקים עד שכולם מרוצים".

 

צפו בהם מבצעים את "פרח הלילך" של אורי אסף ונורית הירש:

 

 

למרות גילו הצעיר, לאמיר יש רזומה עשיר של הפקות מוזיקליות, הלחנת יצירות וכתיבת תזמורים – בעיקר לתיאטרון – אבל שום דבר לא הכין אותו להצלחה של שירי "זהו זה". "זאת הפתעה מטורפת", הוא אומר. "היום אני מבין את הכוח של הטלוויזיה. עשיתי דברים גדולים בתיאטרון, אבל הם לא זכו לתהודה כזאת. כשזה התחיל, הייתי בטוח שמדובר בשיר לשידור בלבד. לא עלה על דעתי שלשיר יהיו חיים אחרי השידור. בדיעבד, אחרי 30 שירים, אני מבין שהעיבודים האלה הם כמו לונה פארק בשבילי. תחשוב באיזו עוד תוכנית טלוויזיה היום יש ארבע דקות של מוזיקה, לא כחלק מתחרות ולא כרקע למשהו אחר – פשוט מוזיקה לשם המוזיקה. מבחינתי, זאת הזדמנות פז, ויש לי זכות לעבוד עם מבצעים מרגשים ומדהימים".

 

לא פחדת לעבוד עם אנשים שגדלת עליהם?

"במפגש הראשון הייתי קצת בשוק. ניסיתי לשחק אותה רגוע, אבל בתכלס, יושבים מולי חמישה אנשים שהם פסקול ילדותי ושזורמים לי בוורידים; אין להם מושג מי אני, ואני צריך להתחיל לנהל אותם ולהגיד לכל אחד: 'אתה תשיר ככה' ו'אתה תשיר ככה'. אז בעשר הדקות הראשונות הייתי צריך לעכל ולצבוט את עצמי שזה לא חלום, אבל הם כל כך מקצוענים, מקסימים ובגובה העיניים, שאחרי כמה דקות כבר הייתה אווירה של חזרה רגילה, כאילו אנחנו עובדים ביחד שנים".

 

לפי מה שראיתי בתוכנית, הם לגמרי באים לבלות. קשה לתפוס אותם לרגע אחד של רצינות. איך משתלטים על החבורה הזאת?

"מה שאתה רואה במערכונים, שהם נקרעים מצחוק כל הזמן, וקשה להשלים טייק – אותו דבר קורה גם בחזרות איתי. מתוך חזרה של שעתיים, אנחנו מסוגלים לשיר בערך עשר דקות. מצד שני, עם החבורה הזאת, מה שאתה עושה בעשר דקות זה מספיק. הם כל כך מכוונים, כל כך מקצוענים; בשנייה אחת אתה קולט מה כן מה לא, ומשבוע לשבוע יש לנו כבר את הרוטינה שלנו. הכי כיף זה באולפן ההקלטות, לפני הצילומים: כל אחד בא לבד, לכל אחד מהם זאת השעה השבועית שהוא ב'זון' שלו, נכנס לאווירה אינטימית ומחפש את הקול שלו בתוך השיר. יש הרבה רגעים מרגשים באולפן. למשל, כשהקלטנו את 'אחלה עולם', מוני התחיל את הבית הראשון וממש נחנק באמצע השירה, כי פתאום עלתה לו בזיכרון ענת גוב ז"ל, בהקשר של גידי".

 

לקנר עם גידי גוב. "כל התרבות הישראלית במילה אחת"
    לקנר עם גידי גוב. "כל התרבות הישראלית במילה אחת"

     

    מה מאפיין כל אחד מהם כזמר?

    "בראבא מדהים בקולות: הוא קולט ממש מהר, יכול לשיר גם נמוך וגם גבוה, אבל כשהוא שר גבוה, יותר מחמיא לו לשיר בצורה רכה. בשירים שקטים כמו 'פרח הלילך' או 'צל עץ תמר' זה ישר חודר ללב. קושניר ווקאליסט טוב: הוא בכושר קולי מעולה, נורא מוזיקלי, ויש לו קול מיוחד וצרוד מאוד מזוהה, כמו סקסופון טנור. גידי גוב – לא צריך להוסיף. יש קסם בשירה של גידי. איך שהוא פותח את הפה, אתה שומע את כל התרבות הישראלית במילה אחת. מוני – יש לו רוך וחיוך בקול, שזה ממיס. אני הכי אוהב להביא אותו למקומות האינטימיים, הקטנים. יש אצלו טוב-לב שיוצא החוצה. דבל'ה הוא שאנסונר: לפעמים בהקלטות הוא נשמע כמו יוסי בנאי. כל שבוע הוא נכנס לדמות אחרת: לפעמים טרובדור, לפעמים זמר פלמנקו – יש לו המון צבעים".

     

    מבין כל השירים שהקלטתם עד היום, מהו השיר שאתה הכי גאה בו?

    "אני מאוד רציתי לעשות את 'עוד סיפור אחד של אהבה' של עוזי חיטמן, אבל בפעם הראשונה שהעליתי את הרעיון, הם אמרו לא. אחרי כמה שבועות העליתי את זה שוב – ושוב לא. בסוף הצלחתי לשכנע אותם. אני נורא שמח שעשינו אותו. השיר הזה מרגש אותי מילדות. חלק מהעניין היה להמציא אותו מחדש. אני אוהב את האווירה שאליה לקחנו את השיר, וגם את הבית הנוסף שבנינו – ה'סי-פארט' – שהוא סוג של ווקליזה אמיצה. אתה מגיע לפזמון של שיר כל כך מוכר – ופתאום ברקס, אין פזמון. אני נלחצתי מהשינוי שעשינו בשיר, אבל גידי שכנע אותי לא לפחד ללכת על זה".

     

     

    העבודה ב"זהו זה" באה לו בזמן טוב, כי מסביב הכל נעצר. "לפני הקורונה הייתי עסוק בהלחנה ובהפקה מוזיקלית לכמה הצגות תיאטרון, שלצערי עדיין לא זכו לראות קהל. כרגע המצב מאוד-מאוד קשה. אני מכיר הרבה שחקנים שנמצאים במצוקה. הכי בעייתי זה שאין אופק. זה מפחיד. אנשים מחפשים כיוונים אחרים. יש לי חבר שחקן שהתחיל ללמוד אילוף כלבים, וחברה שחקנית שאופה עוגות ומוכרת אותן". 

     

    כמה חודשים לפני הקורונה הפיק אמיר מופע משירי התרנגולים בהשתתפות קבוצת זמרים צעירים ותזמורת המהפכה. כמעריץ של נעמי פולני, מי שהייתה מייסדת הלהקה המקורית והבמאית הקשוחה שלה, הוא שמח מאוד לקבל ממנה מחמאות על עבודתו ב"זהו זה". "היא פרסמה פוסט מפרגן עלינו, ונורא התרגשתי. התקשרתי בשבת בבוקר להודות לה, והיא אמרה לי: 'דווקא על השיר האחרון שביצעתם, 'זמר אהבה לים', יש לי הערות'. היא העירה לי על האופן שבו שרנו את המילה 'אמא', שלדעתה חטא גם למקור וגם למשמעות שלה בשיר. היא חושבת שכששרים 'אמא' בקצב מהיר, זה יומיומי, ובקצב איטי יותר זה נותן ערגה למילה. כמובן שקיבלתי את זה באהבה".

     

    נעמי פולני. "היא פרסמה פוסט מפרגן, ונורא התרגשתי" (צילום: אלעד גרשגורן)
      נעמי פולני. "היא פרסמה פוסט מפרגן, ונורא התרגשתי"(צילום: אלעד גרשגורן)

       

      עוד פידבק מפתיע הגיע אליו מהמפיק המוזיקלי יהודה עדר. "פנו אליו כדי שיפיק שיר לפרויקט 'צו השעה'. מיקי קם (אשתו – ל"ל) מספרת שהוא תכנן לקחת זמרות מבית הספר רימון, והיא אמרה לו: 'די כבר עם הזמרות הצעירות! קח זמרת בוגרת כמו ריקי גל, גלי עטרי'. הוא אמר לה: 'יש לי רעיון. בואי נעשה את התשובה הנשית ל'זהו זה''. ככה הם הגיעו אליי. עשינו את זה עם מיקי קם, תיקי דיין, חנה לסלאו ורבקה מיכאלי. יהודה מיד הציע להקליט את 'יכול להיות שזה נגמר' של אריק איינשטיין; בעיניי זאת הייתה הצעה מבריקה, אבל רבקה מיכאלי קצת התנגדה בהתחלה. הלחיץ אותה לשיר ש'יכול להיות שזה נגמר', כי זה נראה לה כמו שאלה שלא במקום. בסוף כולם הבינו שלא, לא יכול להיות שזה נגמר, וזאת התשובה לשאלה. הפקתי את השיר ביחד עם יהודה, וממש נהניתי לעבוד עם הבנות. התרגשתי במיוחד כששם טוב לוי, מלחין השיר (למילים של יהונתן גפן – ל"ל), בא לאולפן כדי להקליט חליל. זה היה חלום שלי להקליט אותו. גדלתי עליו".

       

       

      לסיום, הזכרתי לו את השיר "היום יום חמישי", שכמעט כל המדינה שרה לפני כמה שנים, ורק מעטים ידעו שאמיר לקנר הלחין אותו. הלהיט הענק הזה נולד במקרה. "לפני שמונה שנים פנה אליי רני מגר, מנהל התוכן של ערוץ הופ, וביקש ממני ליצור שיר לכל אחד משבעת ימי השבוע כדי שהילדים ילמדו על הימים. הקלטתי עם להקת שרונית את כל השירים, והערוץ שידר כל בוקר את השיר של אותו יום. כעבור ארבע שנים, טל אשתי חוזרת מהעבודה בחמישי בערב ואומרת לי: 'אתה חייב לשמוע משהו ששמעתי ושעשה לי מצב רוח'. היא השמיעה לי את ההקלטה המקורית של השיר שרצה בווטסאפ, ואני אמרתי לה: 'טל, זה שיר שאני הלחנתי לערוץ הופ'. היא אומרת לי: 'אתה לא מבין! זה רץ במשרד בטירוף! כל העובדים שרים את זה!' אני הייתי בהלם. זה נהיה המנון, שיר שביטא את שמחת העובדים על כך שהגיע סוף השבוע, עם מיליון סרטונים ורמיקסים. בעקבות הדבר הזה עשו עליי כתבות ואפילו ראיינו אותי לחדשות. זה כל כך מצחיק: אתה עושה דברים גדולים, מלחין יצירות לתזמורת, ובסוף שיר שכתבת לערוץ הופ מביא אותך לחדשות".

       

       

      אז אולי עכשיו תקליטו ל"היום יום חמישי" ביצוע מחודש ב"זהו זה"?

      "רעיון טוב, אבל השיר קצר מדי".

       

       

         

        אמיר לקנר הפיק מוזיקלית גם מחזמר בהשתתפותה, שהצליח מאוד לפני הקורונה. הקליקו על התמונה:

         

        משי קלינשטיין. "ההורים חינכו אותי שטוב לבכות, ובכו יחד איתי". הקליקו על התמונה (צילום: דניאל אלסטר)
        משי קלינשטיין. "ההורים חינכו אותי שטוב לבכות, ובכו יחד איתי". הקליקו על התמונה (צילום: דניאל אלסטר)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        לירון לב
        זמר ויוצר, יליד 1982, מפתח תקווה. שירת בלהקת חיל החינוך והנוער, בוגר "כוכב נולד 2", שיחק ב"השמינייה" בערוץ הילדים, שידר ברשת ג' ("שירים וכוכבים"), דיבב בעשרות סרטים וסדרות (דמותו של בראנץ ב"טרולים", הנסיך הנס ב"לשבור את הקרח"), כתב והלחין שירים לאמנים שונים ("לעוף" להראל סקעת, "חוזר למציאות" ללירן דנינו). ב-2013 החל לשתף פעולה עם הזמרת רבקה זהר. הצמד יצא במופע משותף שלירון הפיק מוזיקלית והוציא שני אלבומים - "לא כמו אתמול" (2014) ו"אור מסביב" (2015).